הושבילים מציג בפניכם שני נרטיבים של נכבה. עליכם לבחור "עץ״ או ״פלי״.

1. מה זה נכבה?
הנַכְּבָּה (النكبة: "האסון" או "המכה") הוא כינוי שנתנו הערבים לעזיבתם, מנוסתם ו/או גירושם של ערביי ארץ ישראל במהלך מלחמת העצמאות, ולמעברם לארצות ערב השונות או למקומות יישוב אחרים ביהודה ושומרון שהיו תחת כיבוש ירדני ורצועת עזה שהיתה תחת כיבוש מצרי. מה השפעת סירובם של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב ל״חלוקה״? דמיינו לעצמכם מה היה קורה אילו היו מסכימים להחלטת החלוקה של האו״ם! מי תקף את מי?
- החלק הראשון (מלחמת אזרחים) של מלחמת העצמאות פרצה ב-30 בנובמבר 1947 יום לאחר ההחלטה בא"ום על תוכנית החלוקה. צבא ההצלה, מתנדבים מטעם הליגה הערבית מנו כ-3,000 עד 4,000 לוחמים וחדרו לארץ ישראל, על ציודם בתחילת 1948,בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה.
- הג'יהאד הקדוש הורכב מערביי ארץ ישראל. לוחמיו פעלו במרכז הארץ. חטיבה אחת באזור ירושלים, בפיקודו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני. חטיבה שניה פעלה בשפלה, בפיקודו של חסן סלאמה.
- מתנדבים של האחים המוסלמים ממצרים שפעלו בדרום.
- החלק השני של מלחמת השחרור התחיל בפלישת צבאות מדינות ערב ״השכנות״ החלה ב15 למאי 1948 וכללה: לבנון, סוריה, ירדן, מצרים, ועיראק.

2. מה זה פליט?
אמנת הפליטים קובעת כי פליט הוא מי שנמצא ״outside their country of citizenship״ ושיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת. מעניין שעורך ערך ״פליט״ בויקיפדיה החסיר את המילים outside their country of citizenship מן הנוסח העברי.
נוסח ויקיפדיה ״United Nations Convention relating to the Status of Refugees״ באנגלית:
Article 1 of the United Nations Convention relating to the Status of Refugees, as amended by the 1967 Protocol, defines a refugee as:
A person who owing to a well-founded fear of being persecuted for reasons of race, religion, nationality, membership of a particular social group or political opinion, is outside the country of his nationality and is unable or, owing to such fear, is unwilling to avail himself of the protection of that country; or who, not having a nationality and being outside the country of his former habitual residence as a result of such events, is unable or, owing to such fear, is unwilling to return to it
-
:נוסח ויקיפדיה לערך ״פליט״ בעברית
.פליט הוא מי שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת
ערביי פלסטינה-א״י שנמצאים ביהודה, שומרון ועזה אינם עונים להגדרה זו כי הם נמצאים בארץ שלהם עם בני הלאום שלהם ובני הדת שלהם. לכל היותר הם ״displaced persons".
3. כמה פליטים עזבו את שטח המדינה היהודית?
מספר הפליטים זכה לאומדנים שונים מגורמים רבים. לאחר המלחמה ציינו גורמים ערבים את המספר "900,000 או מיליון", ואילו דובריה הרשמיים של ישראל נקבו במספר "520,000 בקירוב". אומדנים נייטרלים נוקבים במספרים הנמצאים בתווך בין הערכות אלה. אומדן של אונר"א העמיד את המספר על 726,000, והבריטים קבעו את המספר 810,000. בני מוריס מאמץ את האומדן "בין 600,000 ל-760,000".
יחד עם זה צריך לציין שכחמישה מליון מוסלמים הפכו לפליטים במלחמת קרים (1853-56), בהשתלטות של אוסטריה-הונגריה על בוסניה הרצגובינה (1878), מלחמות הבלקן (1912-1913), מלחמת העצמאות התורכית (1919-23) ומלחמת העולם הראשונה (1914-1918). רבים מן הפליטים הללו נקלטו בארץ ישראל.
4. כיצד עוזרים לפליטים לפי החוק הבינלאומית?
אמנסטי אינטרנשיונל קובע שחייבים ליישב פליטים מחדש:
Refugees must be resettled when they are in a vulnerable situation and have access to work, be housed and be educated.
נציב הפליטים העליון של האו״ם –UNHCR קובע שמחנה פליטים צריך להיות היוצא מן הכלל ולא הכלל ויש לשאוף לביטול מחנות פליטים בהקדם:
UN refugee agency – UNHCR we believe that camps should be the exception and only a temporary measure in response to forced displacement. UNHCR will plan and implement the operational response in a way that enables camps to be phased out at the earliest possible stage.
5. הטיפול ב״פליטים״ פלסטינים על ידי UNRWA סותר את אמנסטי ו-UNHCR
יצירתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, היא מלאכותית וסותרת את המוסכמות לגבי טיפול בפליטים. UNRWA -United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees בניגוד ל-UNHCR משמר את מחנות הפליטים של הפלסטינים. UNRWA מרשה הורשת זכויות ״פליט״ לאורך ארבעה דורות. ההגדרה של ״פליט״ לפי UNRWA סותר את הגדרת הפליט של United Nations Convention relating to the Status of Refugees. גם הסטיסטיקה של גידול האוכלוסיה היא בעייתית.
UNRWA is unique in terms of its long-standing commitment to one group of refugees. It has contributed to the welfare and human development of four generations of Palestine refugees, defined as “persons whose normal place of residence was Palestine during the period 1 June 1946 to 15 May 1948, and who lost both home and means of livelihood as a result of the 1948 conflict.” The descendants of Palestine refugee males, including legally adopted children, are also eligible for registration.
UNRWA services are available to all those living in its areas of operations who meet this definition, who are registered with the Agency and who need assistance. When the Agency began operations in 1950, it was responding to the needs of about 750,000 Palestine refugees. Today, some 5 million Palestine refugees are eligible for UNRWA services.
דוגמאות לבעיות פליטים ופתרונן
יש דוגמאות רבות של פתרון בעית פליטים על ידי חילפי אוכלוסיה או טרנספר. איזכור במקרים נללו אינו מזכה אותם בלגיטימיות, אך בכל זאת הפליטים יושבו מחדש – מי בצורה מוצלחת יותר ומי פחות – ולא הוחזקו לדורות במחנות פליטים פוליטיים.
- חילופי האוכלוסין בין היוונים אורתודוקסים של טורקיה ואזרחיה הטורקים המוסלמים של יוון התקיימו במחצית הראשונה של שנות ה-20 של המאה ה-20
- ב-1947 הוחלפו מיליוני פליטים בין הודו בעלי דת הינדו ובין פקיסטן המוסלמים.
- עד למלחמת העולם השנייה ואף מעט אחריה, נחשבו פתרונות של טרנספר דרך הומנית לפתרון מצבים של סכסוך אתני, במיוחד כאשר עימותים אתניים (או דתיים) הובילו לעתים קרובות לסכסוך דמים מתמשך בין אוכלוסיות.
- בזמן ובעקבות מלחמת העולם השנייה ערך יוסיף סטלין מספר רב של פעולות טרנספר:- גרמני הוולגה, הטטרים, הצ'צ'נים, האינגושים, הבלקרים והקרצ'איי. [איני מתכבד להשתמש בדוגמה של סטלין.]
- אם תום מלחמת העולם השניה, יותר מחמישה מיליון תושבים ממוצא גרמני גורשו מפרוסיה המזרחית (שסופחה לרוסיה), מדנציג (גדנסק) ומשלזיה, שסופחו לפולין, ומאזור הסודטים שבצ'כוסלובקיה (כיום צ'כיה).
- דוגמה מודרנית אחרת לחילופי אוכלוסין בפועל התרחשה בקפריסין, אחרי הפלישה הטורקית.
- בהתפרקות יוגוסלביה (1991 – 1995) היו כ-2.8 מיליון פליטים (חלקם כחלק מגירוש מאורגן, וחלקם האחר פליטים שברחו או הוברחו).
7. גם ליהודי ארצות ערב ואיראן יש נכבה
פרהוד -פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, עיר הבירה של עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, 1-2 ביוני 1941.
850 אלף יהודים גורשו באלימות ובאכזריות חסרי כל את מדינות ערב שבהן נולדו וחיו והפכו לפליטים. התהליך החל בשנות ה-30 של המאה ה-20, התעצם בהכוונתה של הליגה הערבית בסמיכות להקמת מדינת ישראל, נמשך בשנות ה-50 וה-60 ובמהלכו חדלו מלהתקיים קהילות בעלות היסטוריה בת מאות ואלפי שנים.
8. נכבה – המשבר הפסיכולוגי של הפלסטינים
רבים מכלילים במונח ״נכבה״ גם את השפלת תבוסת צבאות ערב במלחמת העצמאות. פרשנים ופוליטיקאים מציירים את האסטרטגיה של הערבים במונחים פסיכולוגים. מדיניותם של הפלסטינים היום נובעת מרצונם להתאושש מהשפלת במלחמת העצמאות – כלומר הנכבה שלהם.
נסביר את זה בדוגמה מצרית. לדברי אותם פרשנים, מצרים כלל לא רצתה מלחמה כוללת ב-1973, אלא רק לכבוש הגדה המזרחית של התעלה כדי להתאושש מהשפלתה במלחמת ששת הימים.
ד"ר חוסיין פאוזי (שאמר שההתקפה המצרית על ישראל במאי 48' היתה פשע היסטורי) הוסיף משפט אל מותי:
'בששת הימים השפלתם אותנו, נשותינו בושו בנו, בנינו בזו לנו. אילו המודיעין הישראלי היה קורא את השירה המצרית שנכתבה אחרי 67' – הוא היה יודע שאוקטובר 73' הוא בלתי נמנע. כל קצין מודיעין טוב חייב לקרוא שירה'.
נשאלת השאלה אם הפלסטינים כותבים שירה ואם המודיעין הישראלי היום קרא שירה?
9. האם האירידנטיזם הערבי משאיר מקום למדינה יהודית?
רבים מכלילים בסיבות ל״נכבה״ גם את עצם הקמתה של מדינה יהודית במלחמת העצמאות. לזה קוראים אירידנטיזם. האירדנטיזם הפלסטיני מושתת על מחיקת המדינה היהודית.
ההנהגה הפלסטינית סרבה לקבל את החלטת חלוקה של האו״ם. לאחר שכבר הוקמה מדינת ישראל והצליחה להדוף את מתקפת צבאותיהן של לבנון, סוריה, ירדן, עיראק, סעודיה ומצרים, ההנהגה הפלסטינית טענה שיש ״זכות השיבה״ (حق العودة الفلسطيني). ממשלות ישראל לדורותיהן הביעו התנגדות מוחלטת לדרישה זו. משמעותה המעשית של הצהרה זו על מימוש זכות השיבה, היא חיסול מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.

בכל זאת, ה״רוב הערבי האוטומטי״ בעצרת האומות המאוחדות דאג לקבוע בהחלטה 194 כי על מדינת ישראל לאפשר לפליטים הפלסטינים לשוב לבתיהם או לקבל ממנה פיצוי כספי. למזלנו החלטה זאת, כמו רבים כמותה, לא בוצעה.
המושג הוא אירידנטיזם: תנועה פוליטית או עממית המכוונת לכבוש או ליישב מחדש מולדת אבודה. אירידנטיזם מנסה להצדיק את תביעותיו הטריטוריאליות באמצעות זיקה היסטורית או אתנית אמיתית או דמיונית. תביעה מסוג זה מתמך על ידי לאומנים או פן-לאומנים. אזור הנתבע לפעמים נקרא ״אירידנטה״ לא כל אירידנטות הן קשורות לאירידנטיזם.
הפלסטינאים אינם בודדים באירידנטיזם שלהם. שותפיהם רבים: אוסטריה, פורטוגל, ספרד, הונגריה, גיאוגיה, רומניה, קרואטיה, סרביה, בולגריה, אירלנד, ארמניה, בוסניה, גרמניה, פולין, בלרוס, אוקריינה, נורבגיה, רוסיה, יפן, סין, אפגניסטן, פקיסטן, קמבודיה, פיליפינים, סוריה, לבנון, עיראק, איראן, בוליביה, גואטמלה, ניקרגואה, ונצואלה, מקסיקו, מרוקו, סומליה ואתיופיה.
Palestine Remix – Jaffa: The Final Frontier