תל שבע או תל באר שבע? *

מטרתו של הפוסט הנוכחי היא להציע פתרון היסטורי-ארכיאולוגי לשאלת הזיהוי של התל ב״גן הלאומי תל באר שבע״. אפילו השילוט במקום לא יכול להחליט אם מדובר בתל שבע או תל באר שבע.

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund – PEF) היא מפה טופוגרפית שהוכנה בשנות ה-70 של המאה ה-19. המפה כוללת שטחים שנסקרו בכל שטח ארץ ישראל שממערב לירדן מאזור הגליל העליון ועד באר שבע. המפה יצאה במהדורתה הראשונה בשנת 1880. באר שבע היא הנקודה הדרומית של הסקר. בספרי נ״ך באר שבע מוזכרת כקצה הארץ המיושבת. שבע פעמים במקרא חוזר ״מדן ועד באר שבע״ ועוד פעמיים בדברי הימים ״מבאר שבע ועד דן״.

לאורך נחל באר שבע Wady es Seba צויינו במפת PEF בארות שונים ומספר יישובים כולם נקראים ״שבע״ כמו הנחל:

• Tel es Seba – תל שבע – תל א-סבע
• Khirbet el-Meshash – חורבת משאש: נחפר על ידי אהרוני בשנת 1972.
• Khirbet el Wutn – Khirbet el-Watan -חרבת אל וואטן: שם הישוב הבדואי גויר על יד איזכור היישוב ״מולדה״ העתיקה.
• Biar es Seba – ביאר סבע
• Khirbet Bir es Seba – חורבת באר שבע – חיבת ביר א-סבע

השם ״שבע״ נשמר באתרים רבים באיזור: נחל באר שבע, העיר באר שבע, תל שבע, ובקעת באר שבע. הושבילים יעקב אחר שימור השם. אם ניקח בחשבון שיישוב היה יכול לנדוד אפילו 5 ק״מ ננסה לעשות סדר בין חורבן תל שבע והקמת באר שבע.

נחלת שבט שמעון

שבט שמעון התיישב במיקום הדרומי ביותר מכל שבטי ישראל, באזור הנגב, בתוך נחלת שבט יהודה (יהושע י"ט א). נחלת השבט גבלה בצפון בנחלת שבט יהודה והשבט המקביל לו מעבר הירדן המזרחי הוא שבט ראובן שהתיישב במיקום הדרומי ביותר מזרחית לירדן, מצידו השני של ים המלח. נחלתו כללה מספר ערים, בהן: באר שבע, עתר, בית המרכבות, חצר שועל, רמון ועשן. בהמשך, בתקופה שלאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, ככל הנראה שבט שמעון נטמע בתוך שבט יהודה. אולם עוד בימי חזקיה שבט שמעון היה עצמאי במידה מסוימת ואנשיו אף הלכו לכבוש נחלה במבוא גדר (כנראה אזור הערבה), ולהכרית עמלקים בהר שעיר. נכון יהיה לדבר על אזור שבו שכנו בני שמעון בתקופה מסוימת, כנראה בסמיכות לתושבים אחרים, שלא מבני השבט. בחלק מן היישובים, הם שכנו כתושבי קבע ובישובים אחרים הם ישבו כנוודים למחצה.

נחל באר שבע

נחל באר שבע הוא נחל אכזב (נחל שטפוני) באזור הנגב. אורכו כ־50 קילומטר ושטח האגן כ-1740 קמ"ר​. נחל באר שבע הוא אחד ההנחלים הגדולים בנגב הצפוני והוא אחד מיובליו של נחל הבשור. שטח אגן הניקוז של הנחל הוא כ־1700 קמ"ר.

ראשיתו של נחל באר שבע במורדות הצפוניים של הר קינה, כקילומטר אחד מדרום לאזור התעשייה של העיר ערד. בקטע זה מנקז הנחל אליו יובלים מן המורדות הדרומיים של הר חברון ומרכס הרי דימונה שבנגב הצפוני. הנחל ממשיך לכוון מערב, בדרכו חוצה הנחל את בקעת ערד לכל אורכו וממשיך בדרכו לכוון העיר באר שבע דרך בקעת באר שבע. תוואי הנחל החוצה את העיר באר שבע משתרע על מסדרון רחב של מאות מטרים.

יובלי נחל באר שבע

מראשית הנחל ועד העיר באר שבע נשפכים אל הנחל היובלים היורדים מרכס הרי דימונה והיובלים . יובלי הנחל הם:

• מכוון רכס הרי דימונה במזרח "נחל טלה" ו"נחל עדרים".
• מכוון צפון, תחילתו בדרום-הרי-חברון ביובלים הנשפכים מכוון המורדות הדרומיים של הר חברון בצפון הם ״נחל חברון״, "נחל עינם" ו"נחל יתיר".
• יובלי הדרום הם "נחל ערוער", ו"נחל נבטים".

הנחל ממשיך בנתיבו מהעיר באר שבע בכוון הכללי דרום מערב עד שנשפך לנחל הבשור ליד באר אסנת הנמצאת כ־3 קילומטר מדרום-מזרח לקיבוץ צאלים.

גן לאומי תל באר שבע/תל שבע

יש אי בהירות לגבי השם של הגן הלאומי תל באר שבע/באר שבע. תראו בצילום שיד אלמונית תיקנה בערבית מ״תל באר שבע״ ל״תל שבע״. גן לאומי באר שבע הוכרז בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו. יוחנן אהרוני שחפר כאו בשנות ה-70 קבע את זיהויו של התל כתל באר שבע. בניגוד לאהרוני, פרופ׳ נדב נאמן ויואל אליצור טוענים שהתל הוא מצודה ישראלית אבל לא באר שבע אלא שבע.

גן לאומי תל באר שבע/תל שבע, אתר מורשת עולמית מקראי, משתרע על תל באר שבע הקדומה. אך, האם זה הישוב בו נטע אברהם אבינו את האשל (בראשית כ״א, ל״ג), בו בנה יצחק מזבח (בראשית כ״ו, כ״ג-כ״ד) ובו התגורר יעקב (בראשית מ״ו, א׳)? תקופת האבות למסורת ישראל היא בין 1812 לפנה"ס לשנת 1507 לפנה"ס. ויליאם פוקסוול אולברייט (William Foxwell Albright) תיארך את תקופת האבות בין  1800 לפנה״ס ל-2100 לפנה״ס. למרבה הפלא אין בתל שבע ממצא ארכיאולוגי מתקופת האבות.

ראשית היישוב בגן הלאומי תל באר שבע היא בתקופה הכלקוליתית (4500 לפנה"ס – 3500 לפנה"ס). מתקופה זו נתגלו באתר חרסים בלבד, ללא שרידי מבנים. אין ממצא ארכיאולוגי מתקופת ההתנחלות. לאחר הפסקה בת כאלפיים שנה, במהלך המאה ה- 11 לפנה"ס, בראשית התקופה הישראלית (תקופת הברזל). הוקם במקום יישוב חדש. הישוב הזה נמשך ברציפות כחמש מאות שנה. שטחו של התל (10.5 דונם) קטן יחסית ומכאן שאוכלוסייתה לא דגולה מאד. יש להניח שמרבית התושבים היו דיירי בית המושל, פקידים, ושומרים. מדי יום הגיעו לבית המושל תושבי הסביבה. לאתר יש כל הסימנים של מרכז שלטוני: בית המושל, מחסנים, ותכנון עירוני.

באר מים לאורחים ב״חוצות״ העיר

באר המים של התל בגן לאומי תל באר שבע/תל שבע היא אחת העמוקות בישראל (69 מ'), יורדת עד מפלס מי התהום. הבאר כרויה בצמוד לשער העיר ומחוצה לו. באר הזה משמש את תושבי הסביבה שמגיעים למושל, סוחרים שממלאים את המחסנים, וספקי מזון.

השער החיצוני

הכניסה היחידה מוגנת על ידי שער פנימי וחיצוני ושני מגדלים גבוהים ליתר בטחון.

תאי השער הפנימי

לשער בפנימי ביו ארבעה תאים עם ספסל ישיבה. כאן התנהל סחר ושיפוט.

ממצא בית ארבעת המרחבים

בתיו של היישוב החדש היו מטיפוס "בית ארבעת המרחבים" – סימן מובהק לישוב ישראלי.

כביש מתוכנן

העיר תוכננה עם כביש היקפי.

ארמון המושל

ארמון המושל כולל מסדרון כניסה, אולמות מרוצפים לצורכי טקסים, יחידות מגורים, מטבח ומחסן.

בית המחסנים

מבנה מן הגדולים בעיר, ובו שלושה בתי מחסנים בשטח כ-600 מ"ר. בתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפנה"ס) נחפרו בתל עשרות בורות ששימשו לאחסון תבואה, הן לחיילי הצבא ובעיקר כמספוא לסוסים.

חומת הסוגרים

במאה ה- 8 לפנה"ס נבנתה העיר מחדש ובוצרה בחומה כפולה – "חומת סוגרים". בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס שופצה העיר (כנראה בימי חזקיהו מלך יהודה).

מפעל המים

הישוב שוכן על המפגש של נחל באר שבע ונחל חברון. בנוסף לבאר מחוץ לשער שירד 69 מ׳ למי תהום של נחל באר שבע, נחפרה מערכת תת-קרקעית שקיבל את מימיו מנחל חברון. מערכת המים שבתוך העיר נבנתה בתקופת הברזל על ידי הקמת סכר על נחל חברון שאסף את המים למאגר תת-קרקעי שנבנה בחציבה בסלע קירטון, והגישה אליו מתוך העיר הייתה באמצעות גרם מדרגות שנבנה בתוך פיר. המים שהגיעו למערכת זו היו מימי שטפונות מנחל חברון שהוזרמו אל המאגר באמצעות תעלה מקורה. היא הייתה בשימוש עד שלהי המאה ה-1 לפנה"ס.

מזבח מקדש

בתקופה ההלניסטית (מאות 3-2 לפנה"ס) הוקם במקום מקדש ארבע קרנות מאבנים, אבני גזית מסותתות. היום המזבח המקורי (בעל ארבע קרנות) מוצג במוזאון ישראל, ובכניסה לגן הלאומי ניצב שחזור שלו. כנראה המזבח פורק בעטיה של רפורמה דתית. לפי הממצאים הארכיאולוגיים מייחסים את פירוק המזבח לתקופתו של חזקיהו מלך יהודה בסוף המאה ה-8 לפנה"ס.

מצודות

בתקופת הורדוס נבנתה בתל באר שבע – Μπερ Σεβά מצודה ובה בית מרחץ ושתי בריכות מטוייחות.

בתקופה הרומית המאוחרת הוקמה מצודה נוספת באתר התל, ששופצה בתקופה הערבית הקדומה. בתקופה הערבית הקדומה היה במקום על התל תחנת דרכים.

חורבן העיר

העיר שהתקיימה של התל בגן לאומי תל באר שבע/תל שבע נחרבה ככל הנראה במסעו של סנחריב מלך אשור (שנת 701 לפני הספירה).

תל סבע

התל שמר על השם ״תל באר שבע״ ואילו היישוב הבדואי שהוקם על ידי מדינת ישראל בשנת 1968 ליד התל שימר על השם ״תל שבע״ – תל סבע.

מעבר הישוב ״באר שבע״ מערבה לשטח באר שבע המודרנית – ביר א-סבע

בתקופות הרומית והביזנטית התנייד היישוב כ-4-5 ק״מ מערבה, לשטח המרכז הישן של באר שבע – بئر السبع של ימינו (Khirbet Bir e-Seba במפת ה- PEF). בסוף תקופת השלטון הרומי ובתקופה הביזנטית התקיים יישוב בירוסביוס בבאר שבע ששרידיו נמצאים באזור השוק העירוני של היום. בכתביהם של אוסביוס מקיסריה ושל הירונימוס מהמאה הרביעית מתוארת כעיירה ובה חיל משמר רומי. בעבר היה מקובל לזהות את באר שבע המקראית עם תל באר שבע שממזרח לעיר. בעקבות חפירות ארכאולוגיות שנערכו בעיר באר שבע עצמה, כיום יש המזהים אותה עם יישוב שהתקיים במאה השמינית לפני הספירה באזור העיר העתיקה של העיר באר שבע.

 העיר מוזכרת גם במפת מידבא. עם הכיבוש הערבי שוב ננטשה העיר.

ביר-א-סבע – באר שבע המודרנית –  بئر السبع

עם הכיבוש הערבי שוב ננטשה העיר. נעזבה העיר הביזנטית, עד להקמתה מחדש כעיר מחוז ע"י הטורקים בשנת 1900.

ביר-א-סבע הייתה ישוב יוצא דופן: עיר מחוז בגודל של כפר גדול; עיר מזרחית בסגנון הבנייה ומערבית בסגנון התכנון; עיר נידחת שניהלה קשרים בינלאומיים; עיר שנודעה בשוק שלה, ולא היה בה מבנה לשוק; עיר עתיקה (כך היא נקראת בבאר-שבע כיום) שנוסדה במאה ה-20. הקמתה של ביר-א-סבע הייתה חלק ממגמה כללית באימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 לחזק את נוכחות השלטון באזורי ספר של האימפריה. בשנת 1900 הוחלט לבנות עיר מחוז בצומת דרכים חשובות ליד חורבות העיר הביזנטית בירוסביוס. הקרקע, כ-2500 דונם, נרכשה בשנת 1901, והוחל בבניית בית הממשל ("הסראיה". כיום שייך למשטרה).

בהמשך הפך המקום ליישוב עירוני מוקף בחומה. במאה ה- 8 לפנה"ס נבנתה העיר מחדש ובוצרה בחומה כפולה – "חומת סוגרים". בסוף המאה ה- 8 לפנה"ס שופצה העיר (כנראה בימי חזקיהו מלך יהודה). העיר נחרבה ככל הנראה במסעו של סנחריב מלך אשור (שנת 701 לפני הספירה).

באר אברהם בעיר בער שבע המודרנית

בשנת 2013 נחנך אתר באר אברהם שמהווה אתר תיירותי על שם הבאר המקראית, על אף שמיקומה של זו מעולם לא הוכרע. באר אברהם בעיר בער שבע המודרנית: בדרכו עובר נחל באר שבע גם ליד תל באר שבע. שוכן על גדת נחל באר שבע, בשערי העיר העתיקה של באר שבע. באר אברהם אבינו מייצגת המסורת של מקור מים חיים בבקעת באר שבע כמקום מפגש וסמל לאחווה ולידידות עבור נוודי המדבר.

ביבליוגרפיה

https://zochrot.org/he/village/49062

עארף אל עארף, תולדות באר שבע ושבטיה, שבטי הבדואים במחוז באר שבע, תל אביב תרצ״ז, (מהדורה מצולמת ירושלים 2000

יואל אליצור,מקום בפרשה, תל אביב, עמוד 79 – 84

י׳ אהרוני, תל באר שבע, קדמוניות 23-214 (תשל״ד) 84-75