תל א ספי *

 

תל א ספי (תל א-צאפי) – تل الصافي

תל צָפִית (תל א ספי) היא תל בקרבת כפר מנחם. תל צפית הוא בין הגדולים בתלי ארץ ישראל הקדומים. שטחו הכולל 400–500 דונם והוא מתנשא לגובה 180 מטר מעל פני הים ומהווה נקודת התצפית הגבוהה ביותר בשפלה הפנימית.

תל צפית בתקופת הברונזה

התל היה מיושב כמעט ברציפות למן התקופה הכלקוליתית ועד לתקופה המודרנית. בתקופת הברונזה היה בתל יישוב גדול, והתגלה גם ביצור מתקופת הברונזה התיכונה. בתקופת הברונזה המאוחרת כבר הייתה גת עיר של מסחר בינלאומי. עיר זו חרבה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת (סביב 1200 לפנה"ס).

גת (עיר פלשתית)

גת היא עיר מקראית – אחת מחמש הערים הראשיות של הפלשתים (חמשת סרני פלשתים). גויי הים, היו האויבים המושבעים של ישראל בתקופת המקרא. מקורם באיים האיגאיים (יוון) ולארץ ישראל הם הגיעו בתקופת הברונזה המאוחרת (מאה 12 לפני הספירה).

זיהוי מיקום העיר הפלשתית גת

• בשנת 1857 הציע הכומר ג'וזאיה לזלי פורטר (Josias Leslie Porter) לזהות את גת בתל צאפי (תל צָפִית).

• וויליאם מקלור תומסון (William McClure Thomson) זיהה את גת בבית גוברין.

• קרל אליגר וקורט גאלינג זיהו את גת בתל צפית.
• הארכאולוג ויליאם פוקסוול אולברייט (William Foxwell Albright) שיער שגת נמצאת בתל עירני. דעה זו נתקבלה אך החפירות בתל עירני, בשנים 1956-1962 הפריכו את הטענה שמדובר בגת פלשתים.

• יוחנן אהרוני הציע לשוב אל הזיהוי של גת בתל צפית. הזיהוי של גת בתל צפית הייתה לגישה המקובלת, הגם שבניגוד לעקרון, אשדוד ואשקלון הזיהוי אינו נחשב וודאי.

טעויות בשמות ישובים קיבוץ גת וקריית גת

בהתאם לעמדה המקובלת של אולברייט נקבעו השמות של קיבוץ גת וקריית גת, הסמוכות לתל עירני, בשם גת פלשתים.

• קיבוץ גת עלה על הקרקע בשנת 1942 אל מול אל-פאלוג'ה (סמוך לקריית גת של היום) ושמו שונה ל"גת" על שם העיר הפלשתית ששכנה באזור (תל עירני).
• קריית גת הוקמה בשנת 1954 כמעברה. שמה של העיר הוא תוצאה של זיהוי מוטעה של תל עירני עם העיר הפלשתית גת. כיום מקובל לזהות את גת הפלשתית עם תל צפית (תל א-צאפי), כ-9 ק"מ צפונה לקריית גת.

כאן תוכלו לראות את המרחק של תל עירוני מקרית גת.

תל צפית – כיבוש חזאל

התגלתה שכבת החורבן נוספת מסוף המאה ה-9 לפנה"ס. שכבה זו היא שכבת חורבן עשירה ביותר המיוחסת בידי חוקרי המקרא לכיבוש חזאל מלך ארם עליו מסופר בספר מלכים ב': אָז יַעֲלֶה, חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַיִּלָּחֶם עַל-גַּת, וַיִּלְכְּדָהּ; וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו, לַעֲלוֹת עַל-יְרוּשָׁלִָם" (מלכים ב' י"ב, יח). מלך יהודה יואש מנע פלישה של חזאל בתשלום שוחד מאוצרות הארמון, ולאחר מכן נעלם חזאל מהנוף המקראי.

תל צפית במפת מדבא

במפת מידבא, המתוארכת לתקופה שבין המאה השישית לשביעית, תל צפית קרוי Saphitha.

תל צפית הצלבנית

הצלבנים הקימו בשנת 1142 מצודת משמר על תל צפית, שנקראה בגלל הצבע הלבן של סלעי התל בשם הלטיני – Castrum Album (מצודה לבנה) ובשם הצרפתי – Blanche Garde (משמר לבן).

תל צאפי בתקופה העות׳מאנית

בתקופה העות'מאנית, שכן באתר הכפר הערבי "תל א-צאפי".

חפירות תל צפית

אדוארד רובינסון (1794–1863), המוכר מקשת רובינסון בירושלים, ביקר בשנת 1838בכפר מוסלמי Tell es-Safie. אביו ודודו של השייח׳ במקום השתתפו במרד של 1834 ונערפו, והמשפחה הוגלתה לתל א צאפי.

בשנת 1863 ביקר באתר  ויקטוֹר גרן – Honor Victor Guérin ודיווח על שני קבר קדוש (מקאם مقام או וואלי ويلي)‎

בשנת 1883 ביקרו חברי ה-PEF  – הקרן לחקר ארץ ישראל – Palestine Exploration Fund ומצאו כפר קטן עם בתי העשויים מלבני בוץ, בור מים, וקבר קדוש.

חפירות בליס ומקאליסטר

חפירות ראשונות באתר נערכו ע"י החוקרים הבריטים בליס (Frederick Jones Bliss – ארכאולוג אמריקאי) ומקאליסטר (Robert Alexander Stewart Macalister – ארכאולוג בריטי) בשנת 1899, אולם הופסקו לאחר כשבועיים בלבד. חפירות שנועדו בין היתר כדי לאתר את גת-פלשתים. השניים חפרו במרשה-(תל צנדחנה),תל צפית-(תל אל-צאפי), תל גודד- (תל אל-ג'ודידה) ובעזקה-(תל זכריה). דוחות החפירה של בליס ומקליסטר מאתרים אלה, קבעו סטנדרט חדש לחפירות העתידיות. ב-1900 פוטר בליס מתפקידו כ"חוקר הקרן" בטענה של בריאות לקויה, אבל גם בגלל הדקדקנות הרבה שלו, שגרמה לכך שלא ייצר עבור הקרן דוחות מלהיבים, ובכך הקשה עליה לגייס תרומות לקרן. אולברייט הצהיר שזו הייתה שגיאה שפגעה במחקר הארכאולוגי באזור הלבנט.

חפירות אוניברסיטת בר אילן

משנת 1996 התבצע פרויקט חפירות שיטתי בתל, ע"י חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן. פרויקט זה אישש את זיהוי התל עם גת הפלישתית.

כפר תל א ספי

בתקופת המנדט הבריטי היה כאן כפר בעל אוכלוסיה של 1290 נפש, מסגד, שוק, ומקאם על שם שייח׳ מוחמד. במלחמת השחרור פליטי קסטינה עברו לכפר תל א ספי אך עקב מחסור מי שתיה. הכפר נכבש בידי חטיבת גבעתי ב-9 ביולי 1948 ונהרס.

גן לאומי תל צפית

בשנת 2008 הוכרז תל צפית ״גן לאומי תל צפית״.

מסלול מעגלי – תל צפית: במקום מסלול הליכה מעגלי עד לראש התל ולאורכו שלטים עם פסוקים מהתנ"ך הנוגעים לפלשתים. המסלול מסומן בסימון שבילים בצבע ירוק. לאורך המסלול נפגשים גם בשרידי הכפר תל א-צאפי ובבית הקברות שלו וכן בחפירות ארכאולוגיות. הגן כולל: שבילים, תצפיות ושולחנות פיקניק וגם מונגש כולו לבעלי מוגבלויות.

מתפור תל צפית: בפסגתל צפית הוקם מצפור ובו לוחות הסבר לכל הכיוונים וכן עמוד ובו שלטי הכוונה לערי הפלשתים: עזה, עקרון, אשדוד ואשקלון.

זיהוי האתר תל צפית

עושר של ממצאים פלשתיים מובהקים מחזקים את זיהויו של התל עם גת פלשתים.

מקור השם תל א צאפי

השם הערבי של תל צפית הוא תל א-צאפי ("התל הבוהק"), בעקבות המִסלָע הלבן הבוהק שלו.

כפר מנחם [אהבתי את שם הגרעין.]

כפר מנחם -סמוך הוקם לראשונה כמושב בשנת 1935. עם פרוץ מאורעות 1936 המקום נעזב ונהרס בידי הערבים. ראשוני הקיבוץ, גרעין "כרית" (ראשי תיבות של: כת רווקים יהיו תמיד) הגיעו ב-1932. לצערנו "מוזיאון השפלה" בו הוצגו בו אוסף ממצאים ארכאולוגיים כבר אינו פועל. לאחר מלחמת העצמאות הועברו לקיבוץ כ-9,000 דונם מקרקעות הכפר הערבי אידניבה שתושביו נמלטו ממנו במהלך המלחמה.

אידניבה

אידניבה – إدنبّة היה כפר ערבי בשפלת יהודה וכ-2 קילומטרים צפונית מזרחית לכפר מנחם. מלחמת העצמאות נמלטו/גורשו (בהתאם לנרטיב) רוב תושביו. חורבות החלק הבנוי של הכפר מצויות על גבעה מדרום לכביש 383 בקרבת "יער חרובית", מול הפנייה לבסיס צבאי סמוך.

כפר נורדאו

בשנת 1934 משה איכילוב ואפרים אילין, שעמדו בראש "קבוצת מענית" הבית"רית, תת קבוצה של "בני בנימין", רכשו קרקעות באדמות תל-אל-ספי כדי להקים יישוב בשם "כפר נורדאו". לצערם במהלך 1935 הסתבר שארבע הבארות שחפרו היו יבשות ולכן הרעיון נגנז.