תל אביב-איסטנבול, איסטנבול-דלהי

נמסטה – Namaste
להגיד את האמת במשך מספר ימים הרגשתי עייפות וחולשה לאחר שחזרתי מהטיול ג'יפים בהרי ההימלאיה של הודו. היו עוד כמה סימפטומים שעדיף לא להזכיר בציבור. אך זה כלום. עברתי את זה בשלום וללא צורך בטיפול בחמצן. בסופו של יום נהניתי מכל רגע והחוויה היתה שווה כל מאמץ.

Scan_Pic0193 — Shimla-Leh Cross Himalaya by Jeep

הצטרפתי כחבר של חבר לטיול מאורגן של מסע להימלאיה ההודית – מקינאור ספיטי ועד מרומי לדאק. זאת היתה הפעם הראשונה שהשתתפתי בטיול מאורגן ודי חששתי עם המסגרת תתאים לי. מה עוד הצטרפתי כ"פרימוס" בקבוצה מגובשת של זוגות.
טיול שילב נסיעה בג'יפים עם נהג מקומי, מסלולי הליכה קלים, וחוויה תרבותית מקומית.

מסלול הסיור שלנו כולל שתי מדינות (מתוך 28 המדינות ושבעה איזורים אוטונומיים של הודו), בהם ביקרנו בארבעה איזורים גיאוגרפיים שונים:

• הימאצ'ל פרדש
o קינור (קינאור) ועמק נהר סוטלוג'
o עמק ונהר ספיטי
o לאהול ועמק נהר צ'נדרה
• קשמיר וג'אמו
o לדאק ועמק נהר אינדוס

ארבעה עמים:
• קינורי
• ספיטי
• להולי
• לדאקי

וארעה רכסים:
• The Great Himalaya הימלאיה הגדולה
• רכס זנסקר
• רכס לדאק
• רכס קרקורום

תוכנית הטיול: 14 ישראלים, נהגים מקומיים, מדריך ישראלי ומדריך מקומי מתמודדים עם חציית שלשה מרכסי הרי ההימלאיה מדרום לצפון. כקבוצה שומרת מצוות התארגנו לשמירת כשרות ושמירת שבת בתנאי צפון הודו. לא קל לתפקד ולטייל ברגל בגובה 5,600 מטר מעל פני הים. לבסוף כולם זכו לתחושה הנצחון על האתגר של כיבוש ההימלאיה.

הכנות: דברים חשובים שיש לזכור לפני הנסיעה:- ביקור במרפאת מטיילים של משרד הבריאות לחיסונים, חידוש דרכון, תמונות דרכון לצרכים שונים, ויזה לכניסה להודו, תרופות למחלת שונות לפי המלצת רופא (מחלת גבהים, שילשול, דזנטריה, טיהור מים וכו', ביטוח נסיעה כולל פינוי מוטס וביטול כרטיסי טיסה)

יום ב, 20.08.12: תל אביב-איסטנבול, איסטנבול-דלהי
מכיוון שמחירי הטיסה של אל על הם יקרים ביותר חברת איילה גיאוגרפית חיפשה אלטרנטיבה דרך חברה לאומית אחרת. בסופו של דבר יצאנו בצהרים בטיסה (787 TK ) בת שעתיים מת"א לאיסטנבול באמצעות "טורקיש איירליינס". באופן אישי אני תמיד נהנה מביקור בנתב"ג כי היה לי חלק בהקמת המונומנט הלאומי הזה כעובד נתב"ג 2000. שתיית קפה ברוטונדה ליד מפל המים היא חובה בשבילי והנצחה לעבודתה המסורה של חברת Bovis . גם הקפדתי לבקר ב-דיוטי פרי כדי לחדש את מלא הנוזלים לאירוח חברים בבית. ברגע אחרון לאחר התיעצות עם חברים בקבוצה החלטתי למשוך עוד קצת מטבע זר בשדה תעופה. ניגשתי לכספומט והכנסתי את הכרטיס והמכשיר סירב לעבוד. מצא לו זמן להתקלקל בדיוק כשאני צריך לעלות על מטוס. נתתי כמה בעיטות ובוקסים לרפואה והכרטיס הוחזר לי ורצתי למטוס. הבדיקה הבטחונית של חברי הקבוצה עברה בשלום – אך נתקלנו בהקפדה יתרה במטען הקבוצתי בכל דבר מתכתי עגול כגון: שימורי טונה, סירי בישול וכו'. כל פריט פורק והועבר בסריקה ונבדק במכשיר "המסניף". מטיילים דתיים חייבים לבדוק אלף פעמים אם הוזמנו הארוחות הכשרות לטסה. במקרה שלנו ההזמנה לא נקלטה. היתה לדיילת מנה אחת כשרה שמשום מה זכיתי לקבלה. בטיסה לאיסטנבול היו הרבה נופשים ערבים ישראליים
מכיוון שנסעתי בלי אשתי קיבלתי מקום ישיבה של "פרימוס". לידי ישבה יפיפיה בלונדינית שקראה מאמר מסנקרן בז'ורנל נשים צרפתי. לאחר שפתחתי בשיחה מסתבר שהיא בת זוגו של הגבר המבוגר שיושב לידה, רפאל אלמלה שהוא עתונאי יהודי וחוקר יהדות. היו לו דעות מאד מעניינות כגון: לפי דעתו פרנקו הדיקטטור של ספרד היה למעשה בן למשפחת אנוסים.
שדה התעופה באיסטנבול מפואר ואפילו מצאנו בו חדר תפילה משותף לנוצרים, מוסלמים והינדים ושם התפללנו שחרית. כאן כבר התלבטו חברי הקבוצה אם ללכת בכיפה, כובע או גילוי ראש. אני באופן אישי תמיד הולך עם כיפה. לאור נסיון עם האוכל בקטע הראשון של הטיסה רכשנו (על חשבון איילה) סנדוויצ’ים לכל הקבוצה להמשך הדרך. דווקא כאן הגיעו המנות הכשרות ומסתבר שהקייטרינג באיסטנבול הוא מעולה – אפילו מצויין.
ביום הראשון וביום האחרון נפגשנו עם קבוצת צעירים ישראלים שבאו להודו ל"רפטינג" עם הקיאקים שלהם.

הדבר הראשון שעשינו בשדה התעופה, לאחר פיפי, היה להחליף כסף. $1 שווה 51 רופי'ס.

משם המשיכנו לדלהי בטיסת לילה של שש וחצי שעות (716 TK ) שוב של טורקיש איירלינס. שלטי מקבלי הפנים בשדה העלו חיוך על פנינו. צריך להיזהר משמות המלונות בהודו. ראה דוגמה של מלון "ארוס".

נחתנו בדלהי לפנות בוקר. הבדל השעון בין תל אביב לדלהי הוא שעתיים וחצי. בטיסה לדלהי מערכת הסרטים היתה מקולקלת וגמגמה. לשרותים בשדה התעופה של דלהי יש תמונות במקום שלטים בשביל אוכלוסיה אנ-אלפביתית ורבת לשונות.
קבלת הפנים של סוכן הנסיעות המקומי כללה פרחים וכובעים שבטיים והיתה מפוארת. הרגשתי כמו מלך.

בהודו צלב הקרס הוא סמל ברכה. זה אחד הגי'פים שלנו. דרך אגב ההודים קוראים לזה ג'יפ אך למעשה רכב זה הוא ואן קטן עם שלשה ספסלים 2X4.