שמורת עין אפק

שמורת עין אפק היא שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק. השמורה כוללת הן את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן והן את האתר הארכאולוגי תל אפק. שמורת עין אפק היא פינת חמד רטובה במישור חוף הגליל.

תל אפק (קרית ביאליק)

תל ארכאולוגי בחלקה הדרומי של השמורה, ובו שרידי התיישבות מתקופות רבות. חפירות ארכאולוגיות חשפו שרידי התיישבות אנושית מהתקופה הכנענית, מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית.

מקור השם

מקור שם השמורה בתל שרידים של עיר קדומה בשם ״אפק״, שנזכרת במקרא כחלק מנחלת שבט אשר. מקור השם באפיקי המים הרבים באזור (נחל נעמן).

• "לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם… וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב" (יהושע י"ט 24-30)

אמנת רמסר

הוכרה השמורה כ"אתר ראמסאר" בהתאם לאמנת ראמסאר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים. היא קרויה על שם העיר ראמסר שבאיראן, שם נחתמה האמנה ב-1971.

אפק בתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה

בתקופת הכלקוליתית החלו בני אדם להתגורר ליד המעינות. בתקופת הברונזה נוסדה במקום עיר נמל כנענית. אפק מוזכרת בתעודות מצריות. בימי ממלכת ישראל, אפק הייתה במקום עיר פיניקית.

אפק בתקופת הצלבנים

במהלך המאות ה-12 וה-13, נבנתה חווה צלבנית מבוצרת על ראש תל אפק, כבסיס הכוח לנחלה ההוספיטלרית של כורדנה. המעיין בעין אפק שימש להפעלת טחנות קמח מבוצרות ומגדל שמירה, וסכר מרשים שאגם את מי המעיין ויצר אגם ששימש את טחנות המגלש – טחנות ריקורדאנה (Recordane או Ricordane). בסמוך למקור המים נבנה על ידי מסדר הטמפלרים מכלול נוסף של טחנות קמח וסכר – טחנות דעוק או דוק (Doke).

סכסוך מתמשך בין אבירי המסדר הטמפלרי וההוספיטלרי שהתעמתו על אופן הפעלת הטחנות. הטחנות שימשו כספק הקמח העיקרי לעיר עכו, שהפכה מאוחר יותר לבירת ממלכת הצלבנים. טחנות הקמח הונעו על ידי מים עד ראשית המאה ה-20.

אפק בתקופת העות׳מאנים

מהתקופה העות'מאנית ועד ראשית המאה ה-20 נקרא המקום "כורדאני".

אפק בתקופת המנדט הבריטי

בשנת 1924 רכשה הקרן הקיימת לישראל – קק״ל את טחנת הקמח והשטח סביבה. האגם שימש כחווה לגידול דגי קרפיון, שבה עבדו בתחילה פועלים שכירים שהוחלפו מאוחר יותר בפלוגות עבודה. מים מעין אפק הוזרמו לבתי זיקוק ומפעל ההצבעה של ״אתא״ בכורדני (היום הקריון).

במהלך המרד הערבי הגדול, בשנת 1936, נוספה על גג הטחנה עמדת בטון לתצפית ושמירה על מקורות המים ועל הכביש הראשי הסמוך (כיום כביש 79).

קיבוץ אפק

קיבוץ אפק שוכן בין קריית ביאליק לקריית אתא. במאי 1939 הקימו חברי הקבוצה יישוב חומה ומגדל בשם "משמר הים", כחמישה קילומטרים דרומית לעכו. ליישוב משמר הים הוקצו 600 דונם לדיג ימי בחוף הים. השטח לעיבוד חקלאי של משמר הים הולאם על ידי הבריטים ב-1942. כיוון שלא ניתן היה להקים נמל דיג בחוף החולי החליטו חברי הקיבוץ לזנוח את ענף הדיג ולעבור לאתר קבע חדש בקרבת תל אפק.

בשנת 1942 התירה הקרן הקיימת לקיבוץ משמר הים לעבד חלק מן האדמות בסמוך. באותה תקופה שכן הקיבוץ דרומית לעכו בסמוך לחוף הים. בשנת 1946 עבר הקיבוץ מזרחית למבנה טחנת הקמח (מיקומו נוכחי) ושינה את שמו לקיבוץ אפק.

תל אפק

בראש התל הקדום מצויה תצפית שממנה נשקף כל עמק עכו וההרים שמקיפים אותו.

״גן מקלט״ לצמחים בסכנת הכחדה

גן לטיפוח צמחים בסכנת הכחדה. הצמחים הועברו למקום מאזורים שעמדו לפני פיתוח לאורכו של נחל נעמן ונשתלו בחלקות המדמות בתי גידול טבעיים.

המצודה

עמדת המצודה ותצפית

טחנת הקמח העתיקה

מבנה מרשים בן שתי קומות, שיסודותיו נבנו בתקופה הרומית ורוב שרידיו הם מהתקופה הצלבנית.

בריכת זיצר

ברנקו זיצר, הראשון שניסה לגדל דגים גידול מסחרי. כיום, הברכות הן דוגמה חיה לשיקום צומח מוצלח בבית גידול לח. [אמנון לויה, ‏ברנקו זיצר ומפעל הדגים בקורדני, 1947-1934, קתדרה 111, מרץ 2004, עמ' 94-75]

בריכת זיצר משמרת במימיה סיפור על חלוץ בשם ברנקו זיצר, שעלה מהונגריה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, והחליט לגדל דגים במים המתוקים והבריכות הטבעיות של עמק עכו. תושבי האזור תיארו אותו כטיפוס תימהוני והרפתקן שדהר במכונית ספורט פתוחה במהירות 30 קמ"ש בכבישי עכו-חיפה. הוא חכר שטח של 90 דונמים בשולי שטח הביצה וחפר בריכות לגידול דגים. זיצר ייבא דגי קרפיון מיוגוסלביה וניסה בעקשנות לפתח את תעשיית דגי המאכל.

הקשיים היו רבים כשחלק מן הדגים נסחפו למי הביצה והצלופחים שגילו בבריכות את הדגים הטעימים נהגו לטרוף אותם. למרות הכל הוא המשיך לעסוק בגידול הדגים עד מותו ב-1945 ונחשב לאחד מחלוצי הסוחרים בארץ בתחום דגים למאכל. חמש בריכות מים קטנות נותרו מפרויקט זיצר והן מרוצפות אבן, מחוברות בתעלות ומקבלות את מימיהן ממעיינות סופיה. כיום מתקיימת בהן מערכת אקולוגית עצמאית שאינה מחוברת למימי השמורה והביצות.

צומת התעלה

שביל הביצה

טיול חווייתי הבנוי על גשר מעל מי הביצה. שביל טיול חווייתי המעניק למטיילים הזדמנות "ללכת על המים" וליהנות ממראות הביצה מנקודת המבט של עופות המים.

חלקת האחו – תצפית הג׳מוסים

בריכת אחילוטוס

האגם הגדול

אגם סופיה

אגם אשל

איך להגיע?

מכביש 4 פונים מזרחה לכביש 79, בכיכר פונים שמאלה לרחוב חוגלה ובסוף הרחוב פונים ימינה לכביש 7911 לאחר כקילומטר מגיעים לשמורה.כתבו בוויז: שמורת טבע עין אפק