כיצד ארכיאולוג מזהה ישוב ישראלי? – שלשת המ"מים – מנורה, מקווה ומזוזה *

שלשת המ"מים

מורה דרך ותיק לימד אותי שיטת מנמונית (שיטת אמצעים חזותיים או מילוליים לסייע לזכירה) לסיורים באתרים ארכיאולוגים בארץ ישראל. לדבריו ארכיאולוגים מזהים מבנה ישראלי או יהודאי עם נמצאים יחד שלושת המ"מים: שלושה שהם סימני בית הכנסת קדום.

שלשת המ"מים: מנורה, מקווה ומזוזה

מנורה

תבליטים בצורת מנורת הזהב שעמד בבית המקדש שימשו כאלמנט עיצובי מקובל מבית שני ועד ימינו. בבית שערים עומד תבליט המנורה ליד קברו של יהודה הנשיא. במגדל נחשף בית כנסת מבית שני  – מהקדומים בעולם – ובו אבן עם עיטור מנורה. אפילו בתהלוכת הניצחון הרומאית לאחר המרד הגדול מופיעים כלי בית המקדש והמנורה.

המנורה במגדל - בית שני

מקווה

המקרא עוסק בהרחבה בטומאות ובטהרה. החברים ששמרו דיני טהרה גם באוכלין התרחקו מעמי הארץ שלא שמרו על טהרה. לאחר חורבן הבית השני משמרות הכהנים התיישבות, כל משמרת בנפרד, ביישובים בגליל ובהר חברון ושמרו בדייקנות על מנהגי הטהרה כדי להיות מוכנים ומזומנים לעבודת הפולחן לכשייבנה מחדש. בציפורי העתיקה (ישובם של כהני משמרת ידעיה) יש מקוה בכל בית בשכונה היהודית. ארכיאולוגים גילו בחמישים השנים אחרונות כחצי-תריסר בתי כנסת שהיו בשימוש בתקופת הבית השני ועד לתקופת מרד בר כוכבא, ובסמוך לכל אחד מבתי כנסת אלו נתגלה מקווה טהרה.

מקוואות עתיקים

מקווה טהרה
מקווה טהרה
מקווה טהרה
מקווה טהרה

מקווה משוחזר

מקווה מודרני

מזוזה

המזוזה היא הסמל המובהק ביותר של הבית היהודי. המזוזה היא מגילת קלף מגוללת מונחת בתוך נרתיק המכונה בית מזוזה. לגבי המימצאות המזיזה אני מסופק כי טרם נמצאה קלף מזוזה וגם בתי מזוזה כנראה היו מחומר מתכלה. נמצאו בתים עם חריץ במקום שאני תולים מזוזה וטרם נמצאו הוכחות ארכיאולוגיות. כנראה שנצטרך להסתפק בשני נו״נים.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: