שכם העתיקה – תל בלאטה – נבלוס

תל בלאטה – העיר המקראית שכם העתיקה, היא תל בדרום-מזרח שכם, מעט ממערב למתחם קבר יוסף המזוהה כשכם העתיקה. שכם הקדומה מזוהה כיום עם תל בלאטה שבמזרח העיר ומחוץ לגרעין העתיק שלה ('הקסבה'). שכם העתיקה היתה עיר חשובה במרכז ארץ כנען, שאוכלסה על ידי העם החיוי במבנה חברתי של עירוניים ואנשי שבטים. האתר היה מיושב הכל מהתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל ובאופן רציף בתקופות הברונזה הקדומה, התיכונה, והמאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הפרסית והההלניסטית, ועד היום.

שוכנת במרכז ארץ ישראל והשומרון על קו פרשת המים הארצי, על צומת דרכים המחברת בין מישור החוף לבקעת הירדן ועבר הירדן (כביש 57 וכביש 55), ועל דרך ההר המחברת את ארץ ישראל מהגליל ליהודה (כביש 60), בעמק צר רווי מעיינות בין הר גריזים והר עיבל. סמוך לעיר עמקים נרחבים ובהם קרקע פורייה (בקעת עסכר מצפון, עמק המכמתת מדרום, בקעת בית דג'ן / בית פוריכ ממזרח, עמק נחל שכם ממערב), ששימשו בעבר וגם כיום לחקלאות נרחבת, ומאפשרים גישה נוחה לעיר מכיוונים רבים. המרחבים החקלאיים סביב שכם מאפשרים גם מרעה בהיקף ניכר. מצפון מזרח לעיר שוכנים מעיינות עין בידאן הגדולים, המזינים את נחל תרצה ושטחי חקלאות נרחבים בו. העיר רחוקה ממישור החוף על נמליהם. את אזור העיר המערבי מנקז נחל שכם, ואת המזרחי נחל תרצה.

שכם היתה מקום קבורתו של יוסף, שנקבר בחלקת השדה שרכש יעקב מבעלי שכם בעת שובו לארץ מחרן. שכם היתה  עיר מקלט בשבט מנשה. בראשית התפלגות הממלכה שימשה שכם לזמן מה כעיר הבירה של ממלכת ישראל, אך כעבור זמן קצר הועתקה הבירה לעיר תרצה. לאחר חורבן בית ראשון, רוב התושבי הישראליים הוגלו לבבל ונותרה התיישבות ישראלית מועטה בשכם, אך היא פסקה לאחר רצח גדליהו בן אחיקם ורציחת משלחת אנשי שכם, שילה, ושומרון על ידי ישמעאל בן נתניה יום לאחר רצח גדליהו בן אחיקם.

הזיהוי של תל בלאטה עם שכם מבוסס בין השאר על דברים של אוזביוס, אב הכנסייה, הנוסע מבורדו, מפת מידבה ומקורות ביזנטיים אחרים מאשרים את הזיהוי הזה, כמו גם ממצאים ארכאולוגיים משמעותיים. לפי השערה אחת, שמו של המקום, "בלאטה", משמר את שמה הראשוני של שכם – אלון מורה (מישור מורה). אלון בערבית הוא בלוט (=אלון מצוי). אֵלון בא תמיד בתנ״ך בתוך צירוף של שתי תבות והוא כינוי למקום גיאוגרפי.

הנוסע מבורדו 

הנוסע מבורדו הוא כינויו של מחבר אלמוני של הספר – מסע מבורדו (Itinerarium Burdigalense), יומן מסע המתאר את עלייתו לרגל בסביבות שנת 333. החיבור נודע בחשיבותו, שכן הוא מהווה פתיחה לספרות המסעות לארץ ישראל וכן הוא אחד ממקורות המידע היחידים על פניה של ארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט, בראשית המאה ה-4.

אוסביוס מקיסריה

אוזביוס איש קסריה מתאר, בתחילת המאה ה-4, את שכם כשכנה של נבלוס (ניפוליס) בספרו On the Place-Names in the Holy Scripture.

מפת מידבא

מפת מידבא היא רצפת פסיפס בכנסיית גאורגיוס הקדוש בעיר מידבא שבירדן. המפה, המתוארכת לתקופה שבין המאה השישית לשביעית, מתארת את ארץ ישראל על יישוביה המרכזיים. שכם היא בין היישובים הנזכרים במפה.

כפתור ופרח

בתחילת המאה ה־14 מוזכר אותו אתר בשכם בחיבורו של אשתורי הפרחי, "כפתור ופרח": תלך ותעלה עוד כשלש שעות, ותמצא שכם בין שני ההרים הר גרזים
והר עיבל והוא לפי דעתי הכפר שקורין לו באלטא, לא העיר המערבית
לה כתחום שבת, ושמה נבלוס. ואשר הכריחני לומר זה ציון יוסף הצדיק שהוא לצפון באלטא כחמשים אמה, והוא בשדה אשר קנה יעקב, וכמו שהתבאר בסוף ספר יהושע, והוא על פני שכם, ונבלוס רחוק ממנו. ואל זה השדה אשר בו קבר יוסף מיום שעמדתי
על חקירת ארץ ישראל מנעתי רגלי מלהכנס במרובע והגדור באבנים
וזה מפני הקדושה שהרי היה שם מזבח(ספר כפתור ופרח, עמ' נז).

יצחק חילו

כמה שנים אחרי אשתורי הפרחי הגיע יצחק חילו למקום, וכך הוא כתב: "משילה באים
שכמה, שבימי חז"ל הוסב שמה 'ניפוליס' והיום נקראת נבלוס, ובאים הנה ממרחקים
להשתטח על קבר יוסף הצדיק ואל באר יעקב אבינו"(שבילי דירושלים, עמ' 103)

מוג'יר אלדין

בשנת 1496 תיאר מוג'יר אלדין כך את קבר יוסף: "ובבא יהושע בן נון אל אלשאם עם בני ישראל קברו (את יוסף) בקרבת נבלוס.

ויש אומרים אצל הידיד אברהם אבינו – ח'ליל אללה בחברון – אַלְחַ'לִיל, והוא המפורסם אצל האנשים מפני שקברֹו אצל הידיד גלוי ומפורסם ונפוץ בין האנשים ולא הכחישוהו" (ספר הידע המרומם על ירושלים וחברון, עמ' 60) .

חפירות של ארנסט זלין וקרל ואצינגר

החפירות הראשונות שנערכו בתל התבצעו בשנים 1913-1914, 1926-1928 ו-1934 על ידי החוקרים זלין ו ואצינגר מהאגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל –  Deutscher Verein zur Erforschung Palästinas.

• החופרים חשפו של קטע חומה באורך 65 מטר בחלקו המערבי של התל, ושער עם שלושה פתחים (אשר שימשו ככל הנראה כביצורים בשעת מלחמה).
• לשער הצפוני-מערבי נתגלה ארמון שכבש (מעין גשר) מוליך אליו מהשער.
• שני לוחות כתובים בכתב היתדות

חפירות של ג'ורג' ארנסט רייט

בשנים 1956, 1957, 1962 ו-1966 נערכו חפירות חדשות בשכם על ידי ג'ורג' ארנסט רייט George Ernest Wright במשלחת של Drew-McCormick Archaeological Expedition. 

חפירות בית הספר האמריקני לחקר המזרח

בשנת 1970 נערכה בדיקה נוספת בשכם על ידי בית הספר האמריקני לחקר המזרח

• ראשית היישוב בשכם היה בראשית האלף הרביעי לפנה"ס
• יישוב הקבע הראשון היה בתקופת החיקסוס
• בחלקלקה גדולה ה-18 לפנה"ס הוקפה העיר סוללת עפר גדולה – חלקלקה גדולה, שמעליה חומה ובה שני שערים
• אקרופוליס וחומת מגן
• מקדש חיקסוסי שרוחבו היה 5 מטר וגובהו היה כנראה רב