הנחלאות בירושלים

בנחלאות אני מרגיש בבית. שם גרתי כסטודנט. לא אשכח איך הלכנו בבוקר לקנות ״אשתנור״ (לאפה בעברית של היום) חם במאפיה מתחת לבית. לכבוד ימי הסטודנטיאליים בנחלאות ערכתי ביקור חוזר וורטואלי לכל השכונות בנחלאות – לשכונות שהן כל כך ירושלמיות.

השלב השני של היציאה מבין החומות אירע מערבה מן השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומה. ״נחלאות״ הוא כינוי כללי ל-32 שכונות ותיקות, צפופות ומחוברות זו לזו, שנבנו במסגרת היציאה מן החומות, רובן ברבע האחרון של המאה ה-19 ומיעוטן נבנו בתקופת המנדט הבריטי. רוב השכונות מרוכזות בין הרחובות אגריפס ובצלאל, ומיעוטן מגיע עד רחוב יפו מכאן ושכונת בצלאל מכאן. רובן בנויות במתכונת שכונות החצר האופייניות לבנייה היהודית הקהילתית של אותה תקופה. הקרקע נקנתה חלקים חלקים מידי יושבי הכפר הערבי ליפתא שבמערב ירושלים. היוזמות לבניית שכונה נבעו מהתארגנות מסוימת: – כלכלי,  עדתי, שכונות ״כולל״, הקדש-צדקה והנצחה. התפתחותן של הנחלאות החלה בשנת 1875, כאשר נבנתה שכונת אבן ישראל בדרך יפו. השכונות הראשונות נבנו על ידי יהודים יוצאי העיר העתיקה (אנשי היישוב הישן) כחלק מתהליך היציאה מהחומות, ואילו החדשות יותר הוקמו על ידי בני עדות המזרח שעלו ארצה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

הנחלאות בנויות מסביב לחצר מרכזית. הקיר החיצוני של המבנים שגבל עם הרחוב, שימש מגן מכניסת זרים לשכונה אליה נכנסו דרך שער. הכניסות לדירות היו מרחבת החצר. החלל שמתחת לחצר שימש כמאגר המים של התושבים. היו אלה מי גשמים שהובלו אליו במרזבים לשימוש התושבים. לכל שכונה היו בית כנסת, תנור מרכזי ובחלק מהשכונות גם מקווה ששימש את כלל תושבי השכונות שמסביבו. ליד כל קבוצת דירות היו תחילה שירותים ציבוריים. בתקופת המנדט הבריטי, כשירושלים חוברה לרשת המים ולרשת הביוב, חוברו גם בתי הנחלאות, והבורות והשירותים הציבוריים הפסיקו לשמש את התושבים. בכל שכונה נקבע תקנון המיוחד לה, המגדיר את צורת הבנייה, ההרכב החברתי, ואפילו שעת סגירה.

תמונות באבן

לכל שכונה בגוש הנחלאות ישנו שם ייחודי לה.

• שמות השכונות מתחילים במילה "נחלת": נחלת אחים, נחלת יוסף, נחלת ציון.
• שמות יזם או תורם:
  • סוכת שלום הנקראת על שם היזם שלום קונסטרום
  • בתי ברוידא על שם יעקב משה ברוידא
  • אהל משה ו- מזכרת משה על שם משה מונטיפיורי
• לשם בעל משמעות דתית הקשור גם לתולדותיה:
  • אבן ישראל, ששמה שאוב מפסוק בספר בראשית: "מידי אביר יעקב, משם רועה אבן ישראל", והמילה אב"ן מייצגת בגימטריה את מספר יושביה הראשונים – 53.
  • זיכרון טוביה, ששמה שאוב מן הפסוק בתהילים: "זכר רב טובך יביעו" והיא מתייחסת למקימה – יוסף ריבלין, שזו לו השכונה ה-11 מתוך 16 שהקים בירושלים (טב בגימטריה 11).

מסלול מומלץ בנחלאות

1.חניון, 2. בית כלל, 3. משכנות ישראל, 4. בתי גורל, 5. מזכרת משה, 6. אוהל משה, 7. כנסת ישראל, 8. נחלת ציון.

אבן ישראל – שכונת אל-חתול – 1875 – נחלאות

5. אבן ישראל:  ליד מאה שערים. התפתחותן של הנחלאות החלה בשנת 1875, כאשר נבנתה שכונת אבן ישראל בדרך יפו. שכונת אבן-ישראל (אל-חתול) היא שכונה ציורית בנויה בצורת ״ם״. השכונה הוקמה בשנת 1875 כ"שכונת חברה" כלומר שכונה שנבנתה על ידי המשתכנים שהקימו חברת בניה. אשתו של הברון תרמה בית אחד. שכונת אבן ישראל נמצאת בין הרחובות יפו ואגריפס מתחת לבנין כלל אלא שבטבורה הוקם בשנים האחרונות מעין תיאטרון קטן. שמה שאוב מפסוק בספר בראשית: "מידי אביר יעקב, משם רועה אבן ישראל", והמילה אב"ן מייצגת בגימטריה את מספר יושביה הראשונים – 53.

משכנות ישראל – 1875 – נחלאות

6. משכנות (ישראל):  שכונה זו נוסדה בשנת 1875 כ"שכונת חברה" ליד מחנה יהודה  מתוך מגמה לבנות 144 דירות, אבל מכיון שלא היה ביקוש נבנו רק 44 דירות ושאר השטח ניתן לשכונת מזכרת משה הסמוכה. שכונת משכנות ישראל נוסדה כמו אחותה שכונת אבן ישראל בשנת 1875 ואדמות שתי השכונות נקנו ביחד. השכונה נמצאת בין הרחובות משכנות ושומרון היוצאים מרחוב אגריפס מול בניין כלל. הרב אריה לוין, אבי האסירים,  התגורר במשך שנים רבות ברחוב הר גריזים שבשכונת משכנות ישראל.

בית יעקב – 1875 – נחלאות

7.שכונת בית יעקב: שכונת בית יעקב צמודה לשוק מחנה יהודה ממערב. זו אחת השכונות הותיקות בעיר החדשה ואחת השכונות היחידות מחוץ לחומה שחלק גדול מהבתים הם בעלי כיפה. את השכונה הקימה החברה שנקראה "הרחבת הבונים", ושמה של השכונה ניתן לה בגין הפסוק: "כל נפש לבית יעקב 70 נפש" (בראשית מ"ו כ"ז). שמה מעיד על מספר הבתים שתוכננו עבור השכונה.

מזכרת משה – 1883 – נחלאות

8. מזכרת משה: השכונה נבנתה בשנת 1885 דרומית למחנה יהודה. כאשר מלאו למשה מונטיפיורי 90 שנה נתנו לו חבריו מתנה והיא קרן להנצחתו ולהנצחת אשתו. ההנצחה היתה בדמות חמש שכונות הנושאות את שמו. שכונת מזכרת משה היא אחת מהשכונות האלו. השכונה נועדה לאשכנזים.

ברחוב שיריזלי באיקליפטוס ענק. איקליפטוס שהובא לארץ בסביבות שנת 1900. שומרי האתרים הצליחו לשמור את העץ לא עקרו אותו. מאחורי האיקליפטוס נמצא בית ווינר- מרכז מורשת לנחלאות.

בתי גורל – 1885 – נחלאות

בתי גורל: אם תחילת עליית יהודי תימןהעדה האשכנזית והספרדית כאחד הפנו להם עורף. לבסוף נחלצו לעזרתם נוצרים, בני המושבה האמריקאית שראו בתימנים כממשיכי שבט גד. התעוררו האשכנזים והספרדים ודאגו שיקבלו התימנים שתי שכונות: האחת בכפר השילוח ואחת כאן בבתי גורל במשכנות ישראל. שכונה תימנית קטנה בת 12 דירות למגורים, מתפללים נוסח בלאדי. שם השכונה נבע מהגורל שקבע מי יקבל דירה בשכונה ומי לא.

אוהל משה – 1883 – נחלאות

9. אוהל משה : . השכונה נבנתה בשנת 1885בהמשך למזכרת משה, מערבה. גם היא שכונה להנצחתו של מונטיפיורי שיועדה לעדה הספרדית. מחזהו של יצחק נבון הבוסתן הספרדי. אוהל משה, השכונה שבה גר נבון ברחוב הגלבוע 11, לימים נשיא מדינת ישראל, שימשה השראה לכתיבת מחזהו.

 

באוהל תמצאו תמונות שעל הקירות שנתלו כאן במסגרת פרוייקט "תמונה באבן" – במעין מוזיאון חוצות המעשירות את הסיור במפגש כמעט אישי עם הדמויות ההיסטוריות של השכונה.

ברחוב הכרמל התגורר שלמה ישראל שיריזלי (שי"ש), שהיה מחבר ומתרגם פורה, ובעל בית דפוס . בביתו, שבו גם פעלו מכונות הדפוס, הודפס לראשונה המילון העברי הראשון של אליעזר בן יהודה.

 

מחנה יהודה – 1887 – נחלאות

10. מחנה יהודה:  ליד רח' יפו. שם השוק של ירושלים. השכונות החדשות היו מרוחקות מהעיר העתיקה – שם היה המרכז המסחרי של הירושלמים. היה צורך בחיי מסחר קרובים, והפלאחים מכפר ליפתא, כבר אז ראו בדרך יפו פוטנציאל אדיר למסחר.

הסוד של שוק מחנה יהודה

סיור מודרך בשכונת מחנה יהודה

ציורי קיר בשוק ברחוב אגריפס

ציור השוק ברחוב אגריפס נעשה עי קבוצת אומנים מהעיר ליון שבצרפת,Cite de la creation – (עיר היצירה), המתמחה בציורי קיר כחלק מפרוייקט ציורי הקיר ברחבי ירושלים. בציורים מופיעות דמויות שונות מהשוק, כולל סוחרים אמיתיים שמצאו עצמם מתועדים על הקיר. הציור נראה כה אמיתי ומוחשי, עד שהגיעו לעיריית ירושלים מכתבים נזעמים הדורשים להסיר מיד את הארגזים המכערים את הציור.

קבר הרבי מגור ״אמרי אמת״

ר' אברהם מרדכי – "אמרי אמת" בפסח 1940 הגיע ארצה לאחר שניצל מצפרני הנאצים והתישב בחצר ישיבת "שפת אמת" בירושלים. הוא הקים סניפים לחסידות בארץ בתל אביב וירושלים. הוא נפטר ב"שבועות" 1948. משלא התאפשרה הקבורה בהר הזיתים בגלל מלחמת השחרור, נקבר באופן זמני בחצר הישיבה……והזמני הפך לקבע.הקבר נמצא ברחוב יהוסף שוורץ 10. בשכונת מחנה יהודה בחצר ישיבת "שפת אמת" מול שוק מחנה יהודה.

שעון שמש ברחוב יפו

רבי משה שפירא – תלמיד חכם שהתעניין מאוד באסטרונומיה, החליט לבנות שעון שמש. בישיבת עץ חיים הסמוכה לשוק מחנה יהודה, עיין במשנתם של הרמב’‘ם ואחרים, ובמשך חודשים אחדים שקד על בניית השעון. בשנת 1908 נחנך שעון בצורת חצי עיגול, ולידו עוד שני שעונים קטנים.

משפחת בנאי הידועה התגוררה במשך שנים בנחלאות. הבן מאיר אליהו היה סוחר בשוק ועבר להתגורר בדירה קטנה ברחוב האגס 1 כשחנות הירקות שלו הייתה ממוקמת מתחת לבית. יוסי בנאי, בנו, מרבה לתאר את החיים השלווים במקום וגם אהוד בנאי מתאר זאת בשירו האגס 1.

סוכת שלום – 1888 – נחלאות

11. סוכת שלום  – השכונה נמצאת בין הרחובות מסילת ישרים וסוכת שלום. השכונה נבנתה בשנת 1888 כמיזם כלכלי למכירת דירות. מקור שמה של השכונה שני הסברים: על שמו של שלום קונסטרום (אחד השותפים) או לפי הפסוק "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" (תהילים ע"ו ג').

שבת צדק – 1889 – נחלאות

הוקמה על ידי ועדת הספרדים ב-1889 כדי לשכן בה את העניים שהסתננו לשטח השכונה שעתידה להיות ימין משה ופונו משם. תושבי השכונה הראשונים היו ברובם בני עדות תימן ופרס. בתחילת המאה ה – 20 היו בירושלים כמה עשרות משפחות קורדיות שהתגוררו בעיר העתיקה, בתי ניסן ב"ק ובשכונת שבת צדק בנחלאות. בתי ניסן ב"ק היה שכונה יהודית ששכנו סמוך לשער שכם מסוף המאה ה-19 עד מאורעות תרפ"ט ב-1929. לאחר זמן נוספו אליה בני עדות אחרות וברחוב ביבס ישנם שלושה בתי כנסת שיעידו על כך: בית הכנסת כורדי; בית כנסת ספרדי, ובית הכנסת של יוצאי נציבין שבטורקיה וקמישלי שבסוריה.

שכונת שבט צדק בירושלים המכונה גם "חארת א-טאנק" שפירושו שכונת הפחים שסמוכה אל שכונת הכורדים, רחוב אגריפס ושוק מחנה יהודה.

שערי צדק – 1889 – נחלאות

14. שכונת שערי צדק: שכונה קטנה בירושלים שנבנתה בשנת 1889, השוכנת בצמוד לרחוב יפו מצפונו, מול מבנה שערי צדק הישן, הקרוי על שם השכונה, וממערב לשכונת מחנה יהודה. לאחר השלמת בניית השלב הראשון של השכונה נמשכה התפשטות איטית שלה לכוון רחוב יפו, בשונה מתבנית שכונות החצר, ויותר בדומה תבנית הבניינים בעיר העתיקה, ממנה יצאו תושבי השכונה. במקביל לזחילת גבולות השכונה דרומה, נבנו בצמוד אליה לכוון מערב שכונתאהל שלמה ושכונת שערי ירושלים שקמו בין השנים 1891 – 1894.

 

זכרון טוביה – 1890 – נחלאות

זכרון טוביה: הוקמה בשנת 1891. השכונה נבנתה למטרות מרווח, וגרו בה אנשים מכל העדות. שמה שאוב מן הפסוק בתהילים: "זכר רב טובך יביעו" והיא מתייחסת למקימה – יוסף ריבלין, שזו לו השכונה ה-11 מתוך 16 שהקים בירושלים (טב בגימטריה 11).

שערי ירושלים – 1891 – נחלאות

שערי ירושלים: נקרא גם אבו בסל. רבי יצחק ליפקין השתייך לאנשי העלייה הראשונה ובהקמת השכונות השתתף שותפו רחמים מזרחי הקבלן, הם בנו שתי שכונות בירושלים שמחוץ לחומות. השכונה השנייה שהקימו הייתה שכונת שערי ירושלים שכונתה שכונת אבו באסל, שנחשבה כשכונה המערבית ביותר שנבנתה גם כן בשנת 1889-91 ,השכונה מוקמה מוקמה בצפון בית החולים שערי צדק הישן , שמה של השכונה ניתן לה מהסיבה שהייתה שכונה מערבית ביותר באותה העת.

בתי סעידוף – 1911 –  נחלאות

בתי סעידוף: בתי סעידוף הם מבנה אחד ארוך לארכו של רחוב יפו ממערב לשכונת בית יעקב. בית סיידוף הוא המבנה המרכזי בשכונה שנבנתה ב-1911 על ידי יצחק סעידוף סיידוף, עולה עשיר מבוכרה, ושימש למגורים, מסחר ומלאכה. המבנה המקורי היה גדול ומוארך, בן שתי קומות, בעל חזית מסחרית לרחוב יפו.

כנסת ישראל א' – 1891 – נחלאות

כנסת ישראל א': יש בנחלאות 3 שכונות כנסת ישראל – א' ב' ו – ג'. שכונות אלה נבנו על ידי הועד הכללי כנסת ישראל. נבנתה בשנת 1892 והיא נראית כשכונת חצר עלובה ודלה כאשר הבתים הם בני קומה אחת.  במרכז החצר בור המים וחבלי כביסה.  במרכז השכונה בית כנסת "בית רחל" שנתרם על ידי קלונימוס דייויס ממלבורן שבאוסטרליה על שם רעיתו רחל.

 

נחלת ציון -1891 – נחלאות

נחלת ציון: תושבי השכונה כינו אותה "השכונה של מסייה ענתבי". שכונה שהוקמה בשנת 1891 על ידי אלברט ענתבי, מנהל חברת "כל ישראל חברים" בירושלים. הוא רכש את הקרקע מערביי ליפתא ובאמצעות כי"ח שיכן במקום פועלים ואומנים עניים. . כיום נחשבת נחלת ציון לאטרקציה מבחינת הסטודנטים ומשפחות מבוססות שעוברות לשכונה. החל תהליך של שיקום השכונה וכיום מגיעות אליה משפחות מבוססות המשפצות מחדש את הבתים הישנים.

 

שבת אחים – 1892 – נחלאות

שכונת שבת אחים שוכנת בין הרחובות שילה, רמה ובצלאל. היא הוקמה עבור מספר רב של עדות ומכאן שמה. בשכונה התגוררו בני עדות שונות מה שמתאים לשמה הקרוי על פי הפסוק בתהילים קל"ג: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". למעשה מדובר בראשי תיבות של עדות המוצא של תושבי השכונה המקוריים. (שפניוליים, בוגדדים, תימנים, אורפלים, חלאבים, יוונים ומוגרבים).

שערי שלום – 1892 – נחלאות

שערי שלום: נמצאת בתוך שכונת מחנה יהודה בין הרחובות : ולירו, מיוחס, שפת אמת ויהוסף שוורץ. היזמים: אליהו אברהם שלום ומשה פרידמן. (השכונה נקראת על שם אליהו אברהם שלום).

שכונת בתי הורדנא – 1892 – נחלאות

שכונת בתי הורדנא: נבנתה בשנת 1892 כבתי כוללים של כולל הורדנא. נבנו בה 34 דירות ובית כנסת על מגרש המכונה "דמשק אליעזר" על שמו של המתעסק בבניה – שמעון אליעזר כהנא שעמל קשות בבניין השכונה שכן כולל הורדנא היה כולל עני. השכונה היא שכונת חצר סגורה דוגמת שכנות חרדיות אחרות בירושלים, וגרמי המדרגות המעוגלים מזכירים את בתי הונגרין ובתי ראנד.

ימין משה – 1892 – נחלאות

16. ימין משה:  הרחבה של משכנות שאננים, ליד החומה. הוקמו למעשה שתי שכונות נפרדות – אחת לאשכנזים שנקראה "רחוב נתן אדלר", על שם רבה של לונדון (מימין) ואחת לספרדים שנקראה "רחוב יהודית (משמאל). שנת ההקמה – 1892.

נווה שלום – 1896 – נחלאות

שוכנת בין הרחובות שילה, גבעון, בית צור ונסים בכר. נוסדה בשנת 1896, והייתה מורכבת מבני תימן ופרס שרכשו קרקעות מבנק פרוטיגר. שם השכונה ניתן לה על פי הפסוק: "וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות" (ישעיה לב, יח).

בתי מינסק – 1898 – נחלאות

גילוי נאות: אבות אבותי היו תושבי מחוז מינסק ברוסיה הצארית. כל כך שמחתי לגלות בתי מינסק בירושלים. למשפחה היו תוכניות לעלות ארצה – אך נתקעו עקב המהפכה הקומוניסטית ימ״ש. כמה חבל.

בתי מינסק: היא שכונה קטנה הנמצאת ב"נחלאות". היום כמעט אין יודעים על קיומה, למרות שהיא נמצאת בלב ליבה של ירושלים, בין שכונת כנסת ישראל ב' ובין רחוב בצלאל. שכונה זו נבנתה על ידי כולל מינסק. כדי לגייס את הסכום הדרוש.  הממונים הפיצו "קול קורא" לגיוס התרומות, וכך הם כתבו:

"אדונים יקרים ונכבדים!!    שמעונו וישמע ה' אליכם.  תנו אוזן קשבת לקול אחיכם הקוראים אליכם מציון נוה הצדק.

העדה הקדושה – עדת כולל מינסק העתירו אלינו דבריהם, ותלונתם עלתה באזנינו לאמר, למה נבדל כוללנו לרעה משאר הכוללים הנמצאים פה.  הביטו נא אל כוללות: וילנא, הורדנא, אונגארן, גליציה וכו', אמרו עניי הכולל: לכולם נחלת בתים רבים בנויים לתלפיות אשר יהיו לדירות לעניי כולליהם, ולנו אין כל מאום, ומדוע?  הנתלה את האשם באחינו תומכינו אשר בחו"ל?  הנאמר כי גרועים הם מבני גילם אשר בשאר המחוזות?  חלילה!!   הן בני אברהם יצחק ויעקב הם, ומידת הרחמנות על אחיהם בארץ הקודש לא תמה מקירבם, אף לא נקעה נפשם מארץ החמדה, ולא נעלם מהם מה שהפליגו חז"ל בגדולת המצוה של " הבונה אחת מחורבות ירושלים כאילו נבנה בית המקדש בימיו".  ואם עד היום לא עשו כשאר אחיהם, אין האשם תלוי אלא בכם (כלומר בממונים), כי אתם הממונים!  ועליכם החובה לעורר את אחינו אלה לדבר הנכבד הזה, ואתם נרפים אתם, נרפים!  ואינכם יוצאים ידי חובתכם נגדינו."

 

בתי יעקובסון – 1902 – נחלאות

בתי יעקובסון (יעקובזון): בתי יעקובסון אינם שכונה במובן הקלסי של המילה, אלא שני בתים סמוכים האחד אל השני, שנבנו על ידי אותו אדם – שרגא פייבל יעקובסון, כדי שישמשו דירות לעניים ותלמידי חכמים. בתי יעקובסון הם שני בתים שנמצאים בשכונת אוהל משה: האחד ברחוב אוהל משה 42 פינת רחוב הארז (המתנ"ס) והבית שלידו הנמצא ברחוב הארז 4.

בתי ברוידא (אוהלי יעקב) – 1902 – נחלאות

בתי ברוידא: היא שכונה חרדית ברחוב התבור בירושלים, בשולי שכונת נחלאות. שמה הרשמי הוא "אהלי יעקב", על שם יעקב ברוידא, התורם לבניינה. השכונה נוסדה בשנת 1902, ומצויה בסמוך לשכונת כנסת ישראל.

כנסת ישראל ב' – 1903 – נחלאות

כנסת ישראל ב': נמצאת מדרומה של שכונת בתי ברוידא ליד רחוב הלבנון. השכונה הוקמה בשנת 1908. את הכסף לבנית 12 דירות תרם הנדיב שרגא פייביל יעקובזון.  הדירות יושכרו לתלמידי חכמים עניים וכספי השכירות יחולקו למוסדות צדקה וחסד.  על אחד הבתים יש שלט הנצחה שעליו נכתב: "אשר הקדישום הקדש עולמית לדור בהם עניים דוקא לומדי תורה ויראי ה'" מספרים שאחד מצאצאיו גילח את זקנו – דבר שהרגיז את יעקובזון ובשלט הוא למעשה מדיר אותו מהירושה." גם שכונה זו היא שכונת חצר צרה וארוכה. בבתי כנסת ישראל ב' היתה משך שנים מאפית המצות המפורסמת של הלפרין.

שכונת שערי רחמים – 1905 – נחלאות

שערי רחמים: השכונה נמצאת ממערב לגן סאקר ומדרום לרחוב בצלאל באזור הרחובות עלמא, כורזין, הגליל, חצור' יראון וכפר ברעם. שמות הרחובות של היום  נתנו רק אחרי קום המדינה. לשכונה קראו גם "שערי ישועה". רוב תושבי השכונה היו בני העדה הכורדית.

בתי ראנד – 1908 – נחלאות

בתי ראנד: בתי ראנד נמצאים ב"נחלאות" ברחוב התבור צמוד לבתי ברוידא, בין רחוב בצלאל במרכז העיר לבין שכונת מחנה יהודה הצפונית לה. בתי השכונה נבנו בין השנים ה'תרס"ז – ה'תר"ע (1907 – 1910) והיא נקראת על שם מייסדה, מנחם מנדל הכהן ראנד מגליציה שבפולין שהשתקע בירושלים.בשנת 1909 רכש את המגרש עליו תבנה שכונת בתי ראנד. מספרים ששני יהודים חכרו את השטח שהיה שייך לנוצרי, וגדלו עליו חיטה. אחד היהודים הקפיד על הפרשת תרומות ומעשרות ואילו השני התרשל במצווה זו. שני היהודים שמרו על החיטים עבור מצה שמורה, אבל רק החיטים של היהודי שהקפיד במצוות תרומות ומעשרות שרדו ואילו החיטים של היהודי השני נרקבו. המגרש עליו עומדת בתי ראנד הוא השדה של היהודי המקפיד.

 

עזרת ישראל – 1892 – נחלאות

שכונת עזרת ישראל: נמצאת בסמוך לצומת הרחובות יפו, המלך ג'ורג' ושטראוס והיא למעשה בנויה מרחוב אחד.  הכניסה אליה היא מרחוב יפו. השכונה הוקמה בשנת 1892 כאשר היו בה 36 דירות לספרדים ואשכנזים. בשכונה זו גרו הרב הראשון לציון ר' יעקב מאיר והרב הראשון לציון ר' בן ציון עוזיאל.  כן גרו בה הסופרים יעקב יהושע ויהודה אזרחי.

נחלת צדוק – 1908 – נחלאות

23. נחלת צדוק: היא שכונה קטנה בירושלים, הממוקמת בדרום גוש הנחלאות בין שכונת שערי חסד לשכונת נחלת אחים. גבולה הדרומי הוא רחוב הגר״א, וגבולה הצפוני רחוב ישראלס. רחובה הראשי הוא רחוב נחלת צדוק. השכונה נוסדה בשנת 1906 ביוזמת חברת יק"א ומנהלה בירושלים אברהם אלברט ענתבי, ונבנתה החל מ-1908. השכונה נקראה על שם הרב צדוק כהן, הרב הראשי של יהדות צרפת ומראשי תנועת חיבת ציון, שהלך לעולמו חודשים ספורים טרם ייסוד השכונה.

נחלת אחים – 1924 – נחלאות

נחלת אחים: שכונה בירושלים, במרכז העיר החדשה. בצפונה היא גובלת ברחוב בצלאל, במזרחה ברחוב אוסישקין ובמערבה בשדרות בן צבי וגן סאקר. נחלת אחים סמוכות אליה השכונות נחלת ציון, נחלת צדוק ורחביה. השכונה נוסדה בשנת 1924 על אדמת טרשים בשיפולים המערביים של קו פרשת המים. שמה מסמל את שאיפת בוניה לחיי אחווה בנחלה זו. על המייסדים הבולטים של שכונה זו נמנה הרב נסים אלישר. רוב רחובות השכונה, כרוב רחובות הנחלאות, נקראים על שם ערים ברחבי ישראל כגון צפת, ציפורי וטבריה.

נווה בצלאל – 1924 – נחלאות

נווה בצלאל: שכונה זו הוקמה ביזמתו של בוריס שץ מקים בית ספר לאמנות בצלאל, והיא יועדה לאמנים ולאנשי בית הספר. בוריס שץ קנה לאחר מלחמת העולם הראשונה שטחים למטרה זו באזור השכונות נחלת צדוק ושערי חסד. השכונה אמנם קמה ב-1924 (רחוב נרקיס בירושלים כיום), אך לא איכלסה את בני החבורה המקורית.

כנסת ישראל ג' – 1925 – נחלאות

שכונת כנסת ישראל ג': נמצאת בין  הרחובות בצלאל, הנצי"ב, הלבנון ויזרעאל.
אבן הפינה לשכונה השלישית של כנסת ישראל נורתה בשנת 1925 בנוכחות הרב הראשי לא"י – הרב קוק.  התורמת העיקרית של הדירות היא רבקה ראטברג שתרמה לבתי כנסת ומוסדות צדקה וחסד רבים בירושלים.
גם שכונה זו בנויה כשכונת חצר.

זכרון אחים – 1929 – נחלאות

זכרון אחים: שכונה זו החלה להיבנות בשנת 1929 ליד שכונת נחלת יעקב. בשנת 1939 היו בה (כולל שכונת "נחלת יעקב כ – 2,000 נפש). רוב תושביה היו אורפלים. ובית הכנסת שלהם נמצא ברחוב בצלאל.

בתי מונקאטש – 1931 – נחלאות

בתי מונקאטש: רבי חיים אלעזר שפירא (1871 – 1937), אדמו״ר חסידות מונקאטש (כיום באוקראינה ובאותה עת שכנה בתחום הונגריה), ייסד את השכונה הקטנה בתי מונקאטש בגוש הנחלאות בירושלים. בתי מונקאטש היא שכונה חרדית זעירה בשכנות לבתי ראנד. השכונה בנויה בתבנית של שכונות הכוללים (שכונת חצר) שנבנו בירושלים בסוף התקופה העות'מאנית – בדומה לשכונת בתי אונגרין. שלושת המבנים הוקמו סביב חצר פנימית מלבנית. בית המגורים בנוי במתכונת בתי רכבתדו קומתיים.

זכרון יוסף – 1931 – נחלאות

זכרון יוסף: שכונת הקורדים – זכרון יוסף נמצאת בין הרחובות אגריפס, הירמוך, הארנון והירקון. שכונת זכרון יוסף הוקמה בשנת 1927 כאשר יצחק לוי – יהודי אשכנזי, מכר את הקרקע ליהודי קורדיסטן והתנה זאת בהנצחת שם אביו – יוסף בשמה של השכונה. תושביה הראשונים היו בעיקר כורדים. הרחובות בזכרון יוסף ובזכרון יעקב נקראו על שם נהרות: ארנון, נהר פרת, חידקל, ירמוך, קישון, ירדן, יבוק. כאמור בתי הכנסת נבנו לפי מקום מוצאם של העולים: זאכו, עמדיה, בראשי. ראשוני המתישבים בשכונה הגיעו משכונת שבת צדק הסמוכה, שכן הצפיפות בה גדלה.

בשירו של יוסי בנאי הוא כותב: "אני כמו עץ שתול, שורשי נחים, בין זכרון יוסף לשכונת הפחים".

 

זכרון יעקב – 1933 – נחלאות

שכונת הקורדים – זכרון יעקב נמצאת מדרומה בין הרחובות אליהו סלמן, נהר פרת, חכם שלום ובצלאל. שכונת זכרון יעקב נוסדה בשנת 1933 מדרום לזכרון יוסף כדי לאכלס את העולים הרבים שהוסיפו להגיע מכורדיסטן אל האזור.  המוכתר של השכונה היה נחום מזרחי (צ'וצ'ה) שרכש את הקרקע וקרא לה על שם אביו – יעקב מזרחי.