שימלה

2. יום ג, 21.08.12 : דלהי – שימלה
מדלהי טסנו בטיסה פנימית לצ'אנדיגאר (Chandigarh) בחברת קינג פישר שהיא גם יצרנית הבירה הראשית בהודו. בשלב מסוים המסוע של חברת קינגפישר בלעה אחת המזוודות של הקבוצה והיה צורך להמתין עד שירדו לקומה למטה לשחרר את המזוודה המסכנה. בשדות התעופה של הודית מותר לצלם – מה שלא נהוג במקומות רבים בעולם. בטיסה הפנימית מאד הקפידו על משקל יתר של תיק העליה למטוס. אבל זה לא היה אכפת להם אם מעבירים את עודף המשקל למטען. בבטחון גם לא הקפידו על בקבוקי מים. בעליה למטוס לקחתי עותק של עתון הודי באנגלית וקראתי שנתפסו 14 חוליות של מחבלים על גבול הודו – פקיסטן. לקח לצוות הרבה זמן להפעיל את המיזוג במטוס כשהוא על הקרקע. כשהצליחו יצא ערפל מכל פתחי האוורור וזה היה די מפחיד. אף פעם לא ראיתי תופעה כזו. לפני העליה למטוס החלפנו כסף למטבע המקומי Rupee . למדנו ש-1$ שווה 51.8 רופי. באותה הזדמנות עשינו קופה משותפת במטבע רופי להוצאותינו המשותפות. שם קיבלו את פנינו המדריך ההודי (|Ramesh Lotey ) וארבעת הנהגים ההודים המקצועיים. כל נוסע קיבל שרשרת פרחים וכובע ירוק של שבטי "קינור".

ושם נסענו בג'יפים שלנו לכיוון שימלה (Shimla) בירתה של מדינת הימצל פרדש (Himachal Pradesh) . זה לא ממש ג'יפ אלא מין וואן 4X2 שבו יכולים לשבת שני זוגות ונהג בשלשה ספסלים. הדבר הראשון שעשה רושם עלינו היה ההזנחה והעוני. המדריך, מוטי (מרדכי אפשטיין, ירושלים) המליץ שנכיר יותר טוב את המדינה לפני שנסיק מסקנות.
בדרך עצרנו ב-Timber Trail Resort, Parwanoo לטעום parata סוג של פיתה – בורקס תפו"ד.
צ'נדיגר היא העיר הכסופה בגלל השלג הרב שבה בחורף. היא בירתה משותפת למדינות האראינה ופונג'ב. מדינת פונג'ב חולקה לשלש מדינות: פונג'ב הסיקית, האראינה ההינדית והמיצ'ל פרדש שהיא גם הינדית. בעבר שימלה היתה בירת המדינה. פונג'ב היא ארץ חמשת הנהרות.
צריך להתרגל לנהיגה בצד שמאל ולכבישים התקועים על צוק תלול.

בעבר שימלה (לשעבר סימלה) היתה גם בירת הקיץ של השלטון הבריטי בהודו. ב"שימלה" מצאנו עיר הודית מפתיעה בצורתה האירופאית, היושבת על גבעות בגובה 2000 מטר, כשהגענו בערב היה ערפל וגשם. בהודו יש מקצוע של מתקן מטריות.

מתקן המטריות

אך בבוקר נשקף נוף פנורמי של פסגות ההימלאיה בכיוון צפון.

מנקודה זו יכולנו להשקיף על המסלול הצפוי לנו בימים הקרובים.

ב"שימלה" ראינו מבנים קולוניאליים רבים ומרשימים. התמקמנו במלון ומשך היום עסקנו בריצה המטורפת בין בניינים שונים בגשם להסדרת אישור הכניסה שלנו לאיזור הצבאי בגבול הצפוני. צילמו אותנו ובדקו את האזרחות ואת הגיל של כל אחד. השופט זימן אותנו למשרדו כדי שיוכל באופן אישי לבדוק אם אנו מסוכנים לציבור. לבסוף קיבלנו אישור כניסה עד 05.09.12 ועותקים הועברו לבית המשפט, למשטרה ולמודיעין. בכל פינה זוהמה וערימות תיקים ישנים. השרותים בלתי אפשריים. התרשמותנו מהביורוקרטיה ההודית היתה שלילית. מזג האוויר בחודשים יולי – ספטמבר 13-20 מעלות C, קריר ולח, עם גשם מתמשך. לינה שימלה במלון Le Royal .

כשהביאו את המזוודות לחדר הזהירו לא לפתוח את החלונות שמא ייכנסו הקופים. כאן אכלנו את הארוחה הראשונה שלנו במלון לפי התפריט הצמחוני: עדשים, אורז, פתות (צ'פאטי),ירקות מבושלים, ומרק עוף צמחוני. הבישול היה בכלים שלנו שהבאנו מהארץ. על השולחנות ערכו את הצלחות ואת הסכו"ם שלנו מהארץ.
בבוקר קמתי מוקדם יותר מיתר הקבוצה כי אני רגיל לשמוע בבית את המואזין. פגשתי את מנהל המלון עומד בכניסה עם רובה כדי לגרש את הקופים מהדשא. ואו!


קרא גם:

 

תל אביב-איסטנבול, איסטנבול-דלהי 

שימלה

שימלה-סנגלה

עמק נהר סנגלה

ספיטי

לאהול

קלפה 

אגם טסו קר

פסטיבל לדאק

ליקר גומפה

לאמאיורו

דלהי

מצגת טיול ג'יפים בהימלאיה

מעבר קרדונג לה

 

השאר תגובה

דילוג לתוכן