אדמו"ר חסידות זוויל בבית קברות שייח׳ באדר
שייח' באדר – היא גבעת רם – נאספים חסידים פעמיים בשבוע, בימים שני וחמישי, ובעיקר ביארצייט (כ"ד בחשוון) של ר' גדליה משה גולדמן, אדמו"ר חסידות זוויל, הקבור כאן בבית קברות שייח׳ באדר, סמוך לגדר הכנסת.
המאמינים משתתחים, מתפללים ומבקשים את התערבותו של הצדיק לפתור בעיות בחייהם. מי שהתפלל ונעזר משאיר פתק עדות לבאים אחריו. "התפללתי ונושעתי" הינו כותרו של חוברת תמונת הצדיק שנמכר במקום.
שייח׳ באדר ההיסטורית
שייח׳ באדר ההיסטורי הינו כפר ערבי (شيخ بدر) שנוסד בשלהי התקופה העו׳תמאנית. תושביו התפרנסו מחקלאות וסיפקו (יחד עם הפלאחים מן הכפרים ליפתא, דיר יאסין) ירקות לירושלמים במקום שכעבור זמן ייקרא מחנה יהודה. בתקופת המנדט חלק מאדמות הכפר נמכר ליהודים לייסוד שכונת רוממה. תושבי הכפר קנו מים מבור לחצב על ידי עולי שיראז בשכונת נחלאות. תושבי שייח׳ באדר שלטו על הכניסה לירושלים מכביש יפו-ירושלים וסיכנו את התחבורה העברית. לאחר כ״ט נובמבר 1947 החלו תושבי הכפר לצלוף ביהודים. ב-11 ו-13 בינואר 1948 כוחות ההגנה והלח״י תקפו את הכפר ופוצצו את בית המוכתאר. לגבי עזיבת התושבים את הכפר הדעות חלוקות (איך לא?). יש עדות שהתושבים התחילו לעזוב את הכפר כבר ב-3 בדצמבר 1947 ומקומם תפסו לוחמי הנג'אדה. ועדות שהוכרחו לעזוב בהתקפות של ינואר 1948. בכל מקרה ב-13 בינואר יהודים בזזו את הכפר. מיד התישבו בכפר יהודים שנאלצו לעזוב שכונות אחרות בירושלים עקב הקרבות. בכפר התמקמה מחנה גדנ״ע (ויש אומרים יחידה של מתגייסי צה״ל) המכונה ״גבעת ריכוז מפקדים צבאים״ ולימים ״גבעת רמת מגויסים" שראשי התיבות העניקו לגבעה את שמו המודרני – גבעת רם. בנין הכנסת ובנייני המשרדים של משרד ראש הממשלה, משרד הפנים ומשרד האוצר הוקמו בשנות ה-50 ללא כל תוכנית אב מסודרת. בסוף שנות ה-80 הוחלט לתכנן תוכנית קריית הממשלה על גבעת רם. החברה להגנת הטבע הכריזה על אזור בית העלמין בגבעת רם כאתר טבע עירוני.
בית קברות שייח׳ באדר
בתקופת מלחמת האזרחים נוצרה מצוקת הקבורה בירושלים. קבורה בהר הזיתים נמשכה עד פרואר 1948. הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים. אחד מהם היה נמצאו 8 דונם במחצבה נטושה באזור שייח׳ באדר. שם נהגו לקבור נפטרים קבורה זמנית בארונות קבורה האחד על גבי השני. לאחר הפסקת האש חזרו לקבור קבורת שדה רגילה עד לסגירת בית העלמין עם הקדשת בית הקברות החדש בהר המנחות. הנפטרים שנקברו קבורה זמנית בארון בשייח׳ באדר הועברו להר המנוחות. מי שנקבר קבורת שדה הושאר במקום.
אגדה אורבנית שלכד הזהב
אגדה אורבנית ירושלמית מספרת שבני משפחה עולי כורדיסטן, קבלנים ידועים, מצאו אוצר זהב בכד במערה בשייח׳ באדר- וזה מקור עושרם. לא מקלקלים סיפור טוב עם עובדות.
