שחרות המודרנית
שחרות הינו ישוב קהילתי אקולוגי בערבה (29.9044096,34.997727), ממוקם על שפת מצוק ההעתקים (מצוקי הר שחרות), מדרום-מערב למעלה שחרות. הישוב שחרות שוכנת 550 מטר מעל פני הים ממערב לקיבוץ יטבתה, על כביש מצפה רמון בשמורת צוקי שיירות. שחרות הוקם בשנת 1985 בראש מעלה שחרות יישוב קהילתי חילוני קטן. הגרעין הראשון מנה 5 משפחות שהגיעו למקום ללא הכרות מוקדמת, ללא חשמל, טלפון, קו מים וללא כביש גישה סלול. הבתים ביישוב בנויים בבנייה אקולוגית תוך שימוש בחומרים טבעיים המותאמים וידידותיים לאקלים ולנוף המדברי (חבילות קש, אבנים, ולבני בוץ). בחצרות הבתים ניתן למצוא בוסתנים קטנים ובהם גינת ירק ,תרנגולות, ארנבות, סוסים,חמורים, עיזים וגמלים. המסלול של שביל ישראל עובר בצמוד ליישוב שחרות, בשמורת צוקי שיירות, ובנחל כסוי. לימים הפך הישוב למרכז לטיולי מדבר, ובעיקר לטיולי גמלים. לבית הספר נוסעים במשך שעה לכל כיוון, סרטים רואים בקולנוע בבסיס עובדה הסמוך וקניון לשופינג יש רק באילת.
מעלה שחרות
מעלה שחרות (מעלה בודדה) הוא מעלה קדום שראשיתו בראש נחל שחרות והוא יורד במצוקי הר שחרות אל יטבתה שבערבה. בערבית הוא נקרא נקב א – ד'ל ("המעלה האפל"או"מעלה הצל") . ראשו של המעלה (נ"צ 1505.9256) הוא ברום של 500 מ'. ממנו יש תצפית מרהיבה אל הערבה הדרומית, מפרץ אילת והרי אדום. מראש מעלה שחרות יורד השביל הקדום בסדרת עקלתונים לעבר הערבה, כשלאורכו גלי אבנים, שרידי חניונים ואתרים אחרים המעידים על שימוש שנעשה בו בתקופות קדומות. בשנת 1978 נפרצה דרך רכב מן האכף בהר שחרות, הנמצא כ-800 מ' מצפון למעלה, ועד לערבה . במהלך פריצת דרך זו נהרסו קטעים אחדים מן המעלה הקדום. דרך הרכב נפרצה לאורך נתיב שיירות קדום היורד מבקעת עבדה אל נוה יטבתה שבערבה.
מקור השם
השם ״שחרות״ ניתן לו על ידי הועדה הגיאוגרפית בשל הר שחרות הנמצא בסמוך לו. בתחילה שמו היה ״מעלה שחרות״. לימים הנקרא שחרות. נקב א-ד׳יל – מעלה הצל. גבל א-צבח – הר השחר. שלוחת שחרות סול א-דייל.
גיאולוגיה של שחרות
מדרום לשחרות נמצאו בולבוסי גיר.
חאן שחרות (ז״ל)
חאן שחרות שכנה על מצוק נישא מעל הערבה, בגובה 540 מטר מעל פני הים. הנוף הנשקף מן האתר היה מרהיב. שהייה בחאן שחרות היתה חוויה מאתגרת. הרי אדום נפרשו ממול מעקבה שבדרום, ועד צומת מנוחה בצפון. למרגלות חאן שחרות נמצאו יטבתה, גרופית וקטורה [זו האחרונה נזכרת בספר בראשית פרק כ"ה כרעייתו של אברהם אבינו, ואימו של מדיין, זהו תחומי ארצו המקראית. במקרה קיבוץ קטורה נוסד על ידי תנועת הנוער שלי – יהודה הצעיר.] בחאן הרוגע ניתן היה ליהנות מארוחות, מסיורי גמלים מודרכים וממגוון סדנאות מיוחדות. אני בעצמי זכיתי לישון על מזרון על הרצפה של ״אוהל הבנים״ בחאן שחרות היוצא דופן כשטיילתי בקבוצת מטיילי שביל ישראל. בינתיים החאן נסגר ובעליו הקימו חניון הנוודים באחד הוואדיות בקרבת שחרות. באתר של חאן שחרות נבנה על שפת צוק מלון (Six Senses Shaharut).
המקדש בראש מעלה שחרות
מקדש הנמרים
מקדש הנמרים שוכן ממזרח לכביש הגישה ליישוב שחרות במזרח בקעת עובדה. כאן התגלו הרבה אתרים עתיקים מעניינים, אחד היפים שביניהם הוא מקדש הנמרים, שנקרא כך מפני תוואי הנמרים, שנעשו עם אבנים קטנות, על הרצפה. נוסעים על הכביש לכיוון בסיס עובדה וקצת לפני הפנייה לשחרות נמצא המקדש מצד מזרח. המקדש הוא מסוג המקדשים הפתוחים. הוא מסומל על ידי ריבוע של אבנים נמוכות שמסמל את השטח, בפינת הריבוע, לכיוון מערב, ישנו מתחם אליפטי בגודל 3 מטר על מטר ובאמצעו 4 אבנים בינוניות ממוקמות בצורת טרפז ובתוככי הטרפז 19 אבנים עומדות קטנות. האליפסה מעט מוגבהת מסביבתה. בנוסף לבמה ול"ציורים" יש במקדש הנמרים כמה כירות מלאכותיות מרוצפות אבנים ששימשו, כנראה, לצורך הדלקת אש ואולי הכנת ארוחות טקסיות.
חולות כיסוי – Kasui Sand Dunes
חולות כיסוי – הדיונות שבחולות כסוי הן תופעה מקומית ייחודיות מסוגה בדרום הנגב: 300 מ' של דיונות שאפשר למצוא רק בבקעת עובדה. 40% מהחול הזה הוא קוורץ, 60% זה מבלייה של סלעי משקע ימי ובהם מאובנים זעירים שניתן לראות במיקרוסקופ.
איך מגיעים לשחרות?
לנסוע צפונה בכביש 12 לכיוון באר שבע. לפנות ימינה לנחל שחרות וסע עד לשחרות.
