שביל יפיע - הושבילים

שביל יזרעאל-קק״ל + שביל יפיע מאפשרים לסייר בכפר ערבי השכן. חשוב להקפיד על לבוש צנוע ומותאם לביקור בכנסיות.

צבע הסימון:
- כתום בשביל ראשי
- גישה לחלק מהאתרים בשביל ״שקוף״ (שני פסים לבנים) המסתעף מהשביל הכתום
נקודת מוצא: 100 מ' לפני שער הקיבוץ חונים משמאל לכביש ברחבת חניה קטנה שלצדה ניצבים שלטי קק"ל
נקודת סיום: סונול יפיע
רמת קושי: קלה
אופי ההליכה: הליכה עירונית בין אתרים עם אפשרות להתחלה ביער כפר החורש ובבוסתן עין מקב. מסלול לא מעגלי.
אורך המסלול: 6 ק״מ
משך הטיול: חמש שעות כולל ביקור באתרים

קיבוץ כפר החורש

בשנת 1930 רכשה קק"ל באיזור שטח של 4000 דונם. הקבוצה הראשונה ישבה במקום עד 1933 ועברה להתישבות קבע בכפר חיים. באותה שנה הגיעה קבוצת "גורדוניה ג'" מנס-ציונה והיא ייסדה את הקיבוץ. עד 1947 לא היה כביש סלול ועוד בסביבה עוינת. עלפי תוכנית החלוקה יועד כפר החורש להכלל במדינה הערבית. במהלך מלחמת השחרור הישוב ננטש. המפונים לא חזרו. וגרעין חדש התישב שיקם את המקום אך לא היו להם מספיק אמצעי יצור. יוסף וייץ אמר להם:

"מי שרוצה לחיות בהר, צריך ללמוד להתקיים על לחם וזיתים… וגם מחרובים אפשר להוציא פרנסה".

בית ההבראה ההיסטורי בכפר החורש

בשנת 1951 נבנה בו בית ההבראה המפורסם. המקום היווה חלק ממפעלי "מרגוע לעובד", והופעל על ידי קופת חולים של ההסתדרות. בשנת 1958, הוחלט לקרוא את בית ההבראה על שם יוסף גוריון, ממייסדי קבוצת גבע ופעיל בההסתדרות.

אחד ממבני המגורים בבית הארחה ההיסטורי בקיבוץ כפר החורש
צילום: מיכאלי, רישיון-השימוש – מיכאל יעקובסון

מאפיית אנג'ל – כפר החורש

מאפיות אנג'ל היא מאפייה תעשייתית, הגדולה בארץ. החברה נוסדה בשנת 1927 בירושלים בשכונת בית וגן ולאחר מכן בגבעת שאול. החברה התפתחה ופעילותה צמחה מאזור ירושלים ל-32 סניפים ברחבי ישראל – ביניהם מאפיית אנג׳ל. כיום יש לרשת 4 מאפיות לחמים: בירושלים, לוד, נתיבות וכפר החורש.

רדיו א-שאמס

רדיו א-שאמס היא התחנה הערבית הפרטית החוקית היחידה הפועלת בישראל. התחנה נמצאת במקום שבו התיישבו ראשוני כפר החורש. עין ובוסתן מקב (עין אל-מַקְבִּיֶה).

יש לתאם כניסה עם עובד המקום

יפיע – יאפה א-נצרה (יפו של נצרת) – يافة الناصرة

על פי ממצא החרסים שנמצאו בתל הקדום של כפר יפיע נראה כי היה מיושב בתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברזל ומהתקופה ההלניסטית ואילך.

יפיע היתה מיושבת בתקופות הברונזה התיכונה (כשהיתה כפופה למגידו) והברזל. יפיע – يفيع או יאפא – يافا מוזכרת בשם יַאפּוּ במכתבי אל-עמארנה (המאה ה-14 לפנה"ס). יפיע היתה עיר בנחלת שבט זבולון:

וְשָׁב מִשָּׂרִיד, קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, עַל-גְּבוּל כִּסְלֹת, תָּבֹר; וְיָצָא אֶל-הַדָּבְרַת, וְעָלָה יָפִיעַ. (יהושע י"ט, י"ב).

בתקופות הבית השני היה יישוב יהודי. מהתקופה ההלניסטית ואילך.

בשלהי ימי הבית השני הייתה יפיע הכפר הגדול בגליל. יוסף בן מתתיהו ביצר את המקום בחומה כפולה. מגיני העיר יצאו מחוץ לחומות לתקוף את הרומים. תושבי יפע ספגו מתקפה וברחו חזרה לעיר. הכוחות הרומאים חדרו יחד עם המגינים הנסים אל המתחם שבין החומה החיצונה והחומה הפנימית. התושבים הנותרים בעיר הפנימית, סגרו את שערי החומה הפנימית מפחד הרומאים, ולא שעו לתחנוני הלוחמים להכניסם לעיר:

"האנשים עמדו בהמון גדול ודפקו בשערי העיר ונקבו את שמות אחיהם והפצירו בהם למלט את נפשם, ועוד הם מתחננים, והנה נפלו חללים … ורבים המיתו איש את אחיו או נפלו על חרבם, ורבים כרעו בחרב הרומאים… ומלבד פחד האויבים דיכא בגד אחיהם את נפשם. הם מתו במארה על שפתיהם, ולא את הרומאים קיללו, כי־אם את אחיהם." (תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ג, פרק ז, פסקה לא)

לבסוף הלגיון העשירי כבש אותו בשנת 67 לספירה, וטיטוס החריב את היישוב כליל.

בימי המשנה והתלמוד התחדש היישוב במקום. היה התישבות רצופה מן התקופה ההלניסטית ואילך. כיום יפיע היא מועצה מקומית שמתגוררים בה כ-20 אלף תושבים, מוסלמים ונוצרים. התיישבו במקום רבים מהכפרים מעלול ומוג'ידיל שחרבו במהלך מלחמת השחרור. פחות מ-3 ק״מ מפרידים בין נצרצת ויפיע.

המסגד הישן (ג'אמע אל-קדים) של יפיע

המסגד נבנה בשנת 1945 בחלק הישן של הכפר – יש לקבל רשות להיכנס ולחלוץ נעליים. ביפיע ארבע מסגדים.

מתחם הכנסייה הלטינית על שם יוחנן בן זבדי – Saint James

מסורת נוצרית מימי הביניים מזהה את יפיע כמקום לידתם של השליחים יעקב ויוחנן בני זבדי, ולכבודם יש בעיר ארבע כנסיות.

יוחנן בן זבדי היה שליח של ישו, יליד ביפיע ואחיו של השליח יונתן (St. John). מקצועו היה דייג. יוחנן נחשב לתלמידו האהוב של ישו שזכה לראות את ישו במעמד ההשתנות (טרנספיגורציה) בהר תבור. – יש לתאם כניסה עם השומר ובשעות הפעילות. ביפיע ארבע כנסיות על גבעה בתוך העיר העתיקה. כנסיית יוחנן נמצאת באחת הנקודות הגבוהות ביותר בכפר והיא משקיפה על נוף מרהיב. הכנסייה נבנתה על ידי הפרציסקנים ב-1641.

Public Domain –

The Greek-Orthodox church is just over the corner. It is hidden between a dense neighborhood.
The Roman Catholic church in Kfar Yafia above with a minaret visible behind it

חדר התפילה המוקדש למארי אלפונסין דניל גטאס בכפר יפיע

הכנסייה היוונית קתולית (מלכיטית) יפיע

בתיאום בשעות התפילה או פעילות הגן הסמוך

כנסיית ג'ורג' הקדוש יפיע

כנסיית ג'ורג' הקדוש, השייכת לכנסייה היוונית אורתודוקסית – יש לבקש מפתח מהמשפחה המתגוררת משמאל ובסמוך או משומר הכנסייה החדשה.

בית הכנסת העתיק ביפיע

שנת 1921 פרסם לואי-איג ונסאן בכתב העת Revue Biblique מספר אבנים מקושטות ממבנה עתיק בכפר יפיע. הפרסום כלל גם אבן משקוף שנכללה לאחר מכן בשימוש משני בבניין הכנסייה היוונית-קתולית. הפרסום ציין שעל אבן המשקוף יש תבליט של מנורת שבעת הקנים שנמצא בין שני עיגולים שמקורה בבית הכנסת; וכן משקוף ובו חקוקים שני נשרים משני הצדדים ועיגול במרכז. ונסאן הסיק במאמרו שהאבן הייתה שייכת לבית כנסת עתיק מהמאה ה-4.

שרידי בית הכנסת, מן המאה השלישית לספירה, התגלה בשנת 1950 על ידי אלעזר ליפא סוקניק נתגלו בסמוך לכנסייה היוונית-אורתודוקסית ונמצאים בקומת העמודים של בנין פרטי מעל הכנסייה היוונית אותודוקסית. בעלי הבית קיבלו אישור לבנות את הבית בתנאי שיגביהו אותו על קומת עמודים ויעניקו גישה לבית הכנסת. יש לכבד ולהודות לבעל הבית על אישורי הכניסה. מידות בית הכנסת 19×15 מ׳. בפסיפס היו 12 מעגלים, אחד לכל שבט אבל רק שנים נמצאו.