This Is The Greatest Cycling Video Of All Time
Take three of the world's most talented trials riders and make them go on a road bike ride. Beautiful things happen.
שווה כל שניה מ6 הדקות….
אלי מוסקוביץ ממליץ: מדהים מה עושים עם אופני כביש (!!!) לא יאומן !!
אלי כותב:
רק בגלל הרוח ….
יום שישי, השעה 7:30 בבוקר, אני פותח את הדלת ונכנס הביתה.
הרגע חזרתי מרכיבה. פופאי, הכלב שלי , בא אלי בריצה מכשכש בזנב מסתכל בשעון, ומסתכל עלי כלא מאמין, "מה הוא עושה כאן ביום שישי בשעה כזאת ? " , אני קולט בעיניו את השאלה. "חזרתי מוקדם" אני עונה לו…. והוא חוזר לכרית שלו להמשיך את שנת הבוקר האינסופית.
רק לפני שעה וחצי, בשש בבוקר, יצאנו איתי ואני, לרכיבת יום שישי, שהיא כידוע, הרכיבה המרכזית בשבוע, וכבר חזרנו הביתה. רכבנו קצר. חזרנו מוקדם מידי. מסוכן לחזור מוקדם מידי ביום שישי. אישתך קולטת מייד את הפוטנציאל שנפל לה ביד כפרי בשל…
הסיבה שחזרנו – רוח.
לרכוב על אופניים מצטרף לשאר הדברים שלא כדאי לעשות נגד הרוח, ושבעתיים לא כשקר בחוץ. הרכיבה קשה, אתה מפדל בכל הכח, ובקושי מתקדם, רעש מחריש אוזניים של הרוח הנושבת כל הזמן ברקע….."תענוג אמיתי".
לא אכפת לי לרכוב בגשם, בקור, בשמש קופחת, בחום איימים, רק לא ברוח. הרוח מוציאה לך את הרוח מהמפרשים, וממש הורסת את הרכיבה. ככה זה לפחות אצלי.
מכיוון שברמת הגולן אני חי, אם הייתי מחליט לא לרכוב ברוח בכלל, אז סביר שלא הייתי רוכב הרבה. למדתי עם הזמן לדרג את עוצמת הרוח. יש את הרוח החלשה והנעימה, שאין בעיה לרכוב ולהסתדר איתה, ויש את הרוח העזה שממש מטה את העצים, שאז לא כדאי לרכוב. ויש גם את הרוח הזאת של מוקדם בבוקר, ושל אחה"צ, שאתה לא כל כך יודע מה טיבה, ומתחיל לחשוב אם היא תהיה בסדר, או לא. בסוף יוצא מין הימור שכזה, שלרוב מסתיים בלצאת בכל זאת לרכיבה.
לרוב, יש להודות, ההימור מצליח. אבל היום הוא דוגמא ליום שההימור דוקא לא הצליח. הרוח היתה חזקה, ומזג האויר היה קר מידי, למרות הבגדים החמים שלבשנו: כיסוי האוזניים, הערדליים, כפפות החורף, עדיין היה קר, לכן חזרנו מוקדם מהצפוי.
אז מה עושים בחורף, לא רוכבים ?
רוכבים ורוכבים. אבל ברור שלכל אחד, סף השבירה שלו- ה"משהו" הזה שיגרום לו לא לצאת מהבית.
כבר כתבתי בעבר, שאני ממליץ להכין את האופניים והציוד ערב מראש בבית, זה ממריץ את הרצון לצאת מהמיטה בבוקר. אבל גם כל זה לא עוזר לי, אם בחוץ מתקיים אחד משני התנאים: אם יורד גשם, ואם יש רוח חזקה. אני לא יוצא לרכיבה כשיש גשם בחוץ. אבל אם כבר יצאתי והגשם "תפס" אותי באמצע הרכיבה, זה סיפור אחר- אני ממשיך כרגיל. לרכוב בגשם זו חוויה מיוחדת, אם לבושים טוב, רכיבה בגשם יכולה להיות מהנה ביותר.
הרוח – זה כבר סיפור שונה. ברוח חזקה, אני לא יוצא לרכוב. אם הגעתי למקום עם רוחות חזקות, אני ממשיך ברכיבה כרגיל כמיטב יכולתי, ומחכה כמאמר הפתגם "או שהפריץ ימות או שהכלב ימות", או שאני אשנה כיוון ברכיבה, או שהרוח תשנה כיוון. אם לאורך זמן העסק לא משתפר, אני בדרך כלל מקצר וחוזר.
האמת, אני לא מצליח לצאת מההרגשה שלרוח יש תכונה משונה. לאן שלא תפנה תקבל אותה בפנים….מדהים…סיבוב של 90 מעלות ברכיבה, והרוח עדיין בפנים, עוד פניה, עדיין היא בפנים. תופעה שאין לי הסבר אליה…
אז יצא היום, שבמקום לרכוב, אני כותב ומבלבל לכם את המוח… ואופס, עברה לה עוד שעה של יום שישי בבוקר…ועדיין אשתי לא גילתה שאני בבית….אך יש לי הרגשה שזה עומד להשתנות בקרוב…. שבת שלום.
http://elibike.wordpress.com
emosko@gmail.com
