קרבן הפסח של השומרונים (כתב וצילם: יעקב ספיר, צפריה)

השומרונים – עדה שטוענת  כי היא היא  היהדות "האמיתית"  – חוגגים בימים אלו את  חג  הפסח.

בשל מסורת שונה על דרך עיבור השנה יצא כי השנה חל חודש ניסן של השומרונים בחודש אייר של הלוח היהודי.

וכך חגגו השומרונים את ערב פסח ביום יד אייר לעת ערב ("בין הערביים") בטקס מרשים של הקרבת קרבן הפסח.

השומרונים – שבימי בית שני ולאחריו היוו גורם משמעותי ביותר בארץ ישראל – יש המונים מספרם בכמליון נפש – הפכו למיעוט בן כמה מאות איש שרובם גרים היום בחולון ומיעוטם בשכונה השומרונית על הר גריזים המקודש לשומרונים, לשם עברו מהעיר שכם בעקבות התנכלויות.

הטקס מתחיל בתפילת הכהן הגדול הנאמרת בארמית ובהשתתפות ערה וקולנית של כל קהל  העדה הלבושים לבן.

כאשר מגיע הכהן לפסוק "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערביים"  (שמות יב) ניתן האות וכל הכבשים שהובאו על ידי בתי האב נשחטים. את הדם מנקזים בתעלה אל בור שריפה שכן הדם חייב להישרף.  אחרי השחיטה מופשט הקרבן מעורו ומוצאים ממנו חלקים פנימיים האסורים באכילה.  את "יד" ימין של הקרבן נותנים לכוהנים כתרומה. על הקרבן מפזרים מלח ככתוב: "על כל קרבנך, תקריב מלח" (ויקרא ב). לאחר מכן משפדים את הקרבן כולו על מוט עץ ארוך ומכניסים את השיפוד לתוך בורות הצלייה שהובערו מבעוד מועד  במשך כשעתיים.

את הבורות מכסים מיד בבד יוטה שעליו מורחים שכבת בוץ ובכך "חונקים" את האש.  החום העצום בבור גורם לצלייה ולאחר כשעתיים-שלוש הזבח מוכן לאכילה וכפי שכתוב בתורה – חייבים לסיים אכילתו עד הבוקר.

בפסח (וגם בסוכות) מתכנסים כל בני העדה בשכונה השומרונית שעל הר גריזים וחוגגים בצוותא את החג.

השומרונים מקבלים את אורחיהם – הערבים והיהודים – בסבר פנים יפות וזוהי הזדמנות להכיר עדה מיוחדת זו על מנהגיה הדומים והשונים.

הגישה למקום פשוטה וקלה:  נוסעים על כביש 5 עד צומת תפוח ומשם שמאלה (צפונה) על כביש 60 עד לפניה שמאלה להר גריזים ומשם תוך מספר דקות ואתם בשכונת השומרונים.  אפשר לשלב ביקור באתר העתיקות הצמוד לשכונה וכן לערוך תצפית מרהיבה על שכם העיר הנמצאת בעמק בין ארבע הרים.