קיבוץ דן *

אי אפשר לפתוח סיור קיבוץ דן מבלי להזכיר את הסכמי סַייקְס-פּיקוֹ ו-ניוקומב-פולה, המנדט הצרפתי, המנדט הבריטי, חומה ומגדל, מצודות אוסישקין ועליה בלתי לגלית. vהאם עליית ישובי חומה ומגדל סייעו לקבוע את גבולות המדינה היהודית לעתיד?

״האיש החולה על הבוספורוס״

במאה ה-19,בשלהי האמפריה העות׳מאנית ולאחר המהפכה של הטורקים הצעירים (1908) מעצמות אירופה המתינו בכליון עיניים לפירוק האימפריה העות׳מאנית עם שעון ביד.

במקרה (ואין מקרים בעולם) במקביל לתופעה זו צמחו שתי תנועות יהודיות:

• הציונות המדינית של בנימין זאב הרצל אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.
• חיבת ציון והזרם המעשי שדגלו בעיקר בעבודה בארץ ישראל בלי להבטיח מראש זכויות פוליטיות.

הצהרת בלפור (2 בנובמבר 1917) והמנדט הבריטי על פלשתינה (א״י) הבטיחו ליהודים ״הבית היהודי״ – אך לא הבטיחו מדינה יהודית.  נשאלה השאלה מה יהיו גבולות ״הבית היהודי״ שעתיד לקום. התנועות החלוציות האמינו שהרחבת ההתישבות העובדת החקלאית תעצב את המפה. לעומתם, ז׳בוטינסקי טען שצעדים מדינים יקבעו את המפה.

הסכם סייקס-פיקו – Sykes-Picot

הסכם סַייקְס-פּיקוֹ הסודי שנחתם מ-16 במאי 1916, בין צרפת לממלכה המאוחדת, והאימפריה הרוסית קבע את אזורי השליטה של שלש המעצמות בשטחי האימפריה העות'מאנית לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. ההסכם הייתה כנראה ביסוס עקרונות לחלוקת הארצות שתשוחררנה ממרותה של האימפריה העות'מאנית, ולא קביעה מפורטת ומדויקת של תחומי כל אחד מהאזורים הללו. לפי הקו במקורי הגליל העליון היה אמור להיות בחסות צרפתית והגליל התחתון בידי הבריטים. מקורות הירדן היו בשטח הצרפתי וגם מחצית הכנרת. כבר ב-1919 שאפה בריטניה לדחוק את קו הגבול צפונה ככל שאפשר. מנהיגי התנועה הציונית שאפו לכלול בתחומי ארץ-ישראל את נהר הליטאני [כמה אופטימים!]. הצרפתים דרשו להשאיר את הקו קרוב ככל האפשר לקו שנקבע בהסכם סייקס-פיקו.

תל חי

חילוקי הדעות הללו באו לידי ביטוי בסתיו תר"פ 1919, כאשר טרם נקבע סופית הגבול בין המנדט הצרפתי והמנדט הבריטי. הכוחות הבריטיים נסוגו זמנית מאזור אצבע הגליל. התנועות החלוציות הכריזו על גיוס מתנדבים לעזרת המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה. ז'בוטינסקי התנגד לעמדתם כי סבר שהתפקיד הגנת הישובים מוטלת על הכוח הקולוניאלי הבריטי.  לדעתו של ז׳בוטינסקי, על היישוב להפנות את מאמציו ללחץ על הבריטים כדי שהם יעשו זאת:

״העמדה שצריכים אנו להגן עליה איננה מטולה ותל-חי. היא כל הגליל הצפוני. תביעתנו זו נקבעה מכבר, וידועה היא לכל העולם הפוליטי: ארץ-ישראל בשלימותה מדינה אחת וכולה תחת מחסה אנגליה – מחסה אנגלי על כל טפח וטפח של אדמת ארץ-ישראל״ (נקדימון רוגל, תל-חי: חזית ללא עורף, הוצאת יריב-הדר, תל-אביב, 1979 עמ' 154)

הסכם ניוקומב-פולה – Newcombe-Paulet Agreement

הסכם ניוקומב-פולה (Newcombe-Paulet Agreement) נוסח, עם רויזיות שונות ומשונות, בין השנים 1920‏-1923 בין ממשלות צרפת ובריטניה הגדולה (רוסיה יצאה מכלל המלחמה ב-1918), ועסק בתוואי הגבול שבין המנדט הבריטי בפלשתינה-א״י לבין שטחי המנדט הצרפתי בסוריה ולבנון. בראש הוועדה עמדו הקצינים (בדרגת סגן-אלוף) סטיוארט ניוקומב הבריטי ונ׳ פולה הצרפתי. הם טפלו בפתרון בעיות של הפרדת קרקעות מבעליהן, הפרדה בין שכנים, והפרדה משווקים. השינויים העיקריים היו הכללת כל הכנרת וימת החולה ונהר הירדן לכל אורכו, אך ללא יובליו הצפוניים, בתחום המנדט הבריטי, וגם חמת גדר והשטח שבין דרום חופה המזרחי של הכנרת ומורדות רמת הגולן. מאידך, שטחי רמת הגולן שממזרח לירדן ואזור בניאס נמסרו למנדט הצרפתי על סוריה.

בינתיים מטולה, כפר גלעדי ותל חי אוישו מחדש. יתכן שזה השפיע על קו הגבול החדש. עובדה שהם נכללו בהסכם ניוקומב-פולה.

המנדט הבריטי במקור כלל גם את עבר הירדן המזרחי, שהופרד בשנת 1922 והפך לאמירות עבר הירדן.

חומה ומגדל

חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) ומעט לאחריהם. ישובי חומה ומגדל עקפו את גזרות הספר הלבן של פאספילד (אוקטובר 1930), שהגביל את ההתיישבות היהודית. הנהגת הישוב שאפה לקבוע עובדות בשטח. לחלק לא היה מגדל ולחלק לא היתה חומה. קיבוץ דן שייכת לישובי חומה ומגדל.

מצודות אוסישקין

אברהם מנחם מנדל אוסישקין (1863-1941) לא היה איש צנוע. מ-1923 עד 1941 מנחם-מנדל אוסישקין היה יו״ר הקרן הקימת לישראל. אכן הייתה לו הערכה עצמית מופלגת ודרש את הכבוד המגיע לו לדעתו. לא לחינם הוא זכה לכינויים רבים: "איש הברזל", "סלע גיברלטר" (כך כינתה אותו הנרייטה סולד, אם עליית הנוער), "מנחם-פֶחה" ו"צאר מנחם" (כך כינה אותו המושל הבריטי הראשון בירושלים). מורי דרך עוד מספרים את הסיפור של שינוי רחוב הרב יהודה הלוי לרחוב אוסישקין. [גילוי נאות: בימי הסטודנטיאליים גרתי ברחוב אוסישקין בשנות ה-60 של המאה הקודמת.] יש אומרים שגם המושבה מלחמיה נקרא על שמו של אוסישקין אך למעשה בשנת 1921 שונה שמה למנחמיה על שם מנחם, אביו של הנציב העליון הרברט סמואל.

בשנת 1939, בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, רכשה הקרן הקיימת שטחי קרקע בצפון אגם החולה. הוחלט לייסד גוש ישובים חדש, בצד המזרחי של אצבע הגליל, אשר יכלול מושבי עובדים וקבוצות מכל הזרמים. אוסישקין דרש שכל היישובים ייקראו ״מצודות אוסישקין״. אכן קיבוץ דן היה אחד מישובי ״מצודות אוסישקין״.

• "מצודת אוסישקין א״ לימים קיבוץ דפנה של הקיבוץ המאוחד ב-4 במאי 1939
• "מצודת אוסישקין ב״ לימים קיבוץ דן של הקיבוץ הארצי ב-4 במאי 1939
• "מצודת אוסישקין ג״ לימים המושב שאר ישוב של הנוער הציוני בינואר-פברואר 1940 עלה על הקרקע.
• "מצודת אוסישקין ד״ באוקטובר 1944 הקימו אנשי ארגון ירושלים של הפועל המזרחי את נחלים.

קיימות חילוקי דעות אם לכלול "משק משותף" של תנועת המושבים לימים מושב בית הלל בין מצודות אוסישקין. המושב עבר למקום סמוך בינואר 1940. למרות מיקומו באזור של מצודות אוסישקין, לא תמיד הוא נחשב כאחת המצודות. הסיבה לכך היתה אידיאולוגית כי גרעין בית הלל רצו לשמור על עצמאות חייהם האישיים ולהקים יישוב שיתופי באמצעי הייצור, אך עצמאי בניהול משק הבית.

בקיבוץ דן (שהשתייך לשומר הצעיר) התנגדו לרעיון של גוש מכל הזרמים. מצד אחד, בפברואר 1942 דרשו אנשי קיבוץ דן להקים יישובים חדשים באזור. מאידך, אנשי קיבוץ דן התנגדו באמצע שנת 1943 להקמת התיישבות של אנשי ארגון ירושלים הדתי במקום.

יסוד קיבוץ דן

ראשיתו של קיבוץ דן במחנה אוהלים של חניכי השומר הצעיר מטרנסילבניה, שהגיעו בשנת 1931 לחדרה. ב-1933 עבר הגרעין ל"גבעת השומר" שליד כפר סבא ותוגבר בגרעין תנועתי מפולין. שם חיכו העולים שעתידים היו להקים את הקיבוץ שש שנים תמימות עד אשר ניתן האות לעלות להתיישבות. קיבוץ דן נוסד כאחד מיישובי חומה ומגדל ומצודות אוסישקין ב-4 במאי 1939. הקרקע של הקיבוץ היתה במפגש הגבולות לבנון-סוריה-ארץ ישראל. מקור השם: על שם דן הקדומה, המזוהה בתל דן הסמוך ויש אומרים על שם נחל דן, אחד משלושת יובלי הירדן הזורם מצפון לו. 

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן.   (בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ד)

וַיִּקְרְאוּ שֵׁם-הָעִיר, דָּן, בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל; וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה.    (שופטים, פרק י"ח פסוק כ״ט)

החלוצים כתבו במגילת היסוד:

"…למען סול מסילה לעם, למען הקם חברה בלי דיכוי ומדוכא, שיעבוד ומשועבד, ניצול ומנוצל… עדים החרמון עטור השיבה ופלגי המים המפכים בעוז והאריה השואג את קריאת הגידם כי לעולם לא נעזוב, לעולם לא ניטוש את נחלתנו זאת".

מיקומו באזור הגבול גרם להיותו מקום קליטה ראשוני לעולים שהגיעו רגלית בדרך בלתי לגלית מסוריה ולבנון לפני קום המדינה.

מספר מפעלים פועלים בקיבוץ דן:  דג הדן, קרט קוויאר, דן תעשיות, דן פל, דן טק, ונען-דן-ג’יין. בלב הקיבוץ שוכן מוזיאון בית אוסישקין לטבע ולהסטוריה. בסמוך לקיבוץ שמורת הטבע ”תל דן”.

זכרון היסטורי

חברי קיבוץ דן מתאמצים להמציח את תולדות הקיבוץ ואת תרומתה למדינה. הם שימרו לאורך הכביש המרכזי במשק מבנים, ציוד חקלאי וטנק סורי וצירפו צילום וטקסט המתאר את משמעות המוצג. מורה דרך יכול לעצור בשדרה המוצלת ולהסביר מוצג אחרי מוצג מן הכניסה לישוב ועד בית אוסישקין. המסלול מוכן. חבל שלא העלו את זה לאינטרנט עם ברקוד להדרכה מוקלטת.

אהבת טבע

באותה שדרה אפשר לצפות על אחד מפינות החי המושקעים שאני מכיר.

הנצחת ההורים

אנדרטה לזכר קרובי משפחה קרבנות השואה.

בתי ילדים

בית הילדים הראשון בקיבוץ דן שופץ. כמקובל בדן יש צילום היסטורי של בית הילדים המקורי. האם היה גן עדן או גיהנום? היה מקובל שכל ילדי הקיבוץ חיים בבתי-ילדים ולא בדירת ההורים. הלינה המשותפת הונהגה מתוך שילוב של סיבות אידיאולוגיות וסיבות מעשיות-כלכליות.

• להעניק לילדים את התנאים טובים יותר מבחינת נוחיות והן מבחינת בטחון.
• לשחרר את החברים ואת החברות לעבודתם ולפעילות חברתית עבור הכלל.
• לתת לילדים את החינוך הטוב ביותר.
• לתת לילד חינוך אחיד

 חדר האוכל בקיבוץ דן

דן הוקם ב-1939 כיישוב חומה ומגדל וחדר האוכל הראשון הורכב מצריף שהוצב בצמוד למגדל. ב-1942 נפרצה החומה וחדר האוכל עבר לשכון בצריף אחר בצמוד למדשאה המרכזית ובסמוך לציר הראשי, כמו היום. תוכנית מבנה קבע למטבח ולחדר האוכל תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין בדומה לחדרי אוכל רבים אחרים שתכנן. מרבית הבניינים שתכנן פשוטים והיצירתיות בהם שגרתית יחסית.

הגרעין ממטרנסילבניה אהב את האוכל ההונגרי, במיוחד הפשטידות שהוגשו בשבת בצהריים. תארו לכם – בשומר הצעיר אוכלים ״קיגל״ שבתי. מנות דגי הקרפיונים שהובאו ישר מבריכות הדגים של דן היו אופייניות. באותן בריכות גידלו גם דגי פורל, אך מחירם הגבוה מנע מלהגישם בחדר האוכל למעט אירועים מיוחדים.

מקלחת משותפת

המקלחת הראשונה נבנתה ליד המכבסה, קירותיה היו מפח (עם חורים), שהפרידו בין הבחורים לבין הבחורות. בכל זאתמכירים את הבדיחה על אחת הבחורות שהציצה בחור שבקיר הפח וצרחה: "…זה לא משלנו".

עליה יבשתית בלתי לגלית

מיקומו של הקיבוץ ליד מפגש הגבולות ישראל-סוריה-לבנון העמיד אותו כבסיס לקליטת עלייה בלתי לגלית בדרך היבשה מסוריה ולבנון לפני קום המדינה. "המוסד לעלייה ב״ סייע לעולים מפרס, עיראק, ומסוריה לעבור בחשאי דרך גבול הצפון לארץ ישראל. ישובי הצפון נתנו לעולים מחסה וצעירים רבים מהיישובים אף סייעו להברחתם את הגבול.

הפגזות

הקירבה לגבול סוריה ולבנון הפכה את קיבוץ דן למטרה קרובה להפגזות האויב. במלחמת השחרור כשלו הסורים בניסיונם לכבוש את קיבוץ דן שלוש פעמים. בשנות החמישים והשישים הותקף הקיבוץ בצליפות והפגזות, עד למלחמת ששת הימים. לאחר מלחמת ששת הימים אירועים ירי קטיושות על הקיבוץ המשיכו עד מבצע שלום הגליל.

הנצחת הנופלים והטנק הסורי של מלחצת ששת הימים

ב- 5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. לא היה שום מוצב קדמי של צה"ל שיחצוץ בין הקיבוץ לבין המוצבים הסורים ברמת הבניאס ובתל עזזיאת. בשבועות שקדמו להם בדן ירדה "האוכלוסייה הלא לוחמת" אל מתחת לפני האדמה, למקלטים. סביב המשק הוכנה תעלת הנ"ט ושדות מוקשים. עקב טעות של המודיעין הצה"לי מוקמו יחידות צה"ל במקום הלא נכון ולא יכלו להגן על הישוב האזרחי בפני התקפת טנקים. בששה ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, תקף טור שריון את קיבוץ דן. קומץ חברי קיבוץ על ציודם הדל עמדו מול טור שריון של שישה טנקי T-34 ועשרות חיילי חי"ר סורים. על הקיבוץ הגנו רק חברי הקיבוץ, אשר הצליחו להדוף את המתקפה הסורית. מתוך ששת הטנקים, שלושה ברחו אל מעבר לגבול. טנק סורי אחד נפל לבניאס והוא מונח שם, הפוך בתוך הערוץ, עד עצם היום הזה. טנק שני נתקע בדרך לבניאס והוא מקשט את "צומת הטנק" שנקרא על שמו. השלישי, שנותר בשדה הקרב. לאחר הקרב הוא נגרר לקיבוץ ומשמש כאנדרטה לזכר חברי הקיבוץ שנפלו בקרבות.

 

השיר הזה מספר את סיפורה של מלחמת ששת הימים ברמת הגולן, וזאת דרך מבט על מה שעבר על קיבוץ גדות – ומתאים גם לקיבוץ דן השכן.

ההר שהיה למפלצת: יעל דן עם סיפור גבורתו של קיבוץ דן

בית אוסישקין

בפעם הראשונה שלי בבית אוסישקין קיבל את פנינו אלימלך הורוביץ האגדי. בקיבוץ דן פועל מוזיאון בית אוסישקין, מוזיאון לחי, צומח, היסטוריה וגאולוגיה של אזור הגליל העליון, הגולן והחרמון. המוזיאון הוקם בידי חברי קיבוץ דן בראשותו של אלימלך הורביץ, מייסד בית אוסישקין. הוא אביה של יעל דן. "בית אוסישקין" היה הבניין האחרון שתוכנן על ידי האדריכל לאופולד קרקואר. זו אחת מיצירות האדריכלות המקוריות שנבנו בישראל. בית אוסישקין ממוקם בקצה שדרה ישרה החוצה את הקיבוץ ומפרידה בין המשק ובין אזור המגורים והרווחה. המבנה בצורת גמלון אטום, כשבמרכזו פתח בודד ומקושת דרכו ניבט החרמון.

מדרגות רחבות מובילות למוזיאון משביל היוצא מקצה השדרה החוצה את הקיבוץ. על מדרגות אלה חוגגים חברי קבוץ דן כל שנה את חג הביכורים. היום הבניין מורכב מאודיטוריום גדול עם תצוגה ארכיאולוגית התופס מחצית משטחו. בעבר היו צופים כאן חברי הקיבוץ בסרטים. מחציתו השניה של המבנה מוקדשת לתצוגת שרידים ופוחלצים מסביבת עמק החולה.

המבנה של בית אוסישקין בקיבוץ דן כולו מחופה באבן שהביאו חברי הקיבוץ מהכפר הונין שננטש במלחמת העצמאות. כפר הונין היה כפר ערבי באצבע הגליל, ברכס רמים שבהרי נפתלי, אחד משבעה כפרים של מוסלמים שיעיים מתואלים הסמוכים לגבולה הצפוני של ישראל. במלחמת העצמאות נסו המתואלים ללבנון, כמו רבים מתושביה הערבים של ארץ ישראל. לפני מלחמת העצמאות חיו כ- 4,000 מתואלים בתחום המנדט הבריטי. סמוך להונין נחשפו שרידי מבצר צלבני קלעת הונין – שאטו-נף.

כיום מנוהל המוזיאון בידי החברה להגנת הטבע, בעזרת המועצה האזורית הגליל העליון, משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט.

שביל ישראל

נקודת ההתחלה הרשמית של שביל ישראל צמודה למוזיאון בית אוסשקין בקיבוץ דן, מקום המחבר היסטוריה ארכיאולוגיה וטבע – כמו שביל ישראל. בסמוך לקיבוץ דן המסלול מצפון לדרום של שביל ישראל עובר בשמורת הטבע ”תל דן”. אני השתתפתי בקבוצת שביל ישראל. שביל ישראל, כידוע, אינו כולל את רחת הגולן, יהודה ושומרון, וירושלים. הקבוצה שלי התחילה מחניון החרמון ורק כשירדנו מן הגולן הצטלמנו בשער העגול של קיבוץ דן. צעדנו בשביל ירושלים, שביל הגולן, והיינו בין הראשונים לצעוד בשבילי יהודה ושומרון.  אהבתי כל רגע.