קדרים

קדרים

אני מצרף תמונת השלט בכניסה ליישוב להצביע על הבדלי האיות בעברית ב-"ק" ובערבית ב-"כ". המוני בית ישראל עוברים ליד ישוב קטן זה בדרכם לנופש ובילוי בצפון אך אינם ערים לשורשים העמוקים של הישוב היהודי במקום ואינם יודעים על שום מה נקרא בשם "קדרים".

קדרים הוא קיבוץ חילוני (מופרט) בגליל העליון, מזרחית למע'אר, השייך למועצה אזורית הגליל העליון, אך מיקומו בגליל התחתון בראש גבעה למרגלות הר חזון.

היישוב הוקם בשנת 1980 ליד הר קדרים שנקרא ע"ש קדרי כפר חנניא מימי המשנה והתלמוד, שהיה מפורסם בקדריו, הר קדרים שבסמוך וכן השבט הבדואי קודיריה שהיה באזור‏‏.

כפר חנניה וכפר שיחין אופיינו בעפר שחור המשמש לקדרות:  אין פוסקין על הביצין של יוצר אלא עד שיעשו. אמר ר' יוסי: במה דברים אמורים? באילו העושין בעפר לבן אבל באילו העושין בעפר שחור, כגון כפר חנניה וחברותיה, כפר שיחין וחברותיה, מותר לקוץ, שאף על פי שאין לזה – יש לזה.            (תוספתא, בבא מציעא פ"ו ה"ג)

• אין פוסקין – אין קובעים מחיר מראש לפני עשיית הכלים, מחשש שהיוצר יקבע מחיר נמוך ויעבור על איסור מלווה בריבית.
• ביצין של יוצר – כדורי חימר דמויי ביצים שמהם היו מכינים את הכדים בבית היוצר.
• עד שיעשו – בשעה שהכינו את 'ביצי היוצר' מותר לפסוק מחיר בין היוצר לבין קונה הכדים.
• כפר חנניה – בגבול הגליל העליון והתחתון.
• כפר שיחין – בחלקה המערבי של בקעת בית נטופה.
• רבי יוסי מסייג את הקביעה לעיל. לדעתו הכלל 'אין פוסקין את המחיר עד שיעשו הביצים של היוצר', חל רק על עפר לבן, כלומר, על חומר גלם חרסיתי לבן שהוא נדיר יותר ומשובח יותר, ועל כן אין לקבוע לגביו את המחיר מראש. אך בעפר שחור (חומר חרסיתי שחור) הזמין לכול, ניתן לקבוע את המחיר קודם לכן, שכן הוא נפוץ מאוד וקל להשיגו ואין לגביו אילוצים מסחריים.

• ניתן ללמוד מכאן על תעשיית החרס בכפר חנניה ובכפר שיחין, שהתבססה על חומר גלם פשוט יחסית.

טיבם של כלי החרס של כפר חנניה וכפר שיחין:  רבי יוסי אומר: אף כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר!        (בבלי, שבת קכ ע"ב)

• הדברים הובאו במסגרת דיון בדברי המשנה: 'ועושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים ובין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה. רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאין מים, לפי שאין יכולין לקבל את האור, והן מתבקעין ומכבין את הדליקה' (משנה, שבת פט"ז מ"ה), עקרונית, אסור לכבות אש בשבת, אפילו אם נגרם נזק לרכוש. עם זאת, מותר לנקוט צעדי מנע נגד התפשטות האש, כגון מחיצות של כלים. בדיון על כך בגמרא נקבע כי מותר להקים מחיצה מכלים שאינם משתברים, שכן במקרה כזה אין זה כיבוי אלא מניעת התפשטות. דוגמאות לכלים אלו הם כלי מתכות. ורבי יוסי מוסיף כי גם כלי החרס של כפר שיחין וכפר חנניה אינם נשברים בנקל.

  מכאן ראיה לאיכותם של כלים אלה. אמנם למדנו כי עשאום בדרך כלל מעפר שחור הפחות בטיבו, ובכל זאת, הם נעשו היטב!

קדרים הוא קיבוץ מתחדש (מופרט, נסתיימו תהליכי שיוך דירות ושיוך נכסים). הקיבוץ נוסד כיישוב סוכנות. באמצע שנות השמונים נוספו לקיבוץ בני גרעין ”הבונים-דרור” מאוסטרליה וניו-זילנד, המהווים כיום חלק מאוכלוסיית הקיבוץ, וכן עולים מהולנד, סקוטלנד ועוד.

גילו הצעיר של הקיבוץ גורם להומוגניות יחסית מבחינת הגיל, כאשר גיל השכבה הבוגרת אינו עולה על חמישים וחמש, והגיל הממוצע כ-40.

בגלל קרבת המחצבה שבהר ליישוב עצמו הועבר היישוב בשנת 1987 למיקומו הנוכחי המרוחק מהמחצבה.

מספר תושבים: 163 (2012)
מספר ילדים 0-18: 80 (2012)