פסל הזהות של ירוחם *

מטרת הביקור שלנו בירוחם היתה לבקר את אחד הנכדים שלנו שלומד בישיבת ההסדר של ירוחם. למזלנו נכדנו הפנה אותנו למספר אתרים יפים בעלי ענין בתלדות הישוב – ביניהם ״פסל הזהות״ ו״מיצב המעברה״.

ישיבת ההסדר של ירוחם

בירוחם פעל החל משנות השבעים גרעין ציוני דתי, אשר פעל להתמודד עם בעיות של פערים, ניכור בין חלקי החברה. התישבו במקום גרעין המשפחות וגרעיני נח"ל משימתיים של בני עקיבא. המטרה היתה להביא לירוחם אוכלוסיה ממרכז הארץ, ליצור חיבורים עם אנשיה הנפלאים של ירוחם ולהפוך את ירוחם למקום שתושביה גאים בה, בניה רוצים לגור בה, על מנת להביא להצלחתה בתחומי החינוך, התורה, התעסוקה והחברה.

ב-1993 ראשי הגרעין הזמינו את הרב אליהו בלומנצוייג, אז ר"מ בישיבת הר עציון, לכהן כראש הישיבה החדשה. מחזור התלמידים הראשון החל ללמוד בישיבה באלול תשנ"ג. בשנת תש"ע עברה הישיבה למשכן חדש ומפואר שנבנה בסמיכות למבנה הקודם.

ירוחם העתיקה

השם ירחם נזכר לראשונה בכתובת שישק, המציינת את פלישתו לארץ ישראל בסוף המאה העשירית לפנה"ס ('ערד לבית ירחם'). פרטים על מסע זה נתגלו בכתובת ארוכה ומפורטת על קירותיו של מקדש אמון בכרנך שבמצרים: על הקיר הדרומי של המקדש נמצא תחריט ובו רשימת טופונימים המכילה כ-150 שמות מקומות אותם כבש שושנק בארץ ישראל.

תל רח׳מה – מצד ירוחם

תל רח'מה, הנמצא בסמוך לכניסה המערבית ליישוב, מזוהה כירוחם הקדומה. ליד האתר נמצאת באר רח'מה אותה זיהה פרופסור יוחנן אהרוני עם הבאר שמצאה הגר בשעה שתעתה עם בנה ישמעאל במדבר באר שבע, כמסופר בתנ"ך.

 וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם. קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ:  כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ. וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ, אֶת-הַנָּעַר. (בראשית, כ"א)

בתקופה הנבטית, רומית וביזנטית היה ישוב בקצה המערבי של ירוחם בשם מצד ירוחם – Qasr Rekhmeh – Mesad Yeruham – Yeruham Stronghold. האתר נחפר על ידי ר׳ כהן ב-1966. אלו הם שרידי מצודה מהתקופה הנבטית רומית שהגנה על התעבורה ועל המסחר באזור. המצד כונה תל-רחמה שאחד מהפירושים האפשריים הוא כשמו בא מהעוף הדורס רחם.

ירוחם המודרנית

היישוב היהודי בירוחם החל בד' בשבט ה'תשי"א (1951), כאשר אמנון זעיר (רודי קליינר) מקיבוץ גן שמואל הקים במקום מעברה לעולים מרומניה שכונתה תל ירוחם ואחר כך כפר ירוחם. המעברה הוקמה 23 ק"מ מהיישוב היהודי הקרוב ביותר, הוא משאבי שדה. המעברה נבנתה בקרבת "כביש הנפט" בין מעלה עקרבים לבאר שבע, ב"רמת הנגב". כביש הנפט (נגב) או ציר הנפט (נגב) הוא כביש רוחבי שנסלל בשנת 1941 בידי חברת הנפט העיראקית. כיום מסומן הציר ככביש 224 בחלקו המערבי, קטע קצר בכביש 204 בתווך, וכביש 225 בחלקו המזרחי.

ב-1953 כתב ״מדריך״ המעברה,  למוסדות כי "את תל ירוחם יש לבנות או לחסל. הצטרפו עולים ממרוקו, פרס, והודו (בעיקר מקהילת הבני ישראל). ב-1959 פורקה המעברה, ובמקומה הוקם יישוב קבע שהוכרז כמועצה מקומית. כראש המועצה המשיך לשמש מענית. בשנת 1962 שונה שם היישוב ל"ירוחם".הוקמה ביישוב מעברה נוספת, ונוספו כמעט 3000 תושבים. נקלטו גם חרדים, בוגרי בני עקיבא.בשנות ה-90 הגיעו למקום עולים מברית המועצות.

שיטת הנגב

צומת גבעת ירוחם (מפגש כבישים 225 ו-204) ממשיכים דרומה, ואחרי 230 מ' פונים ימינה ועוצרים לצד עץ השיטה הנמצא עשרות מטרים מהכביש. זוהי שיטת הנגב הצפונית בישראל, עץ המאפיין אזורים גבוהים וקרים יחסית במדבר, ומצוי בארץ בעיקר בדרום הנגב. במקום הוצב שילוט הסבר.

מפגש האבות

תחנת הדלק סונול בצומת דרכים בצומת "כביש הנפט" הבריטי מבאר שבע דרך צומת הנגב לעבר מעלה עקרבים (כביש 225) וכביש דימונה – ירוחם – שדה בוקר (כביש 204). בעבר נקרא המקום "מפגש האבות". בצידה הדרומי של תחנת הדלק מסתתר פסל מעשה ידיו של בצלאל שץ, הקרוי אף הוא "מפגש האבות".

פארק ירוחם

פארק ירוחם הוא יער אורנים, שנטע קק"ל, מסביב לערוצו העילי של נחל רביבים, בסמוך לירוחם, המשתרע על פני כ-500 דונם. ניתן למצוא בו פינות חמד לפיקניקים. במרכז היער שוכן אגם ירוחם, אגם מלאכותי. האגם נוצר בשנות ה-50 של המאה ה-20 והיה אמור לאגור מי שטפונות לשימוש חקלאי. עד מהרה התברר כי אין די במי השטפונות באזור כדי למלא את האגם.

שמורת חלמוניות ירוחם

השמורה משתרעת מערבית לירוחם, דרומית לכביש מס' 224 ומערבית לכביש מס' 204. שביל הליכה מסומן כחול 15160 יוצא מצומת ירוחם, עובר דרך פארק ירוחם, ממשיך לריכוזי החלמוניות ומסתיים 2 ק"מ דרומית לירוחם.

באר הגר

באר מנדטורית המוקפת בשקתות אבן, ולה יש כיום פתח מלבני צר. בחורשת האורנים שממערב, נמצאת באר נוספת ועתיקה יותר. את השם "באר הגר" הציע הארכיאולוג יוחנן אהרוני.

פסל הזהות

פסל הזהות, שני עמודים המתנשאים לגובה 20 מ', וניצב אור ביניהם בכיוון זריחה-שקיעה, יצירתו של עזרא אוריון ,פסל ומשורר ישראלי. הפסל הוקם בשנת 1990 ומנציח את המקום בו הוקמה מעברת ירוחם. בין העמודים יש מגלשת בטון קטנה, להנאת ילדי ירוחם. הפארק כולל גן ציבורי, פינות צל ומתקני משחק.

 

המיקום מהווה מעין נקודת חיבור בין השיכונים המערביים של הישוב, לבין קער ירוחם וקו הרקיע של רכס ירוחם וצופה אל אגם ירוחם. הפסל מכונה בפי התושבים "המכנסים של ברוך", על שם ברוך אלמקייס, ראש המועצה שתמך בהקמתו.

 

עזרא אוריון תיכנן מדרגות משני צידי פסל הזהות, אך כשראה את הילדים משחקים בבלוקים ממול, החליט להמיר את המדרגות במגלשה לטובת הילדים… המגלשה הזו ממשיכה לשמח ילדים – ומבוגרים! – מאז ועד היום. אל הפסל מגיעים בהליכה בטיילת.

מיצב המעברה

מיצב המעברה, מתחם קטן ובו מקבץ שלטי הסבר ותמונות היסטוריות המנציחות את סיפורה של מעברת כפר ירוחם. מיצב הצריף הוקם למרגלות "פסל הזהות" הנפלא של הפסל עזרא אוריון, על הגבעה עליה ניצבו צריפי העץ והפח של מעברת תל ירוחם.

המיצב, עשוי קורות מתכת צבועות בצהוב – כתום עז, מדמה את מרחב המגורים של מחצית הצריף, בו התגוררה משפחה שלמה. על קירות הצריף ובחלונותיו, תמונות וסיפורים קצרים הלקוחים מארכיון הישוב, המספרים על החיים במעברה.

בחלונות הצריף הותקנו תמונות נוף היסטוריות של המעברה במדבר. התמונות הודפסו על גבי זכוכית שקופה, אשר דרכה משתקף הנוף העכשווי של ירוחם, שיכונים, ווילות, כבישים ואזורי תעשיה. רק שרשרת ההרים הרחוקים זהה לחלוטין בתמונה ובנוף העכשווי.

בצד מיצב הצריף ציר הזמן של ירוחם. חמישה עשורים, מ-1951 ועד 2011. כל עשור מספר סיפור של קושי והישרדות, אומץ לב וחיי יום יום במדבר. בצד כל טקסט תמונה.

אנדרטת הגבורה

מול מיצב המעברה, מעברו השני של רחוב צבי בורנשטיין, נמצאת אנדרטת הגבורה, המנציחה את הנספים והגיבורים במלחמת העולם השנייה. אנדרטה זו, בדומה לרבות נוספות ברחבי הארץ, מייצגת את סיפורם של הלוחמים היהודיים בעיקר בצבא הסובייטי, סיפור שעלה לתודעה הציבורית הישראלית רק לאחר העלייה ההמונית מברית המועצות בראשית שנות ה- 1990.

תשלובת טמפו

רחוב צבי בורנשטיין (225), קרוי על שם אחד ממייסדי תשלובת טמפו בירוחם בשנת 1968. המפעל סיפק פרנסה לרבים מתושבי העיירה בתקופה קשה בתולדותיה.

קיר הנצחה

צמוד למועצה המקומית ירוחם נמצא קיר הנצחה מרשים המנציח את סיפורה של ירוחם בתמונות, מאז הקמתה. במעבר הציבורי שמתחת לבניין המועצה המקומית נמצא מיצג מולטימדיה קצר.

 

שכנות טובה – מראות ירוחם והנגב

איך מגיעים?

אטרקציום ליד ירוחם

אתרים מומלצים סביב ירוחם: המכתש הגדול, המכתש הגדול, המכתש הגדול, חניון חולות צבעוניים, עין ירקעם, גן לאומי קבר בן גוריון, ממשית, פארק אגם ירוחם