פינת הנרייטה סאלד: ספסל סאלד נמצא בשד' ירושלים, לוד. בשנת 1955, במלאת עשור לפטירתה של הנרייטה סאלד, הונח במקום ספסל ישיבה, על ידי הסתדרות "הדסה" בארה"ב ועליית הנוער, סביב עץ השקמה העתיק הידוע על אם הדרך. האתר נמצא משני צידי דרך ירושלים (כביש 40 הישן), בחלקה הדרומי של העיר לוד.
ב-27 לינואר 1982 (א' אדר תשט"ו) הוכרז פינת הנרייטה סאלד כאתר לאומי, להנצחת פועלה. האתר הלאומי כולל שתי עצי שקמים עתיקים ויפים. בצל הצפונית שבהן, נהגה לנוח הנרייטה סאלד בדרכה לבני עליית הנוער.
תולדות הנרייטה סאלד
הנרייטה סאלד הייתה מן הפעילות הציוניות המשפיעות ביותר בעליה השנייה. היא ייסדה את ארגון "נשות הדסה", יזמה את הקמת בית הספר הראשון לאחיות בארץ, כהנה כיו"ר "הסתדרות הנשים העבריות", ועמדה בראש ארגן "עליית הנוער".
הנצחות הנרייטה סאלד
בישראל כוללת אתרים רבים, ביניהם:
- קיבוץ כפר סאלד
- מכון סאלד למחקר במדעי ההתנהגות
- אניית המעפילים הנרייטה סולד
- רחוב הנרייטה סולד – לוד, ירושלים, חיפה, באר שבע, תל אביב, צפת, ראשון לציון, קרית אונו, הוד השרון, קרית גת, קרית טבעון, בת ים
- כפר הנוער רמת הדסה סאלד
ערך המשפחה – הנרייטה סאלד
ביר זיבאק – באר הכספית
מעברו המערבי של הכביש נמצאת ביר זיבאק – "באר הכספית", הנקראת כך על שם מימיה המרים. הבאר נמצאת במבנה מהתקופה הממלוכית, ונמצאת על דרך אורך עתיקה.
הבאר ממוקמת בשדרות ירושלים, שהינו קטע על דרך שהייתה פרושה לארכה של ארץ-ישראל. הבאר שרתה את בני-האדם והבהמות שהתלוו אליה בשירות סוחר, במסעות צבא וכן בהליכה מיעד אחד למשנהו. מסביב לבאר חנו האנשים שהגיעו ממקומות שונים והחליפו חוויות ומידע. וכך נוסף לחניה מסביב לבאר מימד של אירוע תקשורתי וחברתי. המבנה בנוי אבני גזית שוות גודל, ומקורה בכיפה המקנה למבנה צביון ייחודי. הנדבך העליון של המבנה מעוטר בכרכוב המעוצב בדגם "שחמט". משני צידי הכניסה למבנה יש זוג עמודים נמוכים המכונים בשם "ספסלים". מקובל ליחס את השימוש בפריטים הארכיטקטוניים הללו לבניה בתקופה הממלוכית במאות י"ג-ט"ז.
שני פריטים עיקריים מעידים על השימוש של המבנה
:א. פי הבאר – עשוי חולית שיש הקבועה ברצפה. המים הועלו מהבאר בדלי הקשור לחבל. בדופן החוליה נראים היטב החריצים שנוצרו כתוצאה מחיכוך החבל בעת העלאת המים.
ב. השקתות – את המים ששאבו שפכו לשקתות הנמצאות בדופן הפנימית מתחת לפתחי החלונות. לצורך שתית מים הכניסו הבהמות את ראשן דרך הפתחים וכך הגיעו אל המים שבשוקת. התקנת השקתות מבית למבנה הבטיחה את ניקיון המים והמבנה. הערבים קראו לבאר בשם "ביר זיבאק" שפרושו "באר הגפרית".
כתובת: שדרות ירושלים לוד (לאורך הטיילת) לוד
