פארק עדולם – חורבת בורגין *

פארק עֲדוּלָּם, או בשמו המלא פארק מערות עדולם, הוא פארק בשפלת יהודה, המיוער ברובו, ומכיל שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות. הפארק נקרא על שם העיר המקראית עֲדֻלָּם, הנזכרת בתנ"ך, ומזוהה בתל הנמצא בתחומי הפארק. בתחום הפארק אתרים ארכאולוגיים רבים, ובהם: חורבת עתרי, חורבת בורגין, תל עדולם, חורבת מדרס, תל שוכה, ותל ריבוא.

בתחום הפארק אתרים ארכאולוגיים רבים, ובהם:

חורבת עתרי – Hurvat Itri – Umm Suweid

• חורבת עתרי – Hurvat Itri – Umm Suweid היא אתר ארכאולוגי בראש גבעה בתחום פארק עדולם שבשפלת יהודה, כ-2 קילומטרים מדרום-מזרח למושב צפרירים – ברום 440 מ' מעל פני הים. במקום התקיים כפר בימי בית שני ומעט לאחריו, ונמצאים בו שרידים המדגימים יפה את חיי הכפר בתקופה ההיא.

חורבת בורגין 

• חורבת בורגין – החורבה מצויה בתחום פארק עדולם, כקילומטר ממזרח ליישוב נחושה. שוכנת על גבעה בגובה 406 מעל פני הים, ליד הכניסה לפארק. הארכאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור סבורים כי זיהו בחורבה את שרידי היישוב כפר ביש, הנזכר במלחמות היהודים של יוסף בן מתתיהו, ובספרות חז"ל (ירושלמי, תעניות פ"ד, סט ע"א; איכה רבה ד"ו ב,ד). (השם "ח'רבת ביס" השתמר בסמוך לחורבה). לפי התיאור, כפר ביש הייתה עיירה יהודית גדולה ומבוצרת אשר נכנעה ללגיון הרומי החמישי בעת המרד הגדול בעת מסעו באזור.

הצעת הזיהוי מבוססת בין השאר על עוצמת היישוב במקום ועל השתמרות השם בחורבה סמוכה, ח'ירבת אל-ביס.

בשנים 1995, 1996 ו-2008 נערכו במקום חפירות ארכאולוגיות. בסיומן נפתח המקום לביקורי מטיילים. בראש התל נמצאו עדויות ליישוב גדול ומבוצר שבו מבנה ציבור, ככל הנראה כנסייה או בית כנסת ובתי מגורים. בחפירות נתגלו גם שרידי ביצורים, מערכות מסתור מסועפת מימי מרד בר כוכבא, בורות מים, גת, מתקני קולומבריום, מחסנים, בתי בד תת-קרקעיים ומערות קבורה. מגוון מערות קבורה נמצאו באתר: מערת כוכים יהודית מתקופת בית שני, בה נמצאו שברי גלוסקמאות, המאפיינות קבורה יהודית בתקופת הבית השני. מערת מקמרים (ארקוסוליה) עם מדפים להנחת ארונות קבורה (סרקופג), ומערת מקמרים בה נחצבו שקתות להשכבת הנפטר בגוף המערה עצמה. לאחר הנחת הנפטרים, שקתות אלו כוסו בלוחות גדולים של גיר קירטון, שחלקם נותרו באתרם. דו"ח החפירות פורסם בכתב העת "עתיקות".

בשנת 2008 ניהל אמיר גנור חפירה ארכאולוגית בחורבת בורגין וגילה בה שרידי ביצורים, חללים תת-קרקעיים ששימשו כמערכות מסתור, מערות קבורה, חללי אחסון, בורות מים, מתקנים חקלאיים ושרידים של מבני מגורים. באתר נחשפה מערה קבורה, חצובה בסלע מהתקופה הביזנטית. בדפנות המערה חצובים מקומות קבורה שהיו מכוסים בלוחות אבן, שלא נמצאו. במרכז המערה שני עמודים חצובים בסגנון יווני. אחד העמודים שוקם. חזית הכותרות מעוטרת במדליונים שבכל אחת מהם חרוט צלב.

מסלול ההליכה המסומן בסימון שבילים ירוק מתחיל במגרש החנייה, עובר ליד "חורבת פטום", ממשיך ל"מערת העמוד" שבה שני עמודים חצובים בסגנון יווני, שבכותרתם עוטרו שושנות (רוזטה), עובר דרך מערה מימי בית שני – "בית המספד" (לפני המערה עצמה יש חצר פתוחה ששימשה כנראה להספדים)- ומטפס לראש הגבעה בגובה 440 מטר מעל פני הים. בראש הגבעה שרידים שמורים היטב של רצפות פסיפסי ביזנטיות מעוטרות וצבעוניות, מחילת מסתור מסועפת ושרידי מבנים. על הגבעה שרידי הכפר הערבי אום אל בורג' וממנה מבט פנורמי על פארק עדולם. השביל עובר ליד גת חצובה בסלע וחוזר למגרש החנייה.

תל עדולם ומערות עדולם

• תל עדולם ומערות עדולם – שרידי עיר מקראית מרכזית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה הנזכרת רבות בתנ"ך, בין היתר כמקום מגוריו של יהודה בן יעקב, וכמקום בו דוד הסתתר מפני שאול המלך. מיקומה המשוער הוא בתל המצוי דרומית למושב אדרת, על גבעה ברום 439 מטר מעל פני הים.

חורבת מדרס

• חורבת מדרס – שרידי יישוב חקלאי. שטח היישוב נאמד ב-250 דונם, והתגלו בו כ-50 מערות ובורות, וכן מערכת מחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא. האתר נחפר בעבר ונמצאה בו מערת קבורה עם אבן גולל גדולה ליד פתחה, עליה מצבה ייחודית בדמות פירמידה קטומה, בגובה 3.5 מטר. משערים כי היישוב היה קיים כבר מהמאה ה-2 לפנה"ס וכי ההתיישבות בו נמשכה עד התקופה הביזנטית. בשנת 2010 נערכה במקום חפירת הצלה שבה נחשפה באתר כנסייה מהתקופה הביזנטית, ובה משטחי פסיפס המעוטרים בדגמי צמחים וחיות, חצר התכנסות רחבה המרוצפת בלוחות אבן, ואולם שבו ניצבים שמונה עמודי שיש קורינתיים שבראשם כותרות מפוארות שיובאו מאסיה הקטנה.

תל שוכה

• תל שוכה – שרידי עיר מקראית חשובה, הנזכרת בתיאור קרב דוד וגלית, ואשר היישוב בה המשיך להתקיים גם בתקופות מאוחרות. השם שֹוֹכֹה הוא שמן של מספר ערים בארץ ישראל הנזכרות בתנ"ך, בספרות חז"ל ובמקורות נוספים, לרבות מקורות ארכאולוגיים. בַּשְּׁפֵלָה – אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה, וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם, יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם.

העיר המוזכרת בנחלת שבט יהודה בעמק האלה: שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה, וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם, עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.— יהושע, ט"ו, ל"ג-ל"ו

חורבת ריבוא

• חורבת רִבּוֹא (ח'רבת רִבַּא במקור) היא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה – חורבה עם ממצאים מתקופת מרד בר כוכבא, אשר נזכרת בשמה גם באונומסטיקון של אוסביוס. החורבה שוכנת על גבעה ברום של 426 מטרים מעל פני הים, כשני ק"מ ממערב לתל עדולם וכקילומטר אחד ממערב למושב אדרת.