עם התנ"ך בעמק יזרעאל

המסלול:

תצפית על נחל עירון, מגידו, תל יזרעאל והליכה לעין יזרעאל, בית הכנסת בבית אלפא, הגלבוע – כתף שאול והר ברקן.

View Larger Map

תצפית על נחל עירון

מגידו

ראשית האלף השלישי לפני סה"נ כבר הייתה מגידו עיר מבוצרת בחומות אדירות, ואלף שנים אחר כך הפכה להיות אחד ממרכזי השלטון המצרי בכנען. ערכה האסטרטגי לא סולא בפז: מגידו חלשה על קצה נחל עירון בלב "דרך הים" הקדומה, שהוליכה ממצרים לדמשק.

תל יזרעאל והליכה לעין יזרעאל

תל יזרעאל משמר את שרידי העיר העתיקה שהייתה בירת ממלכת ישראל בתקופת שושלת המלך אחאב במאה התשיעית לפני הספירה. אחאב נשא לאישה את איזבל בתו של מלך צידון והייתה לה השפעה רבה על מלכותו. היא הסיתה אותו לגזול את כרם נבות ואף ביימה משפט שבו הואשם נבות בביזוי אלוהים והמלך.

בית הכנסת בבית אלפא

בית הכנסת נוסד במאה החמישית לספה"נ. המבנה כלל חצר, פרוזדור, אולם מלבני, יציע בקומה השניה וחדר נוסף. בכניסה לבית הכנסת על גבי הרצפה, התגלו שתי כתובות. הכתובת הארמית מציינת כי הפסיפס נעשה בימי יוסטינוס, כנראה הקיסר יוסטינוס הראשון, שמלך בשנים 527-518. הכתובת בשפה היוונית מנציחה את זכרם של האמנים שייצרו את הפסיפס, מריאנוס וחנינא בנו.

גולת הכותרת של בית הכנסת היא רצפת הפסיפס שבאולם המרכזי, אחת החשובות שהתגלו בארץ ישראל. הפסיפס מחולק לשלושה ספינים – "שטיחים", המתארים ארון הקודש, גלגל מזלות ואת תיאור עקידת יצחק. בפסיפס גלגל מזלות רשומים שמות 12 המזלות בעברית. במרכז המעגל מתואר הליוס, אל השמש, דוהר במרכבה רתומה לארבעה סוסים. ארבע דמויות נשים בפינות הפסיפס מייצגות את ארבע עונות השנה. הפסיפס הנוגע ללב, מתאר את עקידת יצחק ובה נראה אברהם אבינו, מזוקן, אוחז במאכלת, בעוד יצחק בנו עקוד בחבלים.

באתר מוקרן מיצג הממחיש את הווי החיים בכפר העתיק ואת יצירת הפסיפס. המיצג מוקרן בשפות עברית, אנגלית, גרמנית, ספרדית ורוסית

כיצד להגיע:
בתוך קיבוץ חפציבה. על כביש 669 בין צומת השיטה לבית שאן.
כ- 10 דקות מערבית מבית שאן.
קו 412 מבית שאן לעפולה -פרטים במודיעין אגד.

הגלבוע – כתף שאול והר ברקן

הר הגלבוע, המהוווה מקור משיכה למטיילים רבים, ממוקם מעל בקעת בית שאן ועמק חרוד. באביב נפרשים כאן מרבדי פרחים שביניהם בולט אירוס הגלבוע.  קרבתו של רכס הגלבוע לשבר הסורי – אפריקאי יצרה מתלולים חריפים בגובה של כ- 650 מטר מעל פני הים. בקו שבר זה נובעים כמה מעיינות שהגדול והידוע בהם הוא נחל חרוד.  קק"ל הקימה לאורך ציר התנועה הראשי בגלבוע חניונים ומצפורים לרווחת המטיילים והציבה במרכז הרכס מגדל תצפית אש למניעת שריפות. רכס הגלבוע, שאורכו כ- 18 ק"מ, הוא שלוחה צפונית של הר השומרון. קירבתו לשבר הסורי – אפריקאי יצרה מתלולים חריפים מצפון וממזרח לו, מעל עמק חרוד, המתנשאים לגובה של כ- 650 מטר מעל פני הים. בגלבוע עובר קו פרשת המים של ישראל. יובלי נחל הקישון, מתחילים את דרכם בגלבוע, זורמים אל הים התיכון, למרות שבקטעים מסוימים הם רוחקים מן הירדן מרחק של 13 ק"מ בלבד.

רובו של ההרי בנוי אבן גיר קשה מתקופת האיאוקן. גם מדרונו הצפוני תלול עשוי אבן גיר קשה, אך מתקופה קדומה יותר – קנומן-טורון, ובין שכבות הסלעים הללו קיימת רצועה צרה של גיר רך, מתקופת סנון-פליאוקן.  בשולי הגלבוע יש אזורים וולקנים. קו שבר גיאולוגי עובר בשיפוליו, ומפריד אותו באורח חריף מעמק חרוד שלרגליו. בקו שבר זה נובעים כמה מעיינות שמקור מימיהם באקוויפר ההר. הגדול והידוע במעיינות הצפוניים הוא נחל חרוד, למרגלות ההר פורצים מעיינות (כגון עין חרוד ועין השלושה) שמימיהם הזכים בחלקם מלוחים ובחלקם מתוקים, מרווים את אדמות העמק באמצעות מערכת הולכה מסוגים שונים. מקור המים הם מגשמים היורדים מצפון השומרון.

השם גלבוע נגזר כנראה מן השורש "גבע", והתוספת של האות "למד" משמשת להדגשה, כמו במילה זלעפות השורש "זעף". הפלשתים השיגו את שאול והרגו את בניו – יהונתן, אבינדב ומלכישוע. המלך העדיף ליפול על חרבו מאשר ליפול בידי הפלישתים. שמות פסגות הגלבוע והיישובים שבו מנציחים את זכר שאול ובניו.  "הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות", קונן דוד על שאול ובניו. ואמנם – אין מעיינות בהר עצמו. בחלקים של הגלבוע הסלע נחשף ולכן אין כמעט צמחייה במקומות אלה.

רבים מחלקי ההר זכו לשמות של גיבורים מקראיים. מלחמת גדעון תרמה את השמות הר לפידים והר יצפור. משפחת שאול- את הר שאול, גבעת יהונתן, הר גיבורים, הר אבינדב, הר מלכישוע, הר אחינועם והר אבנר. הגלבוע היה עד גם למאורעות, שאינם שייכים להיסטוריה העברית. האירוע שנחשב אולי למשמעותי ביותר הוא "קרב הג'לוד", שנערך לרגלי הגלבוע בשנת 1260, ובו ניצח הצבא הממלוכי המוסלמי בראשות ביברס את הצבא המונגולי. מפלת המונגולים בקרב זה עצרה את מרוצתם מערב, וייתכן שאם תוצאותיו היו שונות, היה דבר זה משפיע על המשך ההיסטוריה של עמי יבשת אירופה.

איך להגיע? ניסע בכביש הסרגל (מס' 65) ממגידו לעפולה. בצומת הסרגל נפנה מזרחה (ימינה), בכביש 675, ליישובי חבל התענ"ך. נמשיך ישר בצומת יזרעאל, משמאלנו תל יזרעאל, אנו נפנה ימינה בכביש  667, בציר המרכזי של הדרך הנופית. נחצה את רכס הגלבוע עד לכביש 669 בית אלפא, או כביש 90, סמוך לשדה תרומות, בואך לעיר בית שאן.

הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה

טלפון: 04-6532004

דמי כניסה:

ציוד:              נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

1. חנה ודוד עמית, מראי מקום לטייל עם המקורות בצפון הארץ, יד בן צבי , 2004.
2. רפל, י', "ימי שלטונו של תחותימס ה – 3 ומערכת מגידו", תולדות א"י, הוצאת משרד הבטחון.
3. דורון גליה, לטייל עם התנ"ך, הוצאת כנרת , תשס"א.
4. זלצר אסף, עמק יזרעאל וכל נתיבותיו, יד בן צבי, 2007.
5. זרטל אדם, מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה, הוצאת כנרת 2010.

הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה

מדריך: בני פרנקל