עכו

מסלול:

הפעם, שפן הסלע של הושבילים מתכבד להגיש סיור קצר בעכו, עיר מלאת ענין שמסוגלת לספק אטרקציות מתאימות לכל הגילאים. במשך אלפי השנים שהיא שוכנת לחופיה הצפוניים של ארץ ישראל הצטברו בעכו שכבות הסטוריות מרתקות. צלבנים, מוסלמים, נפוליאון, יהודים. והכי חשוב: הסיור קרוב לבית, קרוב לנוף וקרוב לים – מתכון מנצח לסיור מוצלח. המסלול המוצע כולל מוזיאון אסירי המחתרות, אולמות האבירים, החומות, החפיר, רבעים,  החמאם, מסגד אל ג'זאר, העיר הצלבנית, ח'אנים, המנהרה הטמפלרית, הנמל, בית הכנסת התוניסאי ומוזיאון אוצרות בחומה. אתם יכולים לקבל טעימה מוקדמת ב"הושבילים" ולבחור את האטרקציות הרצויות לכם. שלחו לנו את זכרונות ביקורכם בעכו. האם יש עוד אטרקציות שצריך להוסיף?

מוזיאון אסירי המחתרות

בחיפוש בגוגל אחר מוזיאון אסירי המחתרות (עכו) צריך לציין את העיר עכו כי יש עוד מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים. כתובתה עכו העתיקה רחוב ההגנה 10, ת"ד 1199, טלפון 04-9911375, פקס' 04-955-0327 Hmakko_Museum@mod.gov.il

המוזיאון ממוקם במצודה שנבנתה בתקופת השלטון העות'מני על מסד צלבני בחלקה הצפוני של העיר העתיקה ושימשה כארמונם של שליטי האזור. בתקופת המנדט במצודה ובמבצר נכלאו לוחמי המחתרות מארגוני ה"הגנה", האצ"ל ולח"י שנתפסו בעת מאבקם לעצמאות.

ימים א' – ה' : 16:30 – 08:30
הסיור בתיאום מראש בלבד.
מחיר כרטיס כניסה: מבוגר – 15 ש"ח, נוער, סטודנט, גימלאי – 10 ש"ח

אולמות האבירים

המצודה ההוספיטלרית נבנתה על ידי המסדר ההוספיטלרי ששכן בירושלים בימי הממלכה הצלבנית הראשונה (1187-1099). המסדר העביר את מפקדתו לעכו בימי הממלכה הצלבנית השנייה (1291-1191). בעכו היה להם רובע במקום בתקופת הממלכה הראשונה, וכאשר חזרו לעכו, הרחיבו את מפקדתם ובנו את המתחם מחדש בשתיים עד שלוש קומות סביב חצר מרכזית, ולו גם חלקים תת קרקעיים.

חורף א'-ה', שבת וחג: 17:00-8:30
ו', ערבי חג: 16:00-8:30

קיץ א'-ה', שבת וחג: 18:00-8:30
ו', ערבי חג: 17:00-8:30 הקופה נסגרת שעה לפני סגירת האתר.

החומות והחפיר

רבעים של עכו

עכו הצלבנית בנויה היתה רבעים-רבעים. צורתה היתה של משולש מחודד. מערכת חומות אחרת הפרידה בין שני חלקיה העיקריים של העיר: העיר העתיקה והעיר החדשה, היא מונמיסר שבצפון. במרכזה של חומה פנימית זו נמצאה מצודת העיר, מקום חיל-המצב. סמוך לחוף הנמל בדרום-מזרח נמצא ה"ארסנל", ששימש בית נשק או מספנה. מערבה, על שפת הנמל, השתרע אחד המרכזים המסחריים של העיר, "רחוב השרשרת", וזה נפגש עם איזור רובעי הקומונות הימיות : ונציה, פיזה וגנואה. אלה מבוצרים היו. בפינה הדרומית-המערבית של העיר, נמצא רובע מסדר הטמפלרים, שצורתו מרובעת, נחשב למקום החזק ביותר בעיר והיה כולו כעין מצודה. במרכז העיר העתיקה, נמצא רובע של המסדר הצבאי הגדול האחר, מסדר ההוספיטלרים. רובע זה בנוי היה בצורת מלבן מאורך, שנשען בחלקו הצפוני על החומה הפנימית שהפרידה בין העיר העתיקה והעיר החדשה. עם גלותו של אפטריארך ירושלים מעירו הפך רובע זה שבעכו לרובע האפטריארך. בסמוך השתרע הרובע של המסדר הטבטוני. עוד נמצאו בתוך העיר העתיקה רבעים או רחובות שברשות אגודות נזירים למיניהם, כגון הפרנציסקנים והדומיניקנים ונזירות סן-לעזר.

החמאם

חמאם אל באשה   נבנה בסוף המאה ה- 18 על ידי אחמד אל ג'זאר פחה, מושל עכו. בהתחלה נקרא "חמאם אל-ג'דיד" (החמאם החדש) אך לאחר מכן שונה שמו ל-"חמאם אל-באשה" (חמאם הפחה), לכבודו של אלגז'אר.

חוויית הבלן האחרון: פרקים מהתקופה בדרך סיפורית – סיפור מסגרת, המבוסס על דמויות פיקטיביות ועל שושלת בלנים בדיונית, שכביכול שימשו כמפעילי החמאם מיום חנוכתו עד למועד סגירתו. החוויה מופעלת ב–8 שפות: עברית, ערבית, אנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית ורוסית. המבקר מקבל נגן אלקטרוני בשפה המבוקשת על ידו, ולשם כך עליו להשאיר תעודה מזהה אותה יקבל בתום הביקור.

קיץ ימים א-ה, שבת וחג: 18:00-9:00
ימי שישי וערבי חג: 17:00-9:00

חורף ימים א-ה שבת וחג: 17:00-9:00
ימי שישי וערבי חג: 16:00-9:00

ניתן לרכוש כרטיסים בקופה הראשית שבגני הפסטיבל. הקופה הראשית נסגרת שעה לפני סגירת האתר.

מסגד אל ג'זאר

בניית מסגד אל ג'זאר הושלמה בשנת 1196 להיג'רה (1781) ככתוב בטבלת השיש שמעל שער הכניסה. מסגד זה הוא מן הגדולים בארץ ישראל. המסגד נקרא על שם הפחה (שליט עות'מאני) אחמד אל-ג'זאר של עכו בשנים 1775 עד 1804. בוואקפיית אל-ג'זאר נקרא המסגד "אל-אנואר" כלומר מסגד האורות. בעבר היה שמו "המסגד הלבן" על שום כיפתו הלבנה שבינתיים נצבעה ירוק.

העיר הצלבנית והח'אנים

חאנים וארמונות עכו: חאן א- שווארדה, חאן אל פראנג', חאן א-שונה, חאן אל עומדאן, ארמונות מלון האפנדי

המנהרה הטמפלרית

המנהרה הטמפלרית חיברה בין המצודה המרכזית של מסדר הטמפלרים בקצה המערבי של המנהרה ובין נמל העיר במזרח. אורך המנהרה 350 מטרים. חלקה התחתון של המנהרה חצוב בסלע הטבעי, חלקה העליון של המנהרה בנוי אבני גזית, ומעל המנהרה קמרון דמוי חצי חבית.

קיץ ימים א'-ה', שבת וחג: 9:30-18:30

ימי שישי וערבי חג: 9:30-17:30

ימי שישי וערבי חג: 8:30-16:30

כרטיס כניסה למנהרה בלבד – 15 ש"ח יש אפשרות לרכישת כרטיס משולב. הקופה נסגרת שעה לפני סגירת האתר.

הנמל של עכו

נמל עכו נזכר לראשונה במסעו של ידינו כנבוזי (כמביזס בצורתו היוונית) לכיבוש מצרים בשנים 527-525 לפנה"ס. הנמל מוזכר שנית כששופץ על ידי הסולטן מועוויה של השושלת האומאית בתקופת המוסלמית הקדומה. בתקופת השלטון הצלבני עלתה חשיבותו האסטרטגית של נמל עכו עקב הקשר הימי שלה עם המערב. בתקופה העות'מאנית הוזנח השימוש בנמל, ששימש מעגן לסירות דיג בלבד. המבנה המבוצר שעל מגדל הזבובים נשתמר היטב ונבנה עליו מסגד. בשלהי המאה ה-17 דאהר אל-עומר ניסה לשקם את הנמל. במאה ה-19 נשמר הנמל במצב תקין ושימש לא אחת את הצי המצרי של מוחמד עלי ואיברהים פחה אך הנמל חרב בהפגזת עכו על ידי הצי הבריטי והאוסטרי ב-1840. אז ניזוקו חומת השובר הדרומי ומגדל הזבובים . סיור בנמל מאפשר לראות דייגי עכו עסוקים במלאכתם, נערים (שתמיד נמצאים כאן) המזנקים באומץ לתוך הים, לעתות לשייט בנמל, ארוחה באחת ממסעדות בנמל וכמובן קנית בשוק.

בית הכנסת התוניסאי

מוזיאון אוצרות בחומה

מוזיאון  "אוצרות  בחומה" כולל אוספים  נדירים  המשקפים  את הווי החיים  בגליל משלהי  המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

כל ימות השבוע, כולל שבתות וחגים בין השעות:     10:00- 17:00 (ש.חורף עד 16:00)

ימי שישי וערבי חג:  10:00 – 15:00

טלפון:  04-9911004

פקס:    04-9917059

מוזיאון עוקשי לאמנות

בצמוד לאולמות האבירים,בעכו העתיקה, במבנה קמרונות מצולבים עתיק מהתקופה העות'ומאנית, נמצא מוזיאון המציג תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית לצד תצוגת הקבע מעבודותיו של האמן אבשלום עוקשי ז"ל (1916 – 1980).

קיץ ימים א'-ה', שבת וחג: 9:30-18:00

ימי ו' וערב חג: 9:30-17:00

יום ו' וערבי חג: 8:30-15:00 הקופה נסגרת שעה לפני סגירת האתר.

ציוד:            נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.  אנחנו מבקרים במקומות קדושים ולכן למרות  הקיץ, יש להקפיד על לבוש מתאים.

ביבליוגרפיה:

1. עכו ואתריה, אריאל  24-25 , שנת ההוצאה- 1983.
2. שור נתן, תולדות עכו, הוצאת דביר 1990.
3. דוף דוגלאס, אביר הגליל, הוצאת מחודשת של אריאל.
4. יחיאלי מרדכי, ואלה תולדות עכו, הסתדרות העובדים, 1960.