עין קשתות – אום אל-קנאטר שוקם ונפתח *

בשורות טובות למטיילים בגולן. אתר עין קשתות – אום אל-קנאטר שוחזר ונפתח למבקרים. תקופה ארוכה גדרות מנעו כניסה לשטח בית הכנסת העתיקה עקב פעילות המנוף. כעת ניתן להיכנס ולהינות מארכיאולוגיה במיטיבה. האתר נקרא בעבר גם קשתות רחבעם על שם רחבעם זאבי, שר בממשלת ישראל שנרצח. זאבי שפעל לשיקומו של בית הכנסת העתיק – היום שמו אינו politically correct.

מרכז המבקרים

מסלול הסיור מתחיל במבואת הכניסה, שנחצבה מתוך הסלע ויושבת מעל האתר. מרכז המבקרים החדיש צופה לעבר הכינרת ונחל סמך המרהיב. באולם קולנוע מציגים סרטון מקסים על תולדות הישוב ושיחזור בית הכנסת העתיק. הסרט מסביר בקצרה על האתר ועל תהליך שיקום וקימום (הקמה מחדש) בית הכנסת. הסרט מאוד מיוחד, ממחיש את התהליך בצורה פשוטה ומעניינת ומדבר בגובה העיניים גם לילדים. במרכז מבקרים תמצאו קיוסק ושירותים. לאורך השביל למעיין תמצאו שלטי הסבר וציורים על הכפר. במרכז תבקשו את חידון האתר עבור הילדים. אני הייתי שם עם הנכדים והם רצו משלט לשלט למצוא את הרמזים. יש…..! במקרה, בתי עיצבה את החידון.

הכפר היהודי מתקופת המשנה והתלמוד

בעבר שכן במקום כפר יהודי, אך שמו הקדום של הכפר לא ידוע. שרידי הכפר הקדום משתרעים על שטח של כשלושים דונם. במרכז הכפר שרידי בית הכנסת. במתחם נמצאו גם שרידי בתים מהכפר היהודי שננטש.

בתי הכפר הסורי שהתקיים עד 1967 בנויים על חורבות יישוב קדום, כמה מאות מטרים מצפון למעיין. בקירות בתי בכפר הסורי, דרומה לבית הכנסת, שובצו אבנים מבית הכנסת.

יש סברה שכאן היה מקומה של העיירה היהודית קמטריא מקום מגוריו של שמעון קמטריא, המוזכר בתלמוד (ירושלמי ברכות ס״ד ב). צבי אילן מעלה את ההשערה שזו אחת מתשע עיירות היהודית שבתחום סוסיתא שלא זוהו, אולי עין השער – בשל קשתות המעיין הנדמות כשער.

מקור שמו הערבי של המקום, אום אל-קנאטר, שפירושו "אם הקשתות", על שם המבנה המונומנטלי של שלוש הקשתות מעל המעיין(בינתיים שוחזרו רק 2 מה-3). יצחק גל סקר את המקום בסקר מקיף שערך על רמת הגולן בין השנים 1968 ל-1971 טוען כי למקום שם נוסף בערבית והוא "עין א-ספירה". זהו יצחקי גל, חבר קיבוץ אפיקים, שתרם לגילויים של מספר אתרים ארכאולוגיים חשובים בגולן, ביניהם גלגל רפאים וגמלא.

השמות קמטור/קנטיר מוכרים בתלדות ארץ ישראל אם כי אל היה זיהוי מדויק למקומו.

• קנטור: מנחם די לוזאנו, אחד מחכמי טבריה מהמאה ה-16, כתב בספרו "המעריך" : "קנטור – שם מקום מעבר לים טבריה עד היום".
• קנטיר:  יהוסף שוורץ, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה, "קנטיר הוא שם של מקום מעבר לים טבריא".

חורבות הכפר התגלו על ידי לורנס אוליפנט בשנת 1885, ונראה שבאותה עת לא היה במקום כל יישוב. סיוריו בגולן נעשו כחלק מהסקר שערך ביחד עם המהנדס הטמפלרי שומאכר לשם תכנון קו הרכבת מחיפה לחורן, קו שהוא היה בין ההוגים שלו. שירותיהם של אוליפנט ושומאכר נשכרו על ידי משפחת סורסוק שהחזיקה בזיכיון להקמת הרכבת. אוליפמנט תיאר את בית הכנסת כמבנה יהודי עתיק, הדומה לבית הכנסת העתיק שהתגלה מקודם בח'ירבת א-דיכה, בצפון בקעת בית צידה.

קוהל (Carl Watzinger) ווצינגר (Heinrich Kohl) ערכו בו חפירה באום אל-קנאטר ב-1905 ושרטטו את תכניתו.

הבניין באום אל-קנאטר נסקר בידי אלעזר ליפא סוקניק, אביו של יגאל ידין, ב-1932.

מסחר ימי מן הגולן לטבריה

בגדי הפשתן המולבנים הועברו דרך ים כנרת לטבריה ומשם הלאה. על ידי כך נשמרו קשרים עם המרכז הרוחני והתרבותי בגליל בטבריה. באתר התגלו גם 2 בתי בד עתיקים בהם הפיקו שמן זית בכמות מסחרית.

בית הכנסת העתיק

מרכז הכפר השתמר היטב דופן מבנה בית כנסת הבזלתי גדול שבנייתו מרשימה. בית הכנסת הוא בית כנסת עתיק מתקופת המשנה והתלמוד והוא מהמפוארים והחשובים מתקופה זו שנמצאו בארץ ישראל. דופן בית כנסת השתמרה היטב ויתר בית הכנסת משוחזר על ידי יהושע (ישו) דריי מ"המרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה". דגם של בית הכנסת, הכולל אבנים מקוריות, מוצב באגף הארכאולוגיה של מוזיאון ישראל. תוכנית בית הכנסת דומה למתווה של בזיליקה בדומה לזה שבבית הכנסת שבברעם.

שיחזור בית הכנסת נעשה שימוש בהדמיות תלת ממד דיגיטליות בניצוחו של מומחה בשחזור טכנולוגיות עתיקות יהושוע (ישו) דריי. הוכנס השבב לאבן, מזינים לתוכנת מחשב המציגה היכן הונחה במקור כל אבן במבנה קודם לקריסתו.

אבני הקירות של בית הכנסת, בנויות אבני גזית. משני צדי השער המרכזי היו מזוזות גלופות מאבן. כותרת העמודים מעוטרת בנשר, אריה, רוזטות, שער, ציפור וגפן. נחשפו במקום 7000 מטבעות זהב מלפני 1500 שנה.

התיארוך המשוער של בית הכנסת הוא התקופה הביזנטית. המבנה נחרב ככל הנראה בעקבות רעידת אדמה במאה ה-8 לספירה שהחריבה את היישוב. רוב אבניו נותרו במקומן ולא נלקחו לשימושים אחרים.

היכלית של בית הכנסת

נחשפה היכלית מפוארת, בצמוד לקיר החזית הדרומית הפונה לירושלים. בהיכלית אוחסן ארון הקודש בו אוכסנו ספרי תורה. ארון הקודש עצמו לא נשמר.להיכלית גובה 5.25 מטר והשתמרה כמעט בשלמותה. היא כוללת במה בעלת גרם מדרגות, מעוצבת בתבליטים עשירים של גפן הצומחת מתוך אמפורה, קשתות ועיטורים גאומטריים וכרכובים מעוטרים. בראש כל עמוד תבליט מנורת שבעת הקנים המלווה בסמלים יהודיים מובהקים כמחתה, כשופר וכארבעת המינים. על ראשי העמודים הונחו כותרות, שעל אחת מהן תבליט נשר. מעליהן התנוסס גמלון סורי. זהו בית הכנסת הקדום היחידי בו נמצאה היכלית.

עין הקשתות – אום אל-קנאטר

למעיין שלוש קשתות גדולות, אחת מהן השתמרה בשלמות. מתחתן ישנן שקתות האוגרות את מי המעיין הנובע מאחוריהן. מבנה מעיין המונומנטלי הבנוי על המעיין כולל ברכות ואגנים מטויחים, מכתשי אבן וצינורות חרס להובלת מים ממקום. ברכות ששימשו ככל הנראה ל"מתקן תעשייתי" של הלבנת פשתן לתעשיית בדים – שכידוע זקוקה לכמות מים נכבדה.

הנגשה ונוחויות למבקרים

מעלית עומדת לשירות הציבור מקומת החנייה. כמו כן שירות קלנועית מסיע את המבקרים המתקשים בהליכה. בשבילי הליכה רחבים, בינות העצים, שם תמצאו גם ספסלים, בהם תוכלו לשבת וליהנות מצל.

גינון ידידותי

נטור הוא מושב בדרום רמת הגולן. נטור היה קיבוץ ובתחילת ינואר 2008 עבר שינוי והפך למושב מעורב של חילוניים ודתיים. כאשר אתם מבקרים בעין קשתות מומלץ להיכנס לסטודיו מנדרינה (סדנת זכוכית) בנטור.

רעבים?

אני ממליץ על רק חומוס – חומוסיה קטנה ומיוחדת בתחנת דלק פז באזור התעשייה של קצרין שבגולן. הכל מיוצר ומוכן במקום. מנות חומוס עם תוספות מעניינות, שקשוקה מצויינת ומנת הדגל – "הסביח שלנו".