עין לבן *

מעיין עין לבן בהרי יהודה צילום: אבישי טייכר

עין לבן הוא מעיין שכבה בהרי ירושלים הממוקם כקילומטר אחד דרומית למושב עמינדב ומתחת לגבעת משואה. המעיין נובע ברכס לבן מעל הגדה הצפונית של נחל רפאים, מוקף עצי תאנה, אגוז מלך, שקד, חרוב, זית, אלה ארץ ישראלית ועץ תות. עין לבן, הנמצא בסמוך לגן החיות התנכי. עין לבן הוא 1 מתוך כ- 100 מעיינות שכבה שנמצאים בהרי יהודה וירושלים.

שלט רשות הטבע והגנים בכניסה לעין לבן צילום:אבישי טייכר 

מקור המים

המעיין נובע מנקבה חצובה המזינה שתי בריכות, האחת רדודה, והשנייה עמוקה יותר, עד כ-160 ס"מ, ומשמשת בשנים האחרונות מקום פופולרי לביקורים ולרחצה.

מקור השם

המעיין קיבל את שמו מצבעם הלבן של סלעי הרכס מהם הוא נובע. שמות נוספים (ומוכרים פחות) לעין לבן הם עין עוליק (הפטל) ועין אגוזים (על שם מטע קטן של אגוזי מלך שניטע בסמוך). 

מבנה המעין

בשנת 2015 המעיין עבר שיפוץ ובריכות המים נבנו ושוקמו על ידי עיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים כחלק מפרויקט פארק ירושלים. פארק ירושלים הוא פארק מטרופוליני בשטח של כ-15,000 דונם הכולל בתוכו ארבעה פארקים, המקיפים את חלקה המרכזי של ירושלים משלושה כיוונים: פארק עמק רפאים מדרום, פארק עמק מוצא ממערב, ופארק עמק הארזים ונחל צופים מצפון.

המקום הוכרז כגן לאומי ומאז שוקמו כאן טרסות ומדרגות, ניטעו עצים וצמחי תבלין, סודרו שבילי גישה, שוקמו בריכות המים ואמות המשמשות להשקיית שלחין, ובנוסף נחנכה ברכה נוספת לקטנטנים. 

במקום תמצאו 2 בריכות: אחת עמוקה (גודלה 4X8 מ' ועומקה כ 160 ס"מ) ומתאימה לשחיית מבוגרים והשנייה רדודה ומתאימה לקטנטנים. הליכה כפופה בתוך הניקבה שאורכה כ – 10 מ' תוביל אל מקור הנביעה ותסתיים באולם קטן .

Ein Lavan's lower pool in the Jerusalem hills.
צילום: SuperJew

הכפר הערבי אל-ולג'ה

בוסתני העצים סביב המעיין היו חלק מהכפר הערבי אל-ולג'ה. על פי הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לירד עברו תושביו לגדה הדרומית של הנחל לאדמות שהיו בבעלותם ובנו שם בשנות ה-50 את וולג'ה "החדשה". אולם, עקב ניתוק הכפר מן המרכז הכלכלי בירושלים, רוב תושבי הכפר עברו לירדן או עברו למחנות פליטים סמוכים.

חפירות הצלה

 בחפירות הצלה של רשות העתיקות סביב עין לבן מעידים על שימוש חקלאי אינטנסיבי בשטח למן העת העתיקה ועד ימינו. המקום היה מיושב ברציפות מאז תקופת הברזל בארץ ישראל ועד סוף תקופת המנדט.

השרידים שנחשפו כוללים טרסות חקלאיות, גתות, מחצבות, שומרות ומערות קבורה, מערות מגורים, ערימות סיקול, תעלות השקיה, בריכות מים ושרידי מבנים.

כיצד מגיעים:

דרך סלולה באורך של כ-1.5 ק"מ מובילה מחניון גן החיות התנ"כי למעיין.

דרך נדב

הדרך קרויה דרך נדב על שם סמל ראשון נדב אלעד, לוחם בפלוגת הנדסה של חטיבת הצנחנים שנפל בפעילות מבצעית בחברון.

דרך נדב צילום:אבישי טייכר 

השאר תגובה

דילוג לתוכן