עין גב *

מיקומו של עין גב

עֵין גֵּב הוא קיבוץ על השפה המזרחית של הכנרת. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. הקיבוץ הוקם על אדמות חברת "קדמת כנרת" שנרכשו על ידי קק"ל במימון יהדות גרמניה. בראשית שנות ה-50 נוצר בקיבוץ פילוג פוליטי בין אנשי אחדות העבודה ובין אנשי מפא"י ובסיומו בינואר 1954, לאחר שנתיים של ויכוחים עזבו תומכי הקיבוץ המאוחד (תומכי מפ״ם) את עין גב ועברו לגינוסר – ותומכי איחוד הקבוצות והקיבוצים (תומכי מפא״י) נשארו בעין גב. במקום נבנה עולם קונצרטים בו מתקיים בפסח מידי שנה פסטיבל מוסיקה בהשתתפות אמנים מהארץ ומהעולם המושך קהל רב.

חנה אורלוף

חנה אורלוף (1888–1968) הייתה פסלת יהודייה, ילידת רוסיה. חנה אורלוף חיה ועבדה בפריז ושם זכתה לפרסום רב. היא לא ניתקה את קשריה עם ישראל. היא הקימה כמה מצבות זיכרון בישראל: האנדרטה לזכר דב גרונר ברמת-גן, אם עם ילד בעין גב להנצחת עמידות הגבורה של האישה הישראלית במלחמת השחרור, אנדרטת "הציפור הפצועה" ב"היכל הכרמל"- בית אורן. היכל התרבות נשרף בשריפה הגדולה בכרמל ונמחק לאחר שהוחלט כי לא ניתן לשקמו.

משמעות השם עין גב

קיבוץ בחוף המזרחי של ימת הכנרת, מול העיר טבריה, לרגלי הרי הגולן. מקור השם עין גב בשם הערבי "א-נוקיב" שפרושו מעבר צר בין ההרים והוא בא לציין את המעבר ההררי המצוי בקרבת מקום מהרי גולן לחוף הכנרת.

הקמת עין גב

הקיבוץ נוסד ב-6 ביולי 1937 (כ"ז בתמוז ה'תרצ"ז) במסגרת יישובי "חומה ומגדל". עין גב שהיה הישוב היהודי הראשון ממזרח לכנרת. חברי הגרעין היו חניכי החלוץ והבונים בגרמניה, תנועת נצ"ח מצ'כוסלובקיה והארצות הבלטיות – 30 חלוצים ו-10 חלוצות. טדי קולק היה בין המייסדים. מיסדי הקיבוץ נאלצו להגיע אליו בסירות ובתקופה הראשונה לאחר הקמתו התנהלו הקשרים בין התושבים לעיר טבריה ע"י סירות או בדרך היבשה דרך צמח, העירה הערבית. הדרך היבשתית נחסמה למעבר עם פרוץ פעולות האיבה סמוך לתחילת מלחמת העצמאות.

חומה ומגדל

חומה ומגדל היה מבצע של ההגנה להקמת של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים כתגובה לפרעות שביצעו הערבים בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939). הוקמו 12 יישובים מן הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 10 יישובים של הקיבוץ המאוחד, 5 קיבוצים של חבר הקבוצות, 3 יישובים של הקיבוץ הדתי, 13 מושבים של תנועת המושבים, 9 יישובים של הנוער הציוני ושל מכבי הצעיר ויישוב אחד של תנועת בית"ר.

 

עין גב במלחמת בהשירור

במלחמת העצמאות היה הקיבוץ יישוב יהודי יחידי בחוף המזרחי של הכנרת מנותק את הקיבוץ מיישובי עמק הירדן. הקיבוץ הותקף בתותחים ומטוסים של צבא סוריה ב-15 במאי 1948. גם בדרך הנסיגה של הצבא הסורי לאחר שהובס בקרבות עמק הירדן הותקף הקיבוץ. ניסיונות סוריים לכיבוש עין גב חזרו ונשנו מחודש יוני אותה שנה ותושבי המקום עמדו בגבורה למרות האבדות הכבדות בנפש וברכוש מהם סבלו. חברי הישוב יצאו וכבשו את סוסיתא והאיום הישיר הוסר מהקיבוץ.

התיישבות הבהאים במזרח הכנרת ועמק הירדן

בהאים שמוצאם מאיראן התיישבו במזרח הכנרת ועמק הירדן בארבעה יישובים חקלאיים. התיישבות זו החלה בשנת 1882 והסתיימה בשנת 1951. הודות לכפרים הבהאים, כלול האזור שמדרום מזרח לכנרת, בתחום מדינת ישראל. בשנת 1923, נקבעו הגבולות בין המנדט הבריטי והמנדט הצרפתי. הוחלט כי כל הגולן יישאר בתחום הצרפתי-סורי. אך מכיוון שבמזרח הכנרת נמצאו שני יישובים בהאים ומרכז הקהילה הבהאית היה בחיפה, נקבע הגבול הבינלאומי כך שהאדמות שלהם בנוקייב ובא-סמרה יישארו בתחום ארץ ישראל.

• א-סמרה: הוקם במזרח הכנרת בשנת 1882, באזור קיבוץ האון של ימינו. לאחר מלחמת העצמאות, נכלל הכפר בתוך שטח מדינת ישראל. ביום 4 באפריל 1951 נרצחו שבעה שוטרים ישראליים ליד הכפר הסורי אל-חמה. בתגובה הופצצו מהאוויר בתי הכפרים א-סמרה ואל-חמה. בעקבות ההפצצה, תושבי א-סמרה נמלטו לתאופיק שבסוריה. קיבוץ האון הוקם על אדמות הכפר.
• נוקייב: אדמות הישוב נרכשו על ידי פרסים ב-1888. כפר נוקייב שכן בשולי הכפר היהודי בני יהודה דאז (כיום שוכנים השרידים של בני יהודה בתחום שמורת טבע סוסיתא). החווה החקלאית הוקמה ונוהלה על ידי מירזא מוחמד קולי, אחיו למחצה של בהא אללה. בשנת 1936 רכשה הכשרת הישוב 9,450 דונם, שהיוו חלק מאדמות הבהאים. בשנת 1937 הוקם קיבוץ עין גב, והחווה של הבהאים נמצאה בתוך שדות הקיבוץ. במהלך השנים התקיימו יחסי שכנות טובים בין הקיבוץ לשכניו הבהאים. בזמן מלחמת העצמאות הועברו התושבים הבהאים לחיפה. מרבית מבני החווה נהרסו, ובשנת 2015 נשארה רק בקתה אחת ששופצה לצורכי עובדי הבננות. בנוקייב היה בית קברות בהאי שהיה בתחום הקיבוץ. בשנת 1985 הועברו הקברים לבית קברות חדש שהוקם למרגלות הר סוסיתא.

• אום ג'וני: אדמות הכפר נרכשו על ידי הבהאים בין השנים 1887-1882. הכפר התפתח מדרום לכנרת, באזור הדגניות של ימינו. הבעלות על הקרקע חולקה בין שתי סיעות בהאייות: חלק אחד היה בבעלות מירזא מוסא ועבר בירושה למג'יד אל-דין. החלק האחר בבעלות בהא אללה ועבר בירושה לעבד אל-בהאא . זה עבד אל-בהאא אשר דאג לקבורת שרידי אביו הבאב על הר הכרמל. הוא קנה את הקרקע וניגש למלאכת בניית ההיכל. לא היה קשר בין שתי חלקות האדמה הבהאיות בכפר אום ג'וני. שניהם עיבדו את השטח על ידי אריסים ערביים. מג'יד אל-דין מכר את השטח שלו בשנת 1903 (עליו הוקם קיבוץ דגניה א׳). השטח שהיה בבעלות עבדול בהאא, נמכר לקק״ל לאחר מלחמת העולם הראשונה. עליו הוקמו הקיבוצים דגניה ב', בית זרע וחלק מאפיקים. מג'יד אל-דין המשיך להתגורר במקום עד ליום מותו.

• עדסייה: כפר זה היה היחיד מארבעת היישובים, שרוב אוכלוסייתו הייתה בהאית. אדמות הכפר נרכשו על ידי עבדול בהאא בשנת 1901. עבד אל-בהאא הקדיש את כל שטח עדסייה לבהא אללה, ואין להעביר את הזכויות על האדמה למתיישבים הבהאים. אחרי מלחמת 1948 השטח נמצא בשליטת ממלכת ירדן. בעקבות הרפורמה החקלאית בשנת 1962, קרקעות הבהאים הועברו לחקלאים אחרים. כך למעשה הסתיימה התיישבות הבהאים במזרח הכנרת ובעמק הירדן.

תיירות עין גב

בנמל עין גב מתקיימות אטרקציות רבות המאפשרות למשפחות לבלות ולנפוש על שפת הכנרת: לינה בכפר הנופש ,מסעדת הדגים (לא כשר), קפה בנמל עין גב-Cafe Port (מסעדה כשרה), שייט בכנרת, שייט עם דייגים, סאפ, סיור לסוסיתא, נסיעה ברכבת הקיבוץ, סדנאות בנגריה של סבא יוסי, מוזיאון בית העוגנים, ומשחקיה מקורה.

סיור לסוסיתא

קראו אודות הביקור של הושבילים בסוסיתא.