חוות שבטה
למען גילוי נאות התחלנו את הסיור הזה בלינה בגן לאומי שבטה כאורח של דינה ועמי בחוות שבטה . הצימרים והמסעדה המדבריים שלהם שוכנים בבית המשלחת הארכיאולוגית של קולט שחפר בשבטה. כבר ביקרתי כאן במסגרת קורס מורי דרך. כל כך נהניתי מקבלת הפנים של דינה ועמי שחזרנו בכיף. דינה סיפרה שכאשר הם הגיעו לשבטה הבית היה ללא גג. עמי בנה ושיפץ את הכל בעצמו. ברצון רב סיפרו לנו כיצד מגדלים ילדים ומנהלים משק בית במדבר. כל צימר פונה החוצה שבטה העתיקה ולמדבר. לכל חדר צורף פרגולה מדברית בה הסתלבטנו עם כוס קפה והקשבנו לשקט. בבוקר חיכתה לנו ארוחת בוקר מדברית טעימה מאד (כשר ללא תעודה).
דוא״ל: nabato@walla.com
טל׳: 050-738-3802
גן לאומי שבטה -אתר מורשת עולמית
שבטה היא אחת משש ערי הנבטים בנגב. גן לאומי שבטה מציג שרידים מרשימים של עיר ביזנטית חלקה משוחזרת, שהתקיימה בלב אזור מדברי ללא מקורות מים טבעיים. הכנסיות מהתקופה הביזנטית מפוארות. הרחובות ובתי המגורים מאפשרים לדמיין חוויה נבטית-ביזנטית. שיא התפתחותה של העיר היה בתקופה הביזנטית. לאחר הכיבוש הערבי, הידלדלה אוכלוסיית העיר.
כניסה ללא תשלום. מתאים לכל המשפחה. לא נגיש. באתר יש מגרש חנייה ושירותים רטובים.
ביקור קצר בניצנה
נפרדנו משבטה ופנינו לגן לאומי ניצנה. הושבילים סייר שם פעם. בביקור השני לא נס ליחו. לשיא פריחתה הגיעה העיר בתקופה הביזנטית. לאחר הכיבוש הערבי, הידלדלה אוכלוסיית העיר עד לנטישתה המוחלטת. לקראת מלחמת העולם הראשונה, נהרסו רבים מהמבנים העתיקים בידי השלטון הטורקי, שבנה באיזור מרכז מינהלי (עוג'ה אל-חפיר). בתחום הגן הלאומי נכללת תחנת הרכבת הטורקית ומבנה בית חולים טורקי, ממלחמת העולם הראשונה.
כניסה ללא תשלום. מתאים לכל המשפחה. לא נגיש. מגרשי חנייה ללא שירותים נוספים למטיילים.
עוג׳ה אל חפיר – אנדרטת חטיבה 8
נמצאת בתחומי הגן אנדרטה לחללי חטיבה 8, בקרב על עוג'א אל-חפיר במבצע חורב (בסוף מלחמת העצמאות).
הפסל הסביבתי של דני קרוון
שדרה של עמודים בנויים החוצה את הכביש קצת דרומה מכפר הנוער ניצנה. הפסל הסביבתי "נתיב השלום", שיצר דני קרוון שהציב 100 עמודי אבן המרוחקים זה מזה 30 מ'. מזכירים במראם עמודי כנסיות קדומות, מהסוג שהתגלה בניצנה בשבטה הקדומות. על כל עמוד רשומה המילה שלום בשפה אחרת.
תולדות עזוז
המשכנו את המסע לעבר ״מצפה עזוז״. אולי הוותיקים מביניכם יכולים לזכור את השירות הצבאי של גרעיני נחלווים בהיאחזות/משלט הקרוי בארותיים (נגב). המשלט היה קיים בשטח המפורז בגבול המצרי בין 1956-1967. עורך וויקיפדיה כותב שהמשלט ״אוכלס בגרעיני נח"ל שהתלבשו כאזרחים אך שימשו כחיילים לשמירה על הגבול״ אך יודעי דבר מעידים שבלילות יצאו אותם חיילי הנח״ל במדים ועם נשקם לשמור בדרך הפטרולים ועל למוצב הסבח'ה שבגבול המצרי.
(אין לבלבל אותו עם הישוב בארותיים שהוא מושב עובדים סמוך למחלף ניצני עוז של כביש 6.) השם בארותים נובע מתרגום השם הערבי של המקום, "בירין" – שתי בארות. הבארות נקראות היום "באר משה" ו"באר אהרון״.
לאחר מלחמת ששת הימים הישוב ננטש כאשר בוטל הגבול עם מצריים. רק לאחר פינוי סיני בשנת 1985 התישב במקום קבוצה של אמנים. הישוב המחודש נקרא בשם עזוז על שם נחל עזוז מצפון מזרחית ליישוב. כיום גרות במקום 17 משפחות.
חורשת אליהו קרוזה – חניון לילה בארותיים חורשת עזוז
בעזוז שתי בארות שבערבית קוראים להן "בירין" – שתי בארות – ובעברית נקראות היום "באר משה" ו"באר אהרון״. סביב לבארות חורשת אקליפטוסים ועצי אשל. כמו כל דבר בישראל יש לה סיפור. החורשה ניטעה בשנת 1916 במרוץ מלחמת העולם הראשונה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, תלמידי ובוגרי בית הספר החקלאי מקוה ישראל, נתינים עות׳מאנים מן הסתם, היו חייבים להתגייס לצבא העות׳מאני. מנהל בית הספר האגדי, אליהו קראוזה הצליח לארגן בזכות החינוך בחקלאי ב״מקוה ישראל״ שתלמידיו ישרתו ב-"קבוצת נוטעים", שנטעה עצים בגבול המדבר, ולא כלוחמים. החניון ממוקם באזור מדהים ביופיו. מתקנים במקום: שולחנות לפיקניק.
תיירות עזוז
הנכס העיקרי של עזוז הינו הנוף המדברי והדממה. כאשר הסבירו לי כיצד להגיע למקום אמרו לנסוע עד ״סוף העולם״ – ניצנה – ולפנות שמאלה לעזוז. עירוני שמגיע לכאן צריך לעבור תהליך של הסתגלות לדממה. כאשר נהגתי לעזוז לראשונה חשבתי לעצמי שהביורוקרטיה הישראלית שוב אינה מצליחה להפריח את הנגב. הנה – אין כבישים, אין מדרכות, אין גן ציבורי. אחרי ששוחחתיעם כמה מהתושבים למדתי שהמציאות היא בדיוק להפך. תושבי עזוז בעצמם החליטו בכוונה להשתלב במדבר עד כמה שאפשר, לא פוגעים בו ולא מתבלטים בו – לכן בתקנון הישוב אסורה בניית גגות רעפים, קומה שניה, צבעים בולטים במיוחד, כבישי אספלט ודשאים וגינון דומיננטיים. התוצאה:- "ישוב מדברי תיירותי".
המלצה לטיול בסביבה
- טיולי חאן בארותיים
- פיקניק בחורשת עזוז – חניון לילה בארותיים של קק"ל
- חורבות ניצנה
- חורבות שבטה
- מעבר הגבול עם מצריים
- הפסל הסביבתי של דני קרוון
- שמורת חולות עגור
- חמוקי ניצנה
- פארק גולדה
- שמורת חולות שונרה
- מצפה חגי
בחוצפתי ראיינתי כמה בעלי צימרים ועסקים בעזוז. נהניתי מכל רגע עם האנשים היתצירתיים הללו. כדאי להכיר אותם. נו! סנוב, בעזוז כבר ביקרת?
הצימרבוס, עזוז
חברים ספרו לנו שאפילו אם לא לנים בצימרבוס בעזוז חייבים לבא לראות את העיצוב המהמם מעשה ידי איל ואביגיל הורשפלד. לא יאומן איך איל הפך אוטובוסים ישנים לקרוונים חמישה כוכבים. העיצוב והביצוע של צימרבוס פשוט מדהימים.
טל׳: 052-529-2715
דוא״ל: exodianegev@gmail.com
חאן בארותיים, עזוז
הדרך אל חאן בארותיים, עזוז מובילה לפריפריה של הפריפריה. שם מצאנו מתחם אקולוגי החי בשלווה והרמוניה עם הנגב. קבלת הפנים הזכירה לי את אברהם אבינו. ישר הושיבו אותי ליד מדורה שבוערת כל היום. על הגחלים תה וקפה שממתינים לבואם של אורחים כמוני. בחאן יחידות אירוח מדבריות בגדלים שונים המתאימים למשפחה או לקבוצה – עד אוהל משותף ל- 50 איש וכמובן משטח לאוהלים פרטיים. בקתות האירוח בנויות מחומרים טבעיים ואין בהן מים זורמים או חשמל כדי שהאורחים יוכלו לחוש את החוויה הבראשיתית. מסביב פינות ישיבה, ערסלים וזולה פרטית לכל חדר. טיולי חמורים, גמלים וחאפלות בתיאום מראש.
האתר נגיש גם לנכים, חניה בשפע לרכבים פרטיים, אוטובוסים וקרוונים. מתחם שירותים וחדרי רחצה נקיים המתוחזקים לאורך כל שעות היום.
טל': 08-655-5788
פקס׳: 08-6554369
דוא״ל: tours@beerotayim.co.il
צאן בארותיים בנגב, עזוז
בחום ובאבק מדברי בירכתי הגומל כאשר הגענו למלחבת גבינות חלב צאן של דרור וסיליה (שרה) פרידה (כשר ללא תעודה). ישר בלעתי שני בקבוקי יוגורט בטעם וניל ונרגעתי. משק עיזים שהוקם בשנת 1985. תמצאו כאן גבינות אורגניות כשרות – רכות (טריות) וקשות. בהתאם לתקן חלב אורגני, העדר אורגני אינו מפיק חלב בכל ימות השנה. לכן גבינות רכות אפשר למצוא רק בין פברואר לאוגוסט. בשאר החדשים מיצרים גבינות קשות בלבד. הגבינות הרכות של צאן בארותיים הן מתובלות, יוגורט ולבנה, והקשות הן בירן ועזוז. בשני סוגי הגבינה הקשה נמשך תהליך ההבשלה תשעה חודשים.
סיליה (שרה) אישיות מענינת מאד. תשאלו אותה איך זה לגדול בקניה.
טל׳ 054-465-5588
פקס: 08-657-2119
דוא״ל cfriede5@gmail.com
צפורי מדבר
שרה פרידה גם מציעה תצפית לצפרים מסתור לצלמי טבע. ממערב ליישוב עזוז נמצאת חורשת בארותיים ובה תמצאו ציפורי שיר בתקופות הנדידה. מדרום לחורשה נמצא ערוץ נחל בארותיים, שם ניתן לראות רצי מדבר וקטות שונות. בחודשים פברואר-מרץ יש סיכוי כלשהו שתראו את זכרי החוברות רוקדים את ריקוד החיזור המרשים שלהם.
טל׳ 054-465-5588
פקס: 08-657-2119
דוא״ל cfriede5@gmail.com
מעבר הגבול עם מצריים
המעבר נחנך בשנת 1982, לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, ותחילה שימש לתנועת נוסעים וסחורה, אך בשל התנועה הדלה, הופסקה תנועת הנוסעים והוא משמש למעבר סחורות בלבד. המעבר על שמו של אריה אליאב. צידו המצרי של המעבר נקרא "אל עוג'ה".
שמורת חולות עגור
השמורה משתרעת בצמוד וממזרח לכביש מס' 10 (כביש הגבול המערבי) בקטע שבין ניצני סיני (קדש ברנע) בדרום ובני נצרים בצפון.
כמעט כל תחום השמורה נמצא בשטח אש, ואין בה כמעט שבילי טיול מסומנים.
פארק גולדה
בוואדי נחל רביבים בלב הר הנגב הוקם אתר נופש גדול, ובתוכו אגם מים, מדשאות, חניוני פיקניק ומצפור נוף. הפארק השוכן ליד צומת משאבים. פארק גולדה קרוי על שם גולדה מאיר, ראשת הממשלה הרביעית של מדינת ישראל, וממוקם ליד קיבוץ רביבים אשר בתה נמנתה עם מייסדיו.
מצפה חגי
מצפה חגי, הממוקם ברכס חלוקים, צופה לעבר שדה צין הפורה בו נמצאים קיבוץ שדה בוקר ומדרשת בן-גוריון.
חמוקי ניצנה – תצורה גיאולוגית מרהיבה של חמוקים לבנים מעוגלים ורכים. חמוקי ניצנה – פינה גיאולוגית קסומה בסוף העולם שמאלה.
אפליקציה של תיירות הר הנגב:
