סוסיתא – אנטיוכיה היפוס – קלעת אל־חוצן

 

האם סוסיתא היא אתר ארכאולוגי או גן לאומי? השלט בכביש 92, בין כפר הנופש עין גב לקיבוץ עין גב, כ-400 מטר דרומית לקיבוץ עין גב, מכריז על ״צומת חניון סוסיתא״. זה שלט מאד אופטימי. לא רק שאין כביש גישה ובכלל אין חניון סוסיתא.

לעומת זאת השלט בכניסה לאתר הארכאולוגי ממכריז על גן לאומי סוסיתא.

איזה שלט הוא נכון? כנראה ״גם וגם״. התב"ע הקיימת אינה מתייחסת לדרך הגישה והחניות. אוניברסיטת חיפה ניהלה ומנהלת חפירות לפחות חודשיים בקיץ במשך שנים רבות. קיימת תיירות פנים ותיירות חוץ.

איך מגיעים לסוסיתא ברכב?

בכביש 92, בין כפר הנופש עין גב לקיבוץ עין גב, כ-400 מטר דרומית לקיבוץ עין גב, פונים מזרחה לכביש סוסיתא ליד השלט ״כביש סוסיתא סגור לתנועה״. במציאות היום הדרך משובשת מאד אבל עבירה לרכב 4X2 אם נוהגים בזהירות. עולים כ-4 ק"מ בדרך המתעקלת בחדות. מגיעים לחנייה קטנה במפגש שבילים שחור-אדום בתחילתו של שביל מסומן שחור, וחונים. מכיוון שהביורוקרטיה טרם הסדרה את מעגל התנועה וכביש הגישה המתוכנן לחניון סוסיתא והכביש הקיים אינו מתוחזק, השלטונות מנקים את עצמם מכל אחריות לרכבי המבקרים על ידי שלט ״כביש סוסיתא סגור לתנועה. מאידך, אין פיקוח שיבדוק אם מישהו עולה בכביש. הכביש הזה ממשיך עד לכביש 98 ליד ״אמפי גולן״ וכפר פִיק שהיה יישוב סורי בדרום רמת הגולן. תנועה ערה נוסעת בכיוון ירידה בכביש הזה. אם רוצים מסלול מעגלי ניתן להשאיר רכב אחד בסיבוב הגדול לאחר כ-2.5 ק״מ נסיעה בכביש. אפשר לרדת ברגל אל הרכב מן הקצה המערבי של ההר.

איך מגיעים לסוסיתא ברגל?

דרך עפר מסומנת שחור 1666 מטפסת לגן הלאומי מכיוון קיבוץ עין גב, ומיועדת לרכב שטח ולאופניים, המשכה בתחום אתר העתיקות הינו שביל להולכי רגל בלבד.

שביל צופה כנרת

השביל המיועד לרכיבה על אופניים ולטיול ברגל בדרכי נוף מעל לכנרת, עם מגוון תצפיות ונקודות עניין כמו מעיינות, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, שמורות טבע ונחלים. במסלול האתגרי לאופניים בשביל צופה כנרת – מקטע עין גב- גן לאומי כפר נחום מעפילים כ-300 מטר בכביש הישן העולה דרך סוסיתא לעבר קיבוץ אפיק.

מסלול בביקור באתר סוסיתא

המסלול בסוסיתא קל וקצר – מתאים למשפחות. הוא מתחיל מן החניה. זו תחילתו של שביל מסומן שחור. עולים כ- 300 מ' באוכף על השביל השחור שמצפון לחנייה. חוצים את החפיר ומטפסים לשלוחת סוסיתא. ההליכה על ההר עצמו מישורית ברובה. הולכים על הרחוב הנרכזי של העיר (Decumanus Maximus) לאורך העיר ממזרח למערב. השביל אל ההר עולה אל מה שהייתה פעם עיר עשירה ויפה, עובר בין שרידי כנסיות ובתי מרחץ, דרך עתיקה, ומזרקה עירונית, ומסתיים בתצפית נהדרת. מסלול המשלב אתר עתיקות יפה ותצפיות נוף מרהיבות. הסיור נמשך בערך כשעתיים. יש להקפיד לא לחצות גדרות תיל על מנת לא להיקלע לשדות מוקשים בשני צדי הדרך.

• אורך המסלול: כשני ק"מ.
• דרגת קושי: קל-בינוני.
• מפות שבילים מס' 1, החרמון, הגולן ואצבע הגליל
• כניסה חופשית, חניה בחינם
• אין שירותים.

ברחבי ההר פזורים ממצאים ארכיאולוגים שנחשפים מדי שנה על-ידי משלחות המגיעות מהארץ ומחו"ל.

השער המזרחי של סוסיתא

מיקומו של השער המזרחי נמצא על קצה הצוק המזרחי של ההר משולב בתוך החומה. בצדו הדרומי מגדל עגול ובצדו הצפוני מגדל מרובע. השער מוביל לרחוב הראשי של העיר. קוטר המגדל העגול הוא 8 מ׳ חיצוני ו-4.8 מ׳ פנימי. הצד הצפוני של השער נהרס פרט ליסודותיו.

חוליות אבן מצינור המים של העיר

חוליות אמת המים היו יחידות מודולריות. חיבורי החוליות נאטמו כך שניתן היה להעלות את המים באמצעות סיפון.

שביל ראשי חוצה את סוסיתא לאורכה

אורכו של ה-Decumanus Maximus הוא 500 מ׳. שימו לב לריצוף המקורי הקדום, לוחות גדולים של בזלת, בצורה אלכסונית. אמת המים ממשיכה לאורך הרחוב הראשי עם מעברים לרחובות מימין ומשמאל.

במקביל (בצד שמאל) לדרך הראשית ישנה מנהרה ארוכה שנבנתה על ידי חיילי צהל. המנהרה חשוכה וצריך להצטייד בפנס. עטלפים מתגוררים במנהרה. ניתן ללכת במנהרה רק ממאי- אוקטובר.

המנהרה מובילה לעמדת ירי ליד השער המזרחי. אבן סימול הגבול, בין המנדט הבריטי בארץ ישראל ובין המנדט הצרפתי בסוריה, נמצאת מתחת לעמדת היר בשער המזרחי.

ניקוז ב-Decumanus Maximus

תעלת ניקוז מזרימה את המי הנגר למאגר המים המרכזי.

מבני אבן של צה״ל

על פני השטח בולטים שני בתי אבן גדולים שנבנו מאבני בזלת על ידי הצבא.

עמודי כנסיה שנפלו ברעידת  אדמה

ליד המבנה הצה״לי המערבי נראית הכנסייה הגדולה של סוסיתא המכונה ״הקתדרלה״. כל עמודי הכנסיה מוטלים על הארץ באותו הכיוון, רמז לרעידת האדמה שפקדה את האזור והרסה את העיר ב-749.

כביש רוחבי באזור מגורים

בתי המגורים – insulae בנויים מאבני גזית קטנות. לבית שלשה חדרי מגורים סביב חצר פתוח בו נהלו את הפעולות משק הבית. מתחת לרצפה נחצבו בורות מים. לרבים מבתי המגורים היה נוף של ים כנרת.

הקתדרלה הרומית של סוסיתא

הכנסייה הדרומית המזרחית היא הגדולה והמפוארת מכל הכנסיות בסוסיתא ולכן היא מכונה ״הקתדרלה״. זה המבנה היחיד שנחפר לפני החפירות של אוניברסיטת חיפה. הארכאולוגית קלייר אפשטיין ביצעה חפירות חירום בשנים 1951-55 כאשר צה״ל ביצר את ההר בגבול הסורי. הקתדרלה היא מלבנית על ציר מזרח-מערב. ברעידת האדמה של 749 כל העמודים נפלו לכיוון דרום-מערב. בצדו הצפוני של הכנסייה נמצאת חדר הטבלה.

כנסיות נוספות:

• הכנסייה הצפונית מערבית (NW): עומדת כ-50 מ׳ ממערב לכנסייה הצפונית המזרחית (NE) במתחם ההלניסטי מצפון לפורום. נבנתה במאה בשלישית או תחילת המאה הרביעית בשימוש משני של אבני המקדש הפגני ומבנים רומיים. בצדו הדרומי של הכנסייה הדרומית המערבית, קרוב לפורום, נחשפו שני גתות לדריכת ענבים ובתי בד ליצור שמן זית.
• הכנסייה הצפונית מזרחית (NE): עומדת כ-50 מ׳ ממזרח לכנסייה הצפונית המערבית (NW) במתחם ההלניסטי מצפון לפורום. כנסייה זו צופה לכיוון צפון על נחל עין גב כ-200 מ׳ למטה. נחל עין גב הוא נחל איתן המוזן ממי מעיין אפיק. הוואדי שימש דרך מסחרית מים כנרת לדמשק. הכנסייה הצפונית מזרחית (NE) קטנה יותר מן ההכנסייה הצפונית מערבית (NW). בכנסייה NE שרד גרם מדרגות לקומה שני.
• הכנסייה הדרומית מערבית (SW): נמצאת ליד הקצה המערבי של הרחוב הראשי. זאת הכנסייה שפעם חשבו שהיא בית כנסת.

כותרות לאורך הדקומנוס מקסימוס

שימו לב להדר הכותרות והעמודים המפוזרים בעיר.

הפורום

הרחוב הראשי מגיע ל״פורום", הרחבה המרכזית של העיר. במרכז משטח מרוצף במידה 13×25 מ׳. סביב הכיכר שורות עמודים. 14 עמודים שוכבים על רצפת הפורום. הם נפלו ברעידת האדמה בשנת 749. הפורום נבנה במאה הראשונה לספירה או תחילת המאה השניה.

מצפון לפורום עמדה בסיליקה – שטח ציבורי מקורה בניגוד לפורום שהיה פתוח.

בצידו המערבי של הפורום, מעל מאגר המים המרכזי הענק, נמצא מבנה מלבני 18X9 מ׳ ששימש כמקדש לקיסרי רומי (Kalybe) מסוף המאה השניה לספירה.

מאגר מים מרכזי

מתחת לרחבת העיר  נבנה בור מים ענק בעומק 9 מ׳, אורך 20 מ׳, רוחב 6 מ׳. מדרגות הצורת ״ר״ יורדות לבור. בתקופה ההלניסטית זה היה מקור המים העיקרי של העיר. אמת המים נוספה בתקופה הרומית לאור הגברת צריכת המים.

האודיאון – Odeon

תיאטרון רומי מקורה עם 600 מקומות ישיבה, הקדום ביותר באזור, הוקם במאה ה-1 לפנה"ס (פורק במאה השלישית). באודיאון המיגו מוסיקה, קריאת שירה, ותחרויות שירה וזמר. האודיאון נמצא ממערב לפורום.

 תיאטרון רומי

תיאטרון רומי גדול התגלה בחפירות של אוניברסיטת חיפה בסוסיתא, אלא שמיקומו מחוץ לחומות העיר מעלה את הסברה כי ייעודו הראשי לא היה לשם העלאת הצגות להמונים, אלא לטקסים דתיים.

תיירות חוץ

שמחתי לפגוש קבוצת נוצרים פרבוסלבים מן העיר נובוסיבירסק בסיביר, רוסיה. יש לי קשר מיוחד לעיר הזו שבה הייתי ״שליח פסח״ לעריכת סדר פסח. הכומר בלבוש השחור ערך תפילה ליד עמודי השיש הנפולים של כנסיה. לא פלא שהם באו להתפלל כאן. ידוע שהצליינים הרוסיים העניים עושים ביקור low cost ובסוסיתא אין דמי כניסה.

תיאור פיזי של סוסיתא

העיר סוסיתא נמצאת על ראש מצוק סוסיתא בגובה 144 מטר מעל פני הים ומשקיף על עין-גב. תוסיפו לזה שהכנרת נמצאת לפחות 210 מטר מתחת לפי הים – יוצא שהר סוסיתא מתרומם כ-354 מעל לים כנרת. כ־2  ק"מ מפרידים בין הכנרת במערב לסוסיתא במזרח. ההר המוקף מצוקים ומחובר באוכף בצדו המזרחי לרכסי רמת הגולן. שטחה המקסימלית של העיר היה 650 מ׳ על 170 מ׳. חומה מבוצרת סובבה את כל העיר. לעיר היו שני שערים: שער מזרחי ושער מערבי. ליד השער המערבי בקצה הרחוב הראשי נמצא רכבל צה״לי להעלאת אספקה לחיילים. נחל עין גב מצפון ונחל סוסיתא מדרום.

קיצור תולדות סוסיתא

• התקופה הנאולית Neolithic קראמית והכלקוליתית: במרכז האתר נתגלו שרידים מן התקופות הנאולית קראמית והכלקוליתית.
• בקופה התלמית: יתכן שהיה במקום מוצב צבאי תלמי (Ptolemies – מצרי) עד שנת 200 לפנה"ס.
• התקופה ההלניסטית: בכל מקרה,לאחר קרב פניון, כל המרחב הארץ־ישראלי עבר לשליטת הממלכה הסלאוקית ההלניסטית. העיר נוסדה כנראה על ידי הממלכה הסלאוקית -Seleucids. בהתקופה ההלניסטית, באמצע המאה ה־2 לפנה"ס. במקום שכנה ״היפוס״ (Ἵππος – ברומית Hippum) עיר מדינה (פוליס) אשר הוקמה על כל שטח רמת ההר. לעיר היו שני מעגנים בכנרת.
• בתקופה החשמונאית: בתקופת החשמונאים נכבשה העיר על ידי אלכסנדר ינאי. ההיסטוריון יוספוס פלביוס מספר שאנשי העיר אולצו להתגייר ועברו ברית מילה.
• התקופה הרומית: ב- 63 לפני הספירה כבש פומפיוס את אזור סוריה ויהודה מידי השלטון בית חשמונאי. היפוס השתייכה לדקאפוליס – Decapolis (עשר הערים – ברית שכללה בין השאר גם את בית שאן, עמאן ודמשק של ימינו – Philadelphia (modern Amman), Raphana, Scythopolis, Gadara, Hippos, Dion, Pella, Gerasa, Kanawat, and Abila). העיר התאפיינה בתרבות ההלניסטית־רומית ונהנתה מאוטונומיה יחסית.
• התקופה ההרודיאנית: סוסיתא הועברה על ידי הרומאים להורדוס בשנת 37 לפני הספירה. לאחר מותו של הורדוס, בשנת 4 לפנה"ס, הועברה סוסיתא לפרובינקיה סוריה – Provincia Syria.
• המרד הגדול: בתקופת המרד הגדול שהוביל לחורבן בית שני, רצחו תושבי סוסיתא את תושביה היהודים. ידוע שיהודים מסוסיתא השתתפו בתקיפת העיר מגדל.
• מרד בר כוכבא: לאחר הכנעת מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה סוסיתא הנוכרית פרחה. רחובה המרכזי, דקומנוס מקסימוס, חצה את העיר ממזרח למערב. לאורכו מאות עמודי גרניט אדומים שיובאו ממצרים. נבנו חומות חדשות, מקדש לקיסר, תיאטרון, אמת מים שהובילה מים 25 ק"מ מאזור המפל השחור שבנחל אל על. העיר אף הטביעה מטבעות עם סמל סוס עליהם.
• התקופה הביזנטית: הקיסר דיוקלטיאנוס העביר את העיר הנוכרית לפרובינציה פלשתינה סקונדה – Palestina Secunda. עם התפשטות הנצרות נבנו כנסיות ומנזרים והחלו עולי רגל להגיע לאזור. בתקופה הביזנטית היו בסוסיתא 8 כנסיות. יחד עם זה העיר אינה מוזכרת במפורש בברית החדשה. ברעידת האדמה ב־363 לספירה חרבה העיר.
• התקופה הערבית הקדומה: הכיבוש הערבי של בית אומיה השלימה את הכיבוש ארץ ישראל בשנת 641. למרות שבית אומיה התירו לתושבים הנוצריים בסוסיתא להמשיך ולדבוק בנצרות, העיר המשיכה להידרדר. בינואר של שנת 749 רעידת אדמה הרסה את העיר, היא ניטשה ולא יושבה מחדש.

סוסיתא בעיני חז״ל

• בתלמוד ירושלמי נזכרת סוסיתא כעיר הפטורה מתרומות ומעשרות בשל היותה עיר נכרית, והמשויכת לחבל ארץ המוזכר בספר שופטים י"א בשם: "ארץ טוב":…אמר ריב"ל כתיב (שופטים יא) ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב זו סיסיתא ולמה נקרא שמו טוב שפטור מן המעשרות. (ירושלמי שביעית דף טז,ב פרק ו הלכה א)

העיירות בתחום סוסיתא

הן בתוספתא, הן בתלמוד הירושלמי והן בפסיפס כתובת רחוב, סוסיתא נזכרת בין "העיירות האסורות" ב"תחום סוסיתה". הכוונה לעיירות, שבשל ריבוי תושביהן היהודים באותה עת, חויבו בקיום המצוות התלויות בארץ, למרות היותה של סוסיתה עיר נכריות:

• עיירות שחייבות במעשרות בתחום ציציתה (שיבוש של סוסיתא) ועינישת ועין תרעא ורומברך עין יערים וכפר יערים דכב חצפיא וכפר צמח ר' התיר כפר צמח ( צמח – שימור השם – "סמח'"). (תוספתא, מסכת שביעית, פ"ד, הלכה ה׳)
• אבל עכשיו יש סוסיתה עיינש ועין תרע ורם ברין ועיון ויערוט וכפר יחרוב ונוב והכפיה וכפר צמח רבי התיר כפר צמח רבי אימי בעי ולא ממעלי מסין הן.  סבר ר' אימי ממעלי מסין כמי שנתכבשו.  (ירושלמי דמאי דף ח,ב פרק ב הלכה א)
• ב"תחום סוסיתה" (דרום הגולן) השתמרו בין היתר השמות: כפר יחריב (כפר חרוב – שימור השם – כפר חרב), צמח (סמח), עינוש (עין עוואניש), עיון (שימור שם ח'רבת עיו), חספיה (חיספין – שימור שם ח'ספין) ונוב (נוב -שימור שם ח'רבת נאב). (כתובת רחוב, שורות 9-10.)

התקופה הישראלית

בשנת 1937 במסגרת ההתיישבות של חומה ומגדל, עלה קיבוץ עין גב והתיישב למרגלות סוסיתא. במלחמת העצמאות חברי קיבוץ עין גב כבשו את המוצב הסורי במקום. צה״ל הקים על הר סוסיתא עמדה קדמית אשר שימשה את צה"ל עד מלחמת ששת הימים. בחלקה הצפוני מערבי של הר סוסיתא רכבל נבנה ב- 1948 לאספקת ציוד מקיבוץ עין גב לחיילים על ההר.

אנדרטה

ביום העצמאות ה־19 של מדינת ישראל, ה' אייר תשכ"ז, נהרג מפקד המוצב סגן רמי זית. האנדרטה לזכרו נמצאת בקצה המערבי של ההר ולידה נטועים שני עצי זית.

מקור השם

מקור השם מצורת ההר שיש ומשווים לו חלקי צוואר וראש של סוס – ״סוסיתא״ בארמית. סברה אחרת שטרם אוששה למקור השם היא שיכול להיות שקבוצת חיילים הפרשים ייסדו את של העיר. בערבית העיר נקראת ״קלעת אל־חוצן״ – מצודת הסוס. שמה היווני הרשמי של העיר היה ״אנטיוכיה היפוס״ (Αντιόχεια του Ίππου) וברומית Antiocheia ad Hippum.                    .

חפירות הארכאולוגיות בסוסיתא

• מהנדס הרכבות הגרמני גוטליב שומאכר – Gottlieb Shu­macher בשנת 1885 היה הראשון לערוך המחקר הארכאולוגי בסוסיתא. אז זוהה האתר בטעות עם גמלא העתיקה.
• מנדל נון, חבר קיבוץ עין־גב, סקר את סביבת הר סוסיתא וחקר את המעגנים הקדומים בחוף הכנרת.
• מיכאל אבי־יונה, עמנואל דמתי, קלר אפשטין, ואגף העתיקות ערכו חפירות הצלה בין השנים 1950–1954. במקביל הוקם על ההר מוצב צה"לי אל מול הגבול הסורי.ממצאי החפירות כללו כנסייה ביזנטית – שכונתה הקתדרלה של סוסיתא.
• ארתור סג"ל ומיכאל איזנברג מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן של אוניברסיטת חיפה חידשו את החפירות בסוסיתא בשנת 2000. החוקרים מחו״ל באו מטעם האקדמיה הפולנית למדעים, וורשה ומטעם אוניברסיטת קונקורדיה מסיינט פול מיניסוטה, ארצות הברית.

נחשפו בין היתר מכלולי הבנייה הבאים: המקדש לקיסרי רומי, הטמנוס (מתחם הלניסטי מקודש), בסטיון על המצוק הדרומי, בסיליקה מן התקופה הרומית, מערך ביצורים מן התקופה הרומית, שלוש כנסיות ביזנטיות, בית המרחץ הדרומי, ותיאטרון רומי גדול מהמאה השנייה לספירה. חפירת שרידי התיאטרון היא בתחילתה.

בעונות החפירה הבאות יש בכוונת המשלחת להתמקד במכלולי הבנייה הבאים: הבסיליקה הרומית, המבנה הצפון־מזרחי, רובע המגורים המערבי, בית המרחץ הדרומי ואזור הקברים הסמוכים לחפיר העיר על האוכף.

 שמורת טבע סוסיתא

השם ״סוסיתא״ הושאל לשביל הבוסתנים בשמורת טבע סוסיתא המחבר בין מצפה שלום, הר נמרון, ויער מבוא חמה. המסלול עובר בין בוסתנים, מעיינות, שרידי כפר סורי, שבילי הליכה, טיילת, ונקודות תצפית. בין הריסות ״כפר חרב״ נמצאו פריטים המעידים על יישוב יהודי מן התקופה הביזנטית, כנראה כפר חרוב (חרובא) – עיירה בתחום סוסיתא הקדומה. וזה הקשר לסוסיתא!

תוכנית להכשרת אתר סוסיתא

צוות תכנון הכשרת אתר סוסיתא בשיתוף רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, מועצה אזורית עמק הירדן, המכון לארכיאולוגיה אוניברסיטת חיפה, החברה הממשלתית לתיירות ונציגי קיבוץ עין גב, הכינו רשימת נושאים לפיתוח האתר. הרשימה ערוכה עפ"י סדר חשיבות. עבודות ארכיאולוגיה ושימור ייעשו כל העת במקביל

• הסדרת כביש הגישה: הסדרת כביש הגישה הוא תנאי לפתיחת האתר. אין כביש גישה – אין פרויקט.
• חניות: לאפשר קליטת קהל בסיסית על פי האפשרויות של תנאי השטח הקיימים.
• שיפוץ מבנה ראשי (קיים) : שימוש אך ורק במבנים קיימים ללא תוספות בינוי, הפונקציות: משרד + קופה + חנות + שירותים + חדר צוות.
• הסדרת תשתיות באתר : (מים, ביוב, חשמל) חלופות לרמות שונות של פתרונות בכל תחום.
• עבודות פיתוח: מינימאליות להסדרת שביל גישה, מסלולים באתר,שילוט והמחשה.
• השלמות: פיתוח נופי, שיפוץ מבנה משק, שדרוג דרך תפעול ממערב.