סובב תמרת – שמרון

סובב תמרת – שמרון

מסלול סובב תמרת – שמרון עובר מערב הרי נצרת, חוצה את חורשת השיטה המלבינה שלמרגלות תל שִמרון, עולה לתל שמרון, ומאגף ממערב ומצפון את היישוב תמרת. בדרך אבן השבּת ארכיאולוגית.

אפשר לחבר את קטע השביל הזה עם קטע השביל "מכפר החורש למעלול". מצומת כפר החורש יש אוטובוסים בתדירות גבוהה לצומת תמרת.

• צבע הסימון:
  • מסומן כתום בשמורת השיטה המלבינה. מפת סימון שבילים 3 – הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.
  • ירוק עם נקודה כתומה מתל שמרון עד אבן השבת
  • שחור מאבן השבת עד מעלול
• נקודת מוצא: צומת תמרת. 700 מ' ממזרח לצומת נהלל (כביש 75)
• נקודת סיום:
  • אבן השבת בקצה רחוב מורן בתמרת או כניסה למחנה מעלול מכביש 75
  • 2.8 ק"מ ממזרח לצומת נהלל (כביש 75). בדרך המובילה למחנה מעלול חונים בכניסה לדרך ברחבת החניה של מתקן השאיבה של חברת מקורות.
  • לקיצור השביל – דרך עפר מסומנת בכחול המובילה מעין תמרת לתמרת וחוצה אותה (מי שרוצה לשוב לנקודת המוצא יכול לפנות לתמרת, לחצות את היישוב עד רחוב האלון ולרדת בערוץ שיורד מהרחוב לתל שמרון).
• רמת קושי: קלה עד אבן השבת, בינונית למעלול
• אופי ההליכה: עליה וירידה, משתנה
• אורך המסלול:6.5 ק"מ ק״מ
• משך המסלול: 5 שעות
• עונת השנה: כל השנה, בסתו – פורחים החצבים ושיטה מלבינה (אוקטובר נובמבר).

חורשת השיטה המלבינה – Faidherbia albida – Acacia albida

״שמורת טבע תל שמרון״ היא גבול התפוצה הצפוני של השיטה המלבינה, שהיא עץ אפריקאי במקור. השמורה היא חלק מגן לאומי שמרון. העץ יכול להגיע ל – 30 מטרים גובה, שורשים של 40 מ' עומק. היא נקראת כך בזכות הגזע הבהיר. בארץ התרבותה של השיטה המלבינה אינהבאמצעות זרעים באפריקה אלא מריבוי אל-זוגי מתחת לקרקע. בסתו – פורחת השיטה המלבינה (אוקטובר נובמבר).  רחבת החניה של חורשת השיטה המלבינה נמצאת כ-100 מ' משמאל לכביש (זהירות! יש קו הפרדה רצוף בכביש, והפנייה מותרת לבאים מהכיוון השני).

בית עלמין נהלל

למרגלות תל שמרון נמצא בית הקברות של מושב נהלל, בו קבורים אישים ידועים ובהם:

• משה דיין: רמטכ״ל ושר הבטחון
• אסי דיין ובני השבט של משפחת דיין לדורותיהם
• זאב'לה עמית: נהרג במלחמת יום כיפור בסיני. לזכר זאב'לה וחברו הטוב, יוסף רגב, המשוררת נעמי שמר ז"ל חיברה את השיר ״אנחנו שנינו מאותו הכפר״.

• הסופר מאיר שלו: בן נהלל
• אלוף משה פלד: חבר כנסת
• חנה מייזל שוחט – מי שהקימה את חוות העלמות בחצר כנרת.
• האסטרונאוטאל"מ אילן רמון
• הטייס סרן אסף רמון

זמן קצר לאחר יסוד המושב אירע מקרה המוות הראשון. אנשי המקום התכנסו על מנת להחליט על מיקומו של בית הקברות. חברי המושב בחרו בתל שמרון. דבורה דיין, אמו של משה וסבתו של אסי, כתבה:

"כך נעשינו לשני ישובים – אחד עמל, טורד, דואג מזריחת החמה עד שקיעתה, ושם למעלה אלה שליווינום למנוחת נצח".

גן לאומי תל שמרון

תל שמרון

תל שמרון נמצא בעמק יזרעאל למרגלות הקצה הדרומי-מערבי של הרי נצרת. ממערב לתל עברה הדרך העתיקה מלגיו לציפורי ולעכו (ובמרחק קצר יחסית מהמעבר העתיק בין הכרמל ורמת מנשה עליו חולש תל יקנעם) ומדרום לו עוברת היום הדרך מחיפה לנצרת. שטח התל ושוליו כ-150 דונם. מקובל לזהות את התל עם שמרון המקראית.

ההתיישבות בתל החלה עוד בתקופה הכלקוליתית, וכבר בתקופה הכנענית הייתה זו עיר מרכזית באזור. במכתבי תל אל-עמארנה המצריים מופיע גם מכתב ממלך שימרון, בו מבקש המלך פטור מהעלאת מס לשלטונות מצרים. מלך שימרון נמנה עם מלכי הצפון שהוכו בידי יהושע בן-נון. מאוחר יותר נכללה העיר בנחלת שבט זבולון. לאחר התקופות הכנענית והישראלית, נמשך רצף ההתיישבות בתל עד לימי הביניים. בשיא ההתיישבות, השתרעה העיר הקדומה על כ- 150 דונם, ובוצרה ע"י סוללות עפר תלולות ו"חלקלקות".

• לעיר עורף חקלאי הגדול בעמק יזרעאל. שמרון ממוקמת על דרכים מרכזיות ממגידו לציפורי ולעכו.
• שמרון מוזכרת במכתבי תל אל-עמרנה בשם שמע'ון או שמעונה (שַמעֻנַ).
• בתנ"ך שמרון נמוזכרת בשם שמרון בנחלת שבט זבולון. בתעודות מחוץ למקרא בשם שמע'ון.
• יתכן שבתקופת הברונזה הקדומה שמרון היתה הישןב הגדול ביותר בעמק יזרעאל. בתקופה הכנענית התיכונה (1550-2000 לפנה"ס) שכנה כאן עיר מבוצרת גדולה. מלך שמרון הכנעני הצטרף ליוזמתו של יבין מלך חצור ויצא יחד עם מלכי כנען האחרים למלחמה ביהושע בן נון:

וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ-חָצוֹר; וַיִּשְׁלַח, אֶל-יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן, וְאֶל-מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן, וְאֶל-מֶלֶךְ אַכְשָׁף.  (יהושע יא, א)

• שמרון ברשימת הערים הכנעניות שהכה יהושע בן נון: מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן מְראוֹן אֶחָד מֶלֶךְ אַכְשָׁף אֶחָד.  (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ')
• רשימת הערים בנחלת שבט זבולון: וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן. (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ט"ו)
• בתקופות ההלניסטית, המשנה, והתלמוד היישוב ירד למרגלות התל, ושמו שונה לשמעוניא או סימוניה. יתכן שהשם שנגזר משמעון.
• האזור ליד התל שימש מקום ההתיישבות הראשון של מתיישבי נהלל.
• במקום הזה התיישב בשנת 1935 גרעין שמרון – דור שני למייסדי נהלל. בשנת 1938 עלתה הקבוצה מכאן לחניתה.

ניתן לטייל בתל שמרון וסביבתו. קיימים מסלולים וסינגלים נוספים שסומנו על ידי קק״ל בשיתוף קבוצת נוער מכפר הנוער שדה יעקב.

מעברת שמרון

מגורי העולים החדשים שבאו ארצה לאחר מלחמת העצמאות. המעברה הוקמה בשנת התשי"א (1951). יוצאי המעברה הקימו את מגדל העמק ורמת ישי. כיום נותרו בתל שמרון רק משטחי הבטון.

מערות קבורה של חורבת סמוניה – חורבת שמרון

המרחב מלא מערות קבורה ומתקנים עתיקים חצובים בסלע.

בית בד עתיק

המסלול עובר ליד שתי מפרכות נטושות של בית בד.

יער פארק אלון התבור

במסלול עוברים ליד יער פארק קטן של עצי אלון התבור.

יער המלך

קק"ל נטעה עצי האורן בשנת 1935, במלאות 25 שנה לשלטונו של ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה. בטקס השתתפו חיים וייצמן ומנחם אוסישקין. הנציב העליון נטע את "עץ המלך" שהובא מארמון וינדזור שבאנגליה. במרד הערבי בשנת 1936, המורדים חטבו את העץ. כ-50 מ' מעץ המלך, מוצבים שני ארונות קבורה שנחצבו באבן מקומית, אך ייצורם לא הושלם. חיד יער המלך מונחת אבן עגולה שנותרה מבית בד עתיק.

עתיקות חורבת סמוניה – חורבת שמרון – עתיקות תל שמרון

הושבילים ממליץ על סיור רגלי קסום בפארק הארכיאולוגי המהווה עדות לחיים קדומים של תל שמרון. נחשפי באתר גתות, מערכות קבורה קדומות, מחצבות ועוד. זהו תל ארכיאולוגי גדול (כ-200 דונם).

בתקופה ההלניסטית הישוב שמרון ירד למרגלות התל, ושמו שונה לשמעוניא או סימוניה. באתר נערכו חפירות הצלה בשנים 2004 ו-2008 ונתגלו ממצאים נמשמעותיים. וויטון קולג' בארצות ואוניברסיטת תל אביב מתכננות חפירות ארכאולוגיות באתר לטווח של כ-10 שנים. החפירות החלו ביוני 2017.

• בחודשים נובמבר-דצמבר 2004  נערכה חפירת הצלה בתל שמרוןלקראת הצבת עמודי חשמל לאורך כביש בית זרזיר–צומת נהלל. בכל שטחי החפירה נמצאו כלי צור. בחפירה נפתחו ארבעה ריבועים. בחפירות התגלו שרידי מבנים, תעלות וקרמיקה מתקופות שונות, ההלניסטית הרומית והפרסית.
• חפירת הצלה נוספת התקיימה בינואר 2008.החפירה נעשתה בשוליים הדרומיים-מערביים של התל. בחפירה נחפרו חמש שכבות, ונמצאו שרידי קירות ומפלסי חיים. אחד הממצאים היה מטבע שחוק מאד שנמצא בשכבה 1. צידו האחד של המטבע כלל ראש ובצד השני נטבע כנראה עיט. השערת החופרים היא שמקורו של המטבע במטבעת אשקלון המתוארכת לימי בית תלמי
• ב-2016 תחל משלחת בראשות צוות אמריקאי ישראלי בביצוע סקרים מקדימים לקראת חפירות ארכאולוגיות באתר המתוכננות לטווח של כ-10 שנים.

ואדי חצבים

פונים ימינה לואדי. תושבי המקום קוראים לנחל ואדי החצבים. באוגוסט ובספטמבר הפריחה של החצבים בעיצומה. בסתו – פורחים החצבים ושיטה מלבינה (אוקטובר נובמבר).

תמרת

תמרת היא יישוב קהילתי סמוך למושב נהלל. היא נוסדה בשנת 1981 ביוזמת המתיישבים, בני העמק והסביבה. זה הישוב הקהילתי הראשון מבין שבעה יישובים קהילתיים הנמצאים במועצה אזורית עמק יזרעאל והראשון בארץ. היישוב ממוקם בתוך הגן הלאומי שמרון וסמוך לשמורת הטבע תל שמרון. אנשי תמרת טוענים שמקור השם: על שם עץ התמר.

תימורים

בין השנים 1947-1954 שהו במשבצת הקרקע של תמרת אנשי קיבוץ תימורים.  בשנת 1953 הוא הפך למושב שיתופי. עקב מחסור בקרקעות, הם עקרו בשנת 1954לדרום הארץ – כקילומטר מדרום לצומת מלאכי. שמו של היישוב נובע משמו של יישוב יהודי מימי התלמוד באזור, תמרתא (תמרתה).

אבן השבת

כתובות תחום שבת

במאי 2011 התגלה בפאתי הגן הלאומי (ליד רחוב מורן בתימרת) ממצא ארכיאולוגי ייחודי – כתובת בעברית חקוקה בסלע ובה האותיות "שבת". כפי הנראה, כתובת זו שימשה לציון תחום השבת של היישובים היהודיים הקדומים באזור, נהלל וסמנוניה. כתובות תחום שבת קודמות שהתגלו בארץ הן בשפה היוונית וזו הכתובת הראשונה שהתגלתה בעברית.

אבן השבת שנמצאת בקצה רחוב מורן בתמרת. זו כתובת עתיקה ומעניינת. על האבן חקוקות שלוש אותיות ״שבת״. לדעת החוקרים ציינה את תחום השבת של היישוב הקדום או של היישוב העתיק מהלול הסמוך. לצד האבן, על הסלע, מוצב שלט הסבר עליה. האבן ציינה את תחום השבת של סימוניה או מהלול.

מצוק נחל תמרת

ירידה ליד מצוק נחל תמרת לעין תמרת

עין תמרת – הבריכה בתל שמרון

במרחק הליכה של כמה דקות, חבויה לה פינה קסומה: בריכה מטופחת בתוך בוסתן צעיר – שווה הצצה. מרחבת החניה יש לרדת דרומה בשביל המקיף את בית הקברות ממערב (כשבית בית הקברות משמאלכם). בתחילת הדרך השביל מסומן בכחול ולמעשה אתם הולכים שבית הקברות מצד אחד והתל נמצא מצדכם השני. כמה דקות אחרי שעברת את בית העלמין השביל עפר מתעקל ימינה. בפיצול שבילים הראשון המשיכו ישר. בשלב זה אתם תראו נקודה ירוקה ומסודרת, זה הבוסתן. ההליכה אורכת בין 10-15 דקות.

שרידי מבנה של בריכת אגירה ואמת מים ששימשו את אנשי נהלל המקראית. ליד עין תמרת עצי תאנה. המעיין חרב בימינו. בעבר שימש את תושבי הכפר מעלול.

בריכת אבו נוואף שבעין מקב

בריכה ענקית, רוחבה חמשה מ׳ על חמשה מ׳. עומקה מטר וחצי. הכניסה דרך השער האחורי של כפר החורש. לעתים אין מים בבריכה מפני המים מתועלים להשקיית המטע. הבריכה בעלת שפיעה חזקה.
הבריכה מלוכלכת בזבל מהמזבלה של נצרת.

למפה של שביל יזרעאל-קק"ל לחצו כאן

ביבליוגרפיה

נורית פייג, ‏תל שמרון, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 119, 13 בדצמבר 2007

נורית פייג, ‏תל שמרון, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 2 ביוני 2009

http://itga.org.il/magazin_post