נתיבי ישראל בממלכת יהודה

מוזיאון ארצות המקרא מקיים תצוגה אודות התוכנית להרחבת כביש 38, עורק תחבורה חשוב המחבר בין שער הגיא בצפון לבית גוברין בדרום ביוזמה חברת נתיבי ישראל (החל ממארס 2018) התקיימו חפירות הצלה בקנה מידה חסר תקדים בתל בית שמש.

המוזיאון ארצות המקרא

המוזיאון ארצות המקרא תוכנן על ידי האדריכל זאב שיינברג. המבנה נועד להזכיר עיר מבוצרת מתקופת הברזל. המוזיאון נפתח בשנת 1992. במוזיאון מוצג אוספו של ד"ר אלי בורובסקי הכולל מוצגים ארכאולוגיים החל מהתקופה הפרה היסטורית ועד התקופה הביזנטית.

תערוכת נתיבי ישראל בממלכת יהודה

ממצאי שרידי ישוב של ממלכת יהודה מסוף ימי בית ראשון, (במאה השביעית לפנה"ס), נמצאו באתר ממזרח לתל בית שמש. האם סנחריב מלך אשור החריב את בית שמש? האם לאחר החורבן הוקם במקום יישוב חדש, שהיווה מרכז מנהלי וכלכלי חשוב של ממלכת יהודה? אכן נחשף ממצא המעיד על מתקנים חקלאיים של תעשיית השמן ועשרות ידיות של קנקנים עם טביעות חותם. זהו מאפיין מובהק של מערכת המנהל בממלכת יהודה בתקופת בית ראשון.

בחפירות המנוהלות על ידי רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב וחברת י.ג. ארכיאולוגיה חוזית בע"מ (בחסות המכון לארכיאולוגיה מקראית בהיברו יוניון קולג' ירושלים), נחשפו שרידי יישובים רבים מתחילת האלף השני לפנה"ס ועד לשלהי המאה ה-19. האתר שממזרח לתל בית שמש נחשף במסגרת עבודות של חברת נתיבי ישראל להרחבת כביש 38, המחבר בין שער הגיא בצפון לבית גוברין בדרום. בתקופת קום המדינה שימש המקום אתר לשפיכת עודפי בניה, וכך קרה שלמרות שהתל עצמו נחפר כבר מאז שנות ה- 80, שכבת העפר שנערמה על שוליו המזרחיים, הסתירה את קיומו של היישוב העתיק עד היום. אתר זה מתגלה הדילמה שבין הרצון לשמר את מורשת העבר לבין הצורך לפתח תשתיות שישרתו את התושבים בהווה ובעתיד.

שמן לגלגלי האימפריה?

ממצא מפתח להבנת חשיבותה של בית שמש במאה השביעית לפנה"ס הוא אזור תעשייתי גדול שהתגלה בשולי היישוב, ובו מתקנים רבים לייצור שמן זית: בתי בד, אגני אבן גדולים לריסוק זיתים, מחסנים וקנקני חרס לאיסוף השמן ואגירתו.

מרכז כלכלי חשוב בממלכת יהודה

טביעות חותם על ידיות קנקנים הן מאפיין מובהק של מערכת המִנהל בממלכת יהודה. טביעות "לַמלך", המופיעות במחצית השנייה של המאה השמינית לפנה"ס, מציינות את הבעלות המלכותית על תכולת הקנקן. כ-200 טביעות "למלך" מהמאה השביעית לפנה"ס התגלו בבית שמש, והן מלמדות שיישוב זה, לא רק שהמשיך להתקיים לאחר מסע סנחריב, אלא אף שימש כמרכז מִנהלי חשוב של ממלכת יהודה תחת שלטון האימפריה האשורית.

מה אנו יודעים על הפולחן בבית שמש?
ברחבי האתר התגלו שברי צלמיות חרס בדמות נשים וכן צלמיות בדמות בעלי חיים, במיוחד סוסים. בין צלמיות הנשים בולטות צלמיות העמוד היהודאיות, שגופן מעוצב כגליל וידיהן אוחזות בשדיהן.

תושבי בית שמש הרימו מחאה ציבורית וקראו למצוא חלופות שישמרו את התל. חשיפת האתר והצלתו התאפשרו כתוצאה משיתוף פעולה בין משרד התחבורה, חברת נתיבי ישראל ורשות העתיקות, אשר בחנו חלופות שונות ובין היתר החליטו על ביטול המחלף שתוכנן במקור, לטובת שימור התל והפיכתו לאתר עתיקות פתוח לציבור.

מוזיאון ארצות המקרא מהווה בית לאותם ממצאים שהוצגו לראשונה בתערוכה כתוצאה משיתוף פעולה בין גופים הפועלים למען מטרות שונות מצליח לגשר על אינטרסים מנוגדים.

תערוכת תצוגת תכלת

תערוכת ״עומק התכלת" מתחקה אחר צבע התכלת המסתורי, במסע שתחילתו בחופי הים התיכון לפני למעלה מ-3,500 שנה וסופו בצבעי הלאום של מדינת ישראל. פריטים שמעולם לא נחשפו לציבור כגון אריגי תכלת וארגמן בני 2000 שנה שהתגלו במערות מדבר יהודה ומצדה.

סמנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא -ליאורה בארי בראיון לערב חדש על התערוכה החדשה "אל עומק התכלת"- שחוקרת את סוד קסמם של צבעי התכלת והארגמן להם ייחסו משמעויות עמוקות לאורך ההסטוריה.

בגדי תכלת וארגמן נחשבו ליוקרתיים ביותר בעולם העתיק, ובני אצולה התהדרו בהם כסמל למעמדם הרם. גם את צלמי האלים הלבישו בבגדים אלה, כפי שעולה מדברי הנביא ירמיהו "תכלת וארגמן לבושם מעשי חכמים כולם" (ירמיה, י, ט).