ניצנים*

נצנים הישנה

גרעין ניצנים הוקם מאיחוד של מספר קבוצות ״ותיקים״ ומעפילים בשנת 1939 ועבדו בהכשרה ליד הרצליה. בשנת 1943 עלו להתישב באדמה באזור ניצנים אותה רכשה קק"ל בשנת 1942, יחד עם בית ענק מוקף בגן, מידי אפנדי ערבי. הישוב נקרא קיבוץ ניצנים והשתייך לתנועת העובד הציוני [שימו לב – לא תנועה סוציאליסטית – זה חשוב בהמשך]. נצנים היה מוקף בכפרים ערבים ומבודד מכל רצף של התיישבות יהודית. הקיבוץ שכן בין העיירות הערביות איסדוד (ליד אשדוד של היום) ומג'דל (אשקלון כיום), על דרך החוף מעזה ליפו. בתוכנית החלוקה נכלל ניצנים בתחומי המדינה הערבית.

קרב ניצנים במלחמת השחרור

עם פרוץ מלחמת השחרור, הלך והחמיר המצב הבטחוני.פונו ילדי הקיבוץ – 33 ילדי ניצנים ושבע נשים (אימהות מיניקות, הרות, מטפלות וגננת) במסגרת "מבצע תינוק", ובחסות החשיכה, נלקחו הילדים על גב המבוגרים, ברגל, בדרך לא ראויה ובאיזור עוין, אל מושב באר טוביה.

חיל המשלוח המצרי הצליח לכבוש את יד מרדכי ב-24 במאי, ואז נצטווה מפקדו אל–מואווי לקדם את כוחותיו צפונה כדי להקל את לחץ צה"ל מהלגיון הירדני. ב–28 במאי המשיך הכוח המצרי לנוע צפונה. המשמעות האסטרטגית הנובעת מתנועת הצבא המצרי הייתה ברורה, וכיוון שלא היו כוחות צה"ל רבים בין הכוח המצרי לתל אביב – עוררה תנועתו דאגה בקרב ההנהגה הישראלית שסברה שפניהם לתל אביב או לטרון. הכוח חלף על פני קיבוץ ניצנים הנצור, והתצפית שם בניצנים דיווחה על הכוחות הגדולים הנעים. הטור המצרי נכנס לעיירה הערבית איסדוד, אך נעצר ליד ג'סר איסדוד המפוצץ. לוחמי גבעתי כינו את הגשר "עד הלום" – הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיע השריון המצרי, בדרכו לכבוש את תל-אביב. הכוח המצרי החל להקים גשר חלופי במקום הגשר המפוצץ ונערך להגנה.

לאחר 14 שעות לחימה ו-33 מגינים, מהם 15 חברי משק ו-18 חיילים, ב-7 ביוני 1948 נכנעו 105 איש, ביניהם פצועים רבים, והובלו בתהלוכת ניצחון למחנה שבויים ליד קהיר למשך 9 חודשים. בדף קרבי של חטיבת גבעתי תקף קצין התרבות של החטיבה, אבא קובנר, באישורו של מפקד החטיבה שמעון אבידן, את הכניעה, וכתב: "לצאת לשבי הפולש – חרפה ומוות". סמוך לסוף מלחמת העצמאות, בנובמבר-דצמבר 1948, כבש צה"ל את האזור מחדש. שלדי הלוחמים נאספו ונקברו בקבר אחים בבית הקברות בניצנים הישנה.

הדף הקרבי של חטיבת גבעתי

בדף קרבי של חטיבת גבעתי כתב קצין התרבות של החטיבה (הפוליטרוק), אבא קובנר, ובאישורו של מפקד החטיבה שמעון אבידן, תחת הכותרת "נפילת ניצנים כישלון":

"…הכישלון חמור… בית אין מגינים על תנאי,

הגנה משמע בכל כוחות הגוף והנפש,

ואם יפקוד הגורל: טוב ליפול בחפירות הבית מאשר להיכנע לפולש רצחני…

להיכנע כל עוד חי הגוף, והכדור האחרון נושם במחסנית, חרפה היא.

לצאת לשבי הפולש – חרפה ומוות"

קבר אחים לחללי קרב ניצנים בבית הקברות של ניצנים הישנה

הלוחמים שנפלו בשבי שבו לישראל לאחר המלחמה, מצאו את עצמות חבריהם וקברו אותם בקבר אחים ליד היישוב הישן.

תא"ל בדימוס יצחק פונדק שהיה מפקד הגדוד, על קרב ניצנים

ד״ר אורי מילשטיין טוען שלוחמי ניצנים הופקרו למוות (מהמם!)

״לאחר המלחמה הועלו טענות, שילדי ניצנים פונו ברגל, על כתפי המלווים, וילדי קיבוצי "השומר הצעיר" פונו ברכב (לעתים – משוריין), מתוך העדפה פוליטית-מפלגתית.״ – ד"ר אורי מילשטיין

״בהשוואה לכמות הנשק ולכוח האש, הייתה ניצנים הנקודה החלשה ביותר במרחב גדוד 53. לשלושת המשקים האחרים הייתה מכונת ירייה ובניצנים לא הייתה. … כשנגבה הותקפה, נשלחה אליה תגבורת ביום, והוענק לה סיוע ארטילריה. לא כך לניצנים.״ – ד"ר אורי מילשטיין

לאחר המלחמה, בעקבות דרישה חוזרת ונשנית של בני ניצנים, הוקמה ועדה, בראשות נחמיה ברוש, שטיהרה את אנשי ניצנים מחרפתם, וסיפורם הפך למיתוס.

ניצנים החדשה

לאחר מלחמת השחרור קיבוץ ניצנים הוקם מחדש במרחק כ-3 ק"מ מזרחה ממקומו הקודם שעמד שומם. בשנות השישים הוקם בקיבוץ ניצנים בית הנצחה לנופלים בקרב ניצנים במלחמת השחרור. את בית ההנצחה תכנן האדריכל נחום זולוטוב, שאחיו בצלאל נהרג בקרב.

בית ספר שדה שקמים

באתר בו היה היישוב הישן שנפגע במלחמה הוקם בית ספר שדה שקמים ואתר הנצחה לניצנים הישנה.

בית ספר שדה שקמים (סמוך לפארק החולות בניצנים) עוסק בנושאי סביבה, אקולוגיה (שמורת חולות ניצנים) ומורשת תש"ח באזור. סביב הארמון עמדות מימי מלחמת העצמאות ומצבות זיכרון. אנדרטת "יד לאישה הלוחמת" הוצבה דווקא כאן הודות לנשים האמיצות שלחמו בקרב, ששלוש מהן נפלו חלל.

מתוכנן להקים מוזיאון ״יד לאשה הלוחמת״ או ״יד ללוחמת העבריה״ בבית האפנדי-הארמון. בית ספר שדה שקמים מציע הדרכות וסיורים בתיאום מראש. אני יכול להעיד שהמיצג אורקולי על קרבות תש״ח היה מרתק ומרגש. בית ספר שדה שקמים שקיבל את שמו מעצי השקמה הנטועים לאורך הדרך העולה אליו.

• בי"ס שדה שקמים בניצנים הישנה. ד.נ אבטח 79287
• טלפון להזמנות: 08-6727895, 08-6728755
• דוא"ל: elimor@spni.org.il
• האתר נגיש לאנשים עם מוגבלות פיזית

הארמון

ניצן

בסוף שנות ה-90 במיקום של ניצנים הישנה הוקם ניצן הוקם יישוב קהילתי דתי לאומי.

ניצן ב׳

לאחר הגירוש מגוש קטיף, הוקמה בשנת 2005 הרחבה מזרחית ליישוב בה הוקמו כ-500 מבנים יבילים לאכלוס זמני של מפוני רצועת עזה. בשנת 2007 הופרדה ההרחבה ליישוב נפרד -ניצן ב'.

 

מסלול מומלץ: יד מרדכי – מוזיאון, גבעת הקרב ופסל אנילביץ', מצודת יואב, נגבה, גבעת תום ותומר, ניצנים – "הארמון" ופסל הלוחמת העבריה, גשר עד הלום.

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

1. יעקב שביט, ההיסטוריה של א"י , הכרך העוסק במלחמת העצמאות.

2. יהודה ואלך, אתרי קרבות בארץ ישראל, הוצאת כרטא.

3. יהודה ואלך אטלס כרטא לתולדות מלחמת העצמאות.

4. ישוב הנגב, 1900-1960, סידרת עידן יד בן צבי.

5. אפרים ומנחם תלמי, ספר הנגב, הוצ' עמיחי תל אביב.