נחל קינה – חורבת עוזה *

מבט כללי על נחל קינה צילום: • ליאור גולגר

נחל קינה הוא אחד הערוצים במערב מדבר יהודה. אורכו של הנחל כ-8 ק"מ, והוא מצוי מדרום מערב לערד ובו נמצא "גב קינה" הנחשב לאחד הגבים הגדולים בדרום הארץ. בנחל קינה אפשר לטייל במגוון מסלולים – מעגלי שלם או מעגלי מקוצר.

בשביל נחל נראה סימון שקוף המוביל לעבר בורות בורות מים סמוכים. בורות המים מתמלאים מדי חורף ומשמשים את הרועים הבדואים להשקיית עדרי צאן

תעלה המוליכה מים לבור מים בערוץ נחל קינה, כנראה מהתקופה הנבטית. על ערוץ הנחל משקיפה חורבת עוזה מן התקופה הישראלית, שנכבשה ע"י האדומים צילום: ליאור גולגר
תעלה המוליכה מים לבור מים בערוץ נחל קינה, כנראה מהתקופה הנבטית. על ערוץ הנחל משקיפה חורבת עוזה מן התקופה הישראלית, שנכבשה ע"י האדומים צילום:ליאור גולגר
בור מים בנחל צילום: ליאור גולגר

האזור מאויים כיום ע"י תוכניות לכריית פוספטים באזור ("שדה בריר"), ופריצתה העתידית של דרך המקשרת את מרבצי הפוספטים עם המפעלים במישור רותם, תוך גרימת נזק כבד לנחל קינה ולאתרים ההיסטוריים לאורכו. לתוכנית זו, מתנגדים בתוקף תושבי ערד ואל-פורעה, החוששים מהפגיעה בנוף ומהנזק הבריאותי הצפוי לתושבים.

בורות מים בערוץ נחל קינה, כנראה מהתקופה הנבטית. על ערוץ הנחל משקיפה חורבת עוזה מן התקופה הישראלית, שנכבשה ע"י האדומים בור מים בנחל

איזור ניקוז

תחילת נחל קינה הוא למרגלות הר קינה המתנשא לגובה 635 מטר, לאחר מסלול זרימה באורך 13 ק"מ ממרגלות ההר, נשפך הנחל אל נחל חימר שהוא הנחל המנקז הראשי מקו בקעת ערד – דימונה עד לקצה הצפוני של ים המלח והר סדום.

נחל חימר צילום: Ester Inbar

נחל קינה מנקז את דרומה של בקעת ערד אף הוא. נחל חימר הוא הגדול מנחלי יהודה ודרך שני הנחלים הללו מתרחשים מספר שיטפונות מדי שנה ועוברים בהם כמויות עצומות של מים.

זרימה מזרחה או מערבה?

ככל הנראה לפני מיליוני שנים הנחל זרם מערבה אל הים הקדום, אך נעצר בשל התרוממות קימוטי הקשת הסורית ונלכד במסלול נחל חימר הגדול.

חורבת עוזה

ח'ירבת ע'זה היא אתר ארכאולוגי רב שכבתי בגבולה המזרחי של בקעת ערד, מעל לנחל קינה. חירבת עוזה הוקמה בתקופת המלך יהושפט לפני כ-2,900 שנה. זוהי מצודה ששימשה לכל אורך התקופות. ושלטה על דרך אדום המקראית העתיקה העוברת בנחל. במסלול הנחל נמצאים בורות מים ומערות טבעיות. צריך לעלות על הסוללה ואז נגלה המבנה המרשים: החומה המקיפה, החדרים, שרידי המגדלים. יש המתארכים אותה אולי אפילו מהתקופה הפרהיסטורית אך בוודאות דרך זו הייתה קיימת לאורך כל התקופות העתיקות.

האוסטרקונים באתר מהווים את גולת הכותרת של המחקר באתר, ונותנים לו חשיבות משמעותית בחקר הארכאולוגי של האזור. נמצאו 17 אוסטרקונים: אחד כתוב אדומית והשאר כתובים עברית. רק שני אוסטרקונים נתגלו ביישוב עצמו, והשאר נתגלו במצודה. האוסטרקונים כוללים בין היתר רשימות של אנשים הקשורות כנראה לחלוקת מזון, רשימה שתוכנה כנראה צבאי, טקסט ספרותי, ומכתב אדומי.

חורבת עוזה מעל נחל קינה בבקעת ערד צילום:  ליאור גולגר
חורבת עוזה מעל נחל קינה בבקעת ערד צילום: ליאור גולגר
חורבת עוזה מעל נחל קינה בבקעת ערד צילום:ליאור גולגר
נאקה ליד חורבת עוזה, מעל נחל קינה, בקעת ערד צילום:ליאור גולגר

היסטורית הנחל ושמו

נחל קינה היה נחלתו של שבט הקיני. שבט זה נדד והיה שותף לשבטי ישראל בנדידה במדבר ושמו, "ואדי הקינה" נשמר בפי יושבי המדבר. בספרים יהושע ושמואל מתוארים העדויות על התיישבות שבט הקיני באזור זה. שמו של הנחל משמר את שמו של השבט הקיני שהיה אחד היישובים שהיו בימי חלוקת הארץ לשבטים והיה בידי שבט יהודה, כמתואר בספר יהושע: "זאת נחלת מטה בני יהודה למשפחתם. ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום, בנגבה הבצאל ועדר ויגור. וקינה ודימונה, ועדעדה". (פרק ט"ו, פסוקים כ'-כ"ב)

גם בספר שמואל מופיעות העדויות על התיישבות שבט יהודה באזור זה במילים" נגב הקיני", "וערי הקיני". (ספר שמואל פרקים כ"ז,ל') אזור נוסף בו שכנו כנראה חלק מבני השבט הוא ליד מגידו שבצפון, כמסופר בפרשת דבורה הנביאה על התנתקות חבר הקיני והתיישבותו בצפון, דבר המונצח בשם נחל קיני הסמוך למגידו. 

בתקופת המקרא עברה בנחל קינה דרך אדום, שקישרה בין ערד והרי חברון בצפון, לים המלח והערבה בדרום.

מפל וגב קינה

בהחשך הנחל קיים אזור ההתחתרות העמוקה של נחל קינה. מתחת לאזור זה מתגלה מפל קינה – זהו מפל שברוב ימי השנה הוא יבש. התצפית על המפל מרהיבה, וניתן לראות את הגב בתחתית המפל. בקרקעית המפל נמצא גב הנקרא "גב קינה". בגב מצויים מים כל ימי השנה אך מצב המים, צלילותם וצבעם תלוי בפרק הזמן שחלף מהשיטפון האחרון באותו אזור ובעוצמתו.

יש בגב מים כל השנה, אך אחרי השטפונות הוא מתמלא, בחורף ובאביב המים די עמוקים.

השאר תגובה

דילוג לתוכן