מצפה רביבים

מצפה רביבים

גרעין "קבוצת רביבים", הגרעין של קיבוץ רביבים, הוקמה בשנת 1938 בראשון לציון. חברי הגרעין היו צעירים מגרמניה וצעירים ארצישראליים מזרחיים חברי תנועת הנוער העובד. שכונת ״רביבים״ בראשון לציון נקראת על שם גרעין העלייה לקיבוץ רביבים.

מגדל המים בשכונת רביבים צילום: Avi1111 dr.avishai teicher
מגדל המים בשכונת רביבים
צילום: Avi1111 dr.avishai teicher

הקמת מצפה רביבים

מתישבים בראשונים של קיבוץ רביבים עלה לקרקע כמצפה רביבים  ב-7 ביולי 1943 (מספר חודשים לאחר מרד גטו ורשה), בשם תל צופים כאחד משלושת המצפים בנגב (מצפה גבולות-כיום קיבוץ חצור, מצפה רביבים, ובית אשל). מדיניות הספר הלבן משנת 1939 נקבעו "תקנות הגבלה" על רכישה ויישוב של קרקעות בארץ ישראל בכלל ובנגב בפרט, על ידי יהודים. לכן הוקמו המצפים תחת מסווה של תחנות מחקר חקלאיות כמתכנית הקמת 12 תחנות מחקר בנגב לבחינת ההתיישבות בחבל ארץ לא נודע זה. מצפה רביבים נמצא בקרבת קיבוץ רביבים ונחשב היום ל"נקודה הישנה". המצפה הוא היה היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל. למצפה נשלחו בעיקר רווקים.

למצפה התיישבו 25 מחברי הקבוצה והשאר נשארו בראשון לציון.  נזרעו 200–300 דונם תבואות, ניטע כרם קטן וכן 15 דונם מטע מעורב. כן התקיים גן ירק ומשתלה של עצי אשל.

מגילת היסוד של קיבוץ רביבים

היום, יום שני כ״ט במנחם־אב, שנת חמשת אלפים שבע מאות ושלוש שנים לבריאת העולם, בימי אימה והרס; השמדת העם היהודי בתפוצותיו; בימי חורבן קהילות ישראל ומשכנותיו. ארבע שנים למסע השמד של גרמניה הפשיסטית על העמים ועל העם היהודי. בימי היאבקות עם ישראל על זכותו לחיים במכורתו –

אנו, דור הבנים הצעירים, קבוצת הנוער העובד רביבים הקיבוץ המאוחד, שהייתה חמש שנים במושבה ראשון לציון ושנאבקה על זכותו של הפועל העברי לעבודה במושבה, בנים להסתדרות הכללית של העובדים העבריים – מניחים את היסוד לביתנו ולהתיישבות היהודית בנגב הרחוק והשומם, אשר ישמש בית ומקלט להמוני היהודים המעונים והדווים. תשמש אבן פינה זו קרן אור, הצלה ותוחלת לנוער העברי בגולה ובציון הנגאלת.

 

שם המצפה

השם "מצפה" ניתן למקום על מנת לספק את הבריטים שלא מדובר ביישוב קבע ומספר האנשים במקום הוגבל ל-12. את השם נתן לקיבוץ מנהיג תנועת העבודה ברל כצנלסון, ״רביבים״ היה שמו של ביטאון שערך הסופר יוסף חיים ברנר בלונדון (מחלוצי הספרות העברית המודרנית) ומכאן גם שמו של הקיבוץ. המתיישבים קראו למקום עסלוג' כדי לבדל את עצמם מגרעין האם שלהם "קבוצת רביבים" שבראשון לציון

יוסף חיים ברנר Public Domain
יוסף חיים ברנר
Public Domain

תוכנית המצפה

המצפים הוקמו בתבנית אחידה – חצר מרובעת מוקפת חומה, ובפינתה מגדל תצפית. בצלע אחת של הריבוע מבני המגורים, ובצלע השנייה מבני השירות. במקום נבנתה ״טירה״ שכללה חדרים, מטבח וחדר אוכל. מתכנן המצפים היה האדריכל יעקב מטריקין. החצר היתה תחנה מטאורולוגית. (מצבה של התחנה היום גרוע.)

ועדת אונסקו"פ

הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל (UNSCOP – United Nations Special Committee on Palestine) – הייתה ועדת חקירה בינלאומית שמונתה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות במאי 1947 כדי לבחון את שאלת ארץ ישראל, בעקבות בקשתה של ממשלת בריטניה לחוות דעת של האו"ם, לאחר שלא הושגה הסכמה על הפתרון העדיף.

מפת "תוכנית הרוב" של ועדת אונסקו"פ ששרטט הדיפלומט השוודי פאול מוהן. המדינה היהודית בירוק.
מפת "תוכנית הרוב" של ועדת אונסקו"פ ששרטט הדיפלומט השוודי פאול מוהן. המדינה היהודית בירוק. (צילום:רשות הרבים)

בעקבות הקמתו, נכלל הנגב בתוכנית החלוקה של ועדת אונסקו"פ, ובעקבות זאת גם בהחלטת האו"ם על חלוקת הארץ.

 

חדרי הטירה המשחזרים – המטבח

המטבח
המטבח

 

שימורי ירקות ובשר הוכנו ונמכרו על ידי עובדי המצפה.

שימורי מצפה רביבים
שימורי מצפה רביבים

חדרי הטירה המשחזרים – מגורים (וחדר קשר)

 

חימום
חימום

חדרי הטירה המשחזרים -חדר אוכל וחדר קריאה

חדר האוכל
חדר האוכל

יוני דואר

יוני דואר
יוני דואר

סליקים

סליקים
סליקים

 

הצריף של קובלנוב

הצריף של קובלנוב
הצריף של קובלנוב

מגדל

מגדל מצפה רביבים
מגדל מצפה רביבים

מקלחות

מקלחות לבחורים ולבחורות היו בנפרד.

המערה הגדולה

במערה קדומה שהייתה ביתם הראשו של מתישבי מצפה רביבים ניתן לצפות בסרט בשפות עברית, אנגלית ורוסית.

המערה הקטנה

במערה הקטנה היה בונקר הפיקוד של הישוב ממלחמת העצמאות.

חדר האוכל

חדר האוכל
חדר האוכל

מטוס הדקוטה

מטוסים שימשו לאספקת מזון, נשק  וציוד בהטסה.

 

מטוס הפרימוס

תעלות המגן

סביב המצפה חפורות תעלות המגן ועמדות הלוחמים.

תעלות מגן
תעלות מגן

מקורות מים

מקור המים היחיד הייתה באר שנקדחה על ידי הבריטים מספר שנים קודם לכן. מי השתייה נקנו מבארות ביר עסלוג'.

מפעל המים של דב קובלנוב

ניסיון נוסף היה לנצל את מי השיטפונות, לאגום אותם ולגדל חיטה בלימנים. המפעל הזה נוהל על ידי המהנדס דב קובלנוב -הקמת הסכרים לעצירת שטף המים בעיקר בעת השיטפונות. אף על פי שהושקעו במפעל מאמצים וכספים רבים הוא ננטש בעיקר בגלל חורפים ללא שיטפונות.

 

מלחמת העצמאות

בחודש יוני השתתפו חברים מרביבים בהתקפה של הפלמ"ח על הכפר השכן ביר עסלוג'. בהתקפה זו נהרגו 11 חיילים ישראליים, מתוכם שלושה חברי רביבים. אבן הפינה של היישוב החדש הונחה ב-1 ביוני 1949. ביום 18 ביולי 1948 הופצץ היישוב במשך יום שלם על ידי חיל האוויר המצרי. אחרי תשע התקפות אוויריות הגיעו שני מטוסים של טייסת הנגב והצליחו להפיל מטוס מצרי ולפגוע בשני.

אחרי המלחמה גם הגיעו לקיבוץ הכשרות מעוז א' וב' שהוסיפו לו חיות וחיוניות רבה, אולם הקיבוץ היה במשבר קשה עד הגעת צינור המים מבאר שבע דרך ירוחם בשנת 1955.

 

הפגזת הטירה על ידי המצרים
הפגזת הטירה על ידי המצרים

 

מוזיאון מצפה רביבים

כיום משמש מבנה מצפה רביבים כמוזיאון. מצפה רביבים המשוחזר נקרא ע"ש יוסף וייץ. וייץ היה מראשי קרן קיימת לישראל, ומהפעילים המרכזיים בהתיישבות, ייעור וברכישת קרקעות בארץ ישראל בתקופת היישוב ובשנות המדינה הראשונות.

בנין מנהלה

מבנה המנהלה
מבנה המנהלה

איך מגיעים?

נוסעים בכביש 222, המוליך מצומת משאבים לצומת צאלים,,פונים לכוון קבוץ רביבים,לאתר מגיעים על פי השילוט לאתר. מצפה רביבים ממוקם חצי קילומטר דרומית מהקבוץ.

  • חנייה חינם
  • נגישות חלקית

הביקור בתשלום כולל סיור,במבנים וצפייה בסרט אור קולי. כל הגעה דורשת תאום מראש. טלפון לתאום 6562570 – 08

שעות פתיחה

  • ימים א-ה  16:00-8:00, אחרי הצהרים ובערב בתיאום מראש
  • ערבי שבת וערב חג 12:00-08:00 לקבוצות בלבד.
  • ימי שבת וחג 12:00-8:00 לקבוצות בלבד.

 

ביבליוגרפיה

מצפה רביבים

%d בלוגרים אהבו את זה: