מסלול:
מצדה – האתר, מורדותיו וסביבתו הקרובה (יום מלא), המוזיאון.
ההר שהפך סמל לנחישות ולמלחמת גבורה על צוק המבודד בלב מדבר, צוק המשקיף ממרומים על ים המלח ועל נופי הפרא של מדבר יהודה, שכן בעבר ארמון מפואר. בימי המרד הגדול התבצרו בו אחרוני המורדים ברומים, והפכו את מלחמתם הנואשת סמל למאבק לחירות. אירועי העבר המרתקים שהתרחשו על ההר והממצאים הארכאולוגיים שבו השפיעו על הכרזת הגן הלאומי מצדה אתר מורשת עולמית של אונסקו.
היסטוריה
המקור ההיסטורי החשוב ביותר לתולדות מצדה הוא כתבי יוסף בן מתתיהו, היסטוריון, סופר ומצביא יהודי, שחי בימי המרד הגדול ברומים.
ימי החשמונאים על פי יוסף בן מתתיהו, הראשון שביצר את המקום הוא יונתן הכוהן הגדול, והוא שכינה את המקום "מצדה". נראה שהכוונה למלך אלכסנדר ינאי, ששלט בשנים 103–76 לפסה"נ. עד כה לא התגלו במצדה שרידים שניתן לשייכם בוודאות לתקופה זו.
ימי הורדוס בשנת 40 לפסה"נ נמלטו הורדוס ובני משפחתו למצדה מפני מתתיהו אנטיגונוס החשמונאי, שהומלך בידי הפרתים. אנטיגונוס צר על מצדה, הורדוס יצא להזעיק עזרה, והמתבצרים כמעט שמתו בצמא, ורק גשם פתאומי הציל אותם ממוות. הורדוס שב למצדה והסיר את המצור. בשלהי המאה ה-1 לפסה"נ בנה הורדוס במצדה מבצר שנועד להגן על ממלכתו מפני אויבים מבחוץ, וגם להגן עליו מפני אויבים מבית. במבצר הוא בנה מתחם ארמונות פאר, בתי מרחץ, מחסנים, בורות מים עצומים וחומת סוגרים. לאחר מותו (4 לפסה"נ) הציבו הרומים חיל משמר במצודה.
תקופת המרד בימי המרד, החל משנת 66 לסה"נ השתלטה על מצדה קבוצת מורדים, המכונה בכתבי יוסף בן מתתיהו "סיקריים" (הם נקראו כך על שמה של חרב קצרה – סיקי – שהסתירו בבגדיהם). אל המורדים במצדה הצטרפו אחרוני המורדים שעזבו את ירושלים, ובהם אלעזר בן יאיר, שהיה למפקד ההר. המורדים התגוררו בחדרי חומת הסוגרים ובכמה מארמונות הורדוס. הם בנו בית כנסת ומקוואות וניהלו חיי קהילה. בשנת 73, או 74 לסה"נ, לאחר כיבוש ירושלים, הגיע למקום הצבא הרומי והטיל מצור על ההר כדי לחסל את כיס ההתנגדות שנותר במצדה. בהנהגתו של המצביא פלביוס סילבה, בנו הלוחמים הרומים שמונה מחנות ודָיֵיק (חומות מצור) שהקיפו את ההר סביב-סביב. במשך כמה חודשים בנו הרומים גם סוללה ממערב להר שהגיעה עד חומות מצדה. משהבינו מגִני מצדה שאפסה כל תקווה, בחרו מוות על פני עבדות. על פי יוסף בן מתתיהו, שתיאר בפירוט את השעות האחרונות של המגִנים, רק שתי נשים וחמישה ילדים מצאו מסתור ונותרו בחיים.
התקופה הביזנטית במאה ה-5 לסה"נ התיישבו במצדה נזירים והקימו מנזר מתבודדים (לאורה). יש המזהים את המנזר במצדה עם מנזר "מרדא", שנזכר בספרות אבות הכנסייה. נראה שהתיישבות זו חדלה מלהתקיים עם עליית האסלאם (מאה 7 לסה"נ).
במת ההר
• הארמון הצפוני – שרידי ארמונו הפרטי המפואר של הורדוס, על שלושת מפלסיו, רצפות פסיפס וציורי קיר משוחזרים. הארמון הצפוני הוא מבנה נועז, הבנוי בראש ההר על פי תהום. הארמון בנוי על שלוש מדרגות סלע, בהפרש גובה כולל של כ-30 מ', ולהקמתו נדרשו קירות תמך חזקים. הארמון בנוי בהשפעת האדריכלות ההלניסטית והרומית. המדרגה העליונה שימשה מעונו הפרטי של הורדוס. באגף המגורים היו ארבעה חדרים ואולם מרכזי. החדרים רוצפו ברצפת פסיפס בדגמים גאומטריים, והקירות עוטרו בציורי קיר. בחדר הדרומי-מערבי השתמרה רצפת פסיפס בדגמי משושים בצבעי שחור-לבן, דגם מקובל ברומא ובסביבתה, וייתכן שיש בהימצאותו כאן כדי להעיד על כור מחצבתם של האמנים שיצרו אותו. מבחוץ נבנתה מרפסת חצי עגולה, שבעבר הייתה מוקפת עמודים. המרפסת משקיפה על מצוק ההעתקים של מדבר יהודה, על ים המלח ועל מערך המצור הרומי. במרכז המדרגה התיכונה היה אולם עגול, מוקף עמודים, שמהם שרדו רק היסודות. אולם זה יועד לאירוח ולמשתאות. גם במרכזה של המדרגה התחתונה היה אולם מוקף סטווים. הקירות החיצוניים של האולם עוטרו בדגמים מכוירים (סטוקו), והקירות הפנימיים – בפרסקאות (ציורי קיר שצוירו על טיח לח) בדמות לוחות שיש צבעוניים ובדגמים גאומטריים. לארמון היה גם בית מרחץ קטן, ובו התגלו שרידים של שלושה שלדי אדם, כנראה של המורדים. בבית המרחץ התגלו צמות של אישה, שהשתמרו להפליא.
• בית הכנסת – שרידי אחד מבתי הכנסת היחידים מימי בית שני שהשתמרו. מבנה ששימש בימי הורדוס אורווה, הפך בידי המורדים בית כנסת. שני בורות שנכרו ברצפת החדר, ובהם נמצאו קטעי גווילים מקראיים, שימשו כנראה גניזה. לקירות הוצמדו ספסלים בנויים. זהו אחד מבתי הכנסת הקדומים המעטים שפעלו בסוף ימי בית המקדש השני. מדרום לבית הכנסת, ב"סוגר המגילות", התגלה אוסף נדיר של ממצאים מימי המרד, ובהם קטעי מגילות ופפירוסים.
• חדר הגורלות – במקום זה נחשפו שברי חרס נושאי כתובות, בעיקר שמות של אנשים, ובהם "בניאיר", שמו של מנהיג הסיקריים, הקבוצה הדומיננטית במורדי מצדה. ייתכן שאלה הם הגורלות שהטילו המורדים בלילה שבו בחרו לשים קץ לחייהם. ייתכן גם שהשמות קשורים במער ניהול החיים של קהילת המורדים.
• הכנסייה הביזנטית – הכנסייה הייתה מקום התכנסות של נזירים מתבודדים. האולם המרכזי של הכנסייה רוצף בפסיפס צבעוני והקירות עוטרו בדגמים שעוצבו בעזרת חרסים ובאבנים ששוקעו בטיח. האפסיס שבקצה האולם השתמר במלואו. זגוגיות החלון שבקיר האפסיס התגלו בחצר, וכן נמצאו עשרות מהרעפים שכיסו את הגג. בחדר המערבי של הכנסייה נמצאה רצפת פסיפס, ובה דגמים צמחיים ומדליונים, המתארים פֵּרות וסל של לחם הקודש.
• הארמון המערבי – ארמון זה הוא המבנה הגדול במצדה, הוא נבנה במימיו של הורדוס, וגודלו 3,700 מ"ר. בחדר הכניסה נבנו ספסלים, והקירות מעוטרים בדגמים מכוירים (סטוקו). בקומה הראשונה נמצא גם אולם. על שום ארבעה שקעים שברצפתו, שבהם ננעצו אולי רגלי כיסא המלך, משערים שהיה זה "חדר הכס". גרם מדרגות מוביל לקומה שנייה, וממנה אפשר להשקיף על מכלול רחצה, ובו רצפת פסיפס מפוארת.
• בית המרחץ – בית המרחץ בנוי בסגנון רומי, וכל חדריו השתמרו היטב. במבוא חצר מוקפת עמודים, שנועדה לתרגילי התעמלות. חדר ההלבשה (אפודיטריום) מעוטר בציורי קיר ובמרצפות אבן מיוחדות. בזמן המרד נבנה במקום מתקן טבילה. בחדר הפושר (טפידריום) השתמרו להפליא ציורי הקיר. פתח בקיר החדר מוביל לברכה המדורגת של החדר הקר (פריג'ידריום), ומהחדר הפושר מוביל פתח מזרחי לחדר החם (קלדריום), ובו רצפה הנשענת על עמודונים. אוויר חם זרם בצינורות חרס ששולבו בקירות וחימם את החדר. מגג בית המרחץ נפרשים נופי במת מצדה כולה.
• לשכת המפקד – מערכת חדרים מעוטרים בציורי קיר משוחזרים – לשכת המפקד, הסמוכה ל"שער שביל הנחש", בנויה סדרה של חדרים מעוטרים בפרסקו (ציורי קיר שצוירו על טיח לח). רוב העיטורים הם דגמים גאומטריים וחיקויי שיש. עיטורים אחרים מתארים צמחים.
• בור המים הדרומי – בור גדול ממדים לאגירת מים על במת ההר – בור מים גדול, שלקרקעיתו יורד גרם מדרגות בן 64 מדרגות. בקיר שליד המדרגות חרותה כתובת – שריד מביקור של תנועת נוער במצדה בשנת 1941.
אטרקציות מצדה
למצדה יש הרבה מה להציע למבקרים בה: סיפור היסטורי מרתק, נוף מרהיב, שרידים ארכיאולוגיים ואווירה – אווירה קסומה ומסתורית, דרמתית ועוצמתית. אבל מאיפה בדיוק מתחילים ולאן הולכים קודם? איך תוכלו לוודא שאתם לא מפספסים או פוסחים על חלק חשוב ? שבסוף היום, הפאזל שנקרא: "סיפור מצדה", אכן יהיה שלם על כל חלקיו? בין אם אתם מגיעים בגפכם ובין אם אתם מגיעים בקבוצה, אנו ממליצים לכם בחום לשלב בביקורכם באתרנו, הדרכה. די במדריך אחד לקבוצה המונה עד 50 חברים. במידה והקבוצה כוללת לא מעט ילדים, הרי שאנו ממליצים לפצל את הקבוצה ולהיעזר במדריך נוסף. מה כוללת ההדרכה? הסיור המודרך יתחיל בהקרנתו של סרט קצר, (הסרט ניתן להקרנה במספר שפות ומשכו 7 דקות), המגולל את סיפורה ההרואי של מצדה. סרט שיכניס אתכם לאווירה וימחיש את סדר התרחשות האירועים מבחינה כרונולוגית. לאחר מכן, נצא לשטח. הסיור בשטח, על גבי ההר, ילווה בהסבריו של המדריך ויימשך כשעתיים.
מוזיאון מצדה נקנח בביקור במוזיאון מצדה, אשר במרכזו הממצאים הארכיאולוגיים, המוצגים בהקשרם ההיסטורי על רקע סביבה תיאטרלית תלת ממדית, המוסיפה עומק וחוויה רגשית למבקר (במוזיאון אין צורך במדריך שכן לכל מבקר יש מדריך קולי – זמין בשש שפות). במרכז ניתן לקבל מידע, לבצע הזמנות למגוון הפעילויות בגן לאומי מצדה וסביבתו, והכל בשיחת טלפון אחת. עוד, דרך מרכז המידע ניתן להזמין חבילות תיור אטרקטיביות ומגוונות, הכוללות גם את פעילויות רשות הטבע והגנים בגן ובסמוך לו.
- נגישות לנכים
- אפשרויות לינה
כמו כן, ניתן לבצע באמצעות מרכז זה הזמנות לאירועי חברה, אירועים עסקיים ואירועים פרטיים. טלפון: 03-5396700/3 | פקס: 03-7608799order@masada.org.il
רכבל
הרכבל מאפשר לנוסעים בו להגיע לפסגת מצדה. תחנת הרכבל התחתונה נבנתה למרגלות ההר ומהווה חלק ממתחם הבילוי והקניות של מרכז המבקרים בגן לאומי מצדה. בשנת 1997 הוחלפה מערכת הרכבל והתחנה העליונה נבנתה מחדש. הכניסה למבצר היום היא דרך גשר תלוי, העביר גם לאנשים בעלי מוגבלויות. אורך הנסיעה – 900 מ', כ – 3 דקות והפרשי הגבהים בין שתי התחנות הינו 290 מ'. אפריל – ספטמבר: 17:00 – 08:00 אוקטובר – מרס – 16:00 – 08:00 בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה אחת קודם. בערב יום כיפור, האתר נסגר בשעה: 12:00. ביום כיפור, האתר סגור. האתר נפתח לעלייה ברגל כשעה לפני הזריחה. מומלץ לוודא טלפונית את שעת הזריחה בטרם ההגעה. • שביל הנחש – אפשר לעלות למצדה גם ב"שביל הנחש" – כחצי שעה הליכה. http://youtu.be/DKbN0JykIr0
המתחם המערבי
– גישה לגן הלאומי מצדה מכיוון ערד (כביש 3199)
• מופע אורקולי – במבואה אמפיתאטרון, ובו מוצגים עם חשכה מופעי אור וקול, המציגים את סיפורה של ההתיישבות על המצדה.
• כלי מצור רומיים – למרגלות הסוללה מוצגים שחזורים של כלי מצור רומיים, אשר שמשו את הסרטת – " מצדה " ע"י חברת אוניברסאל ב- 1979
• חניון לילה – חניון לילה, ובו אוהלים קבועים ומשטחים לקמפינג. החניון מצויד בשירותים, במקלחות מים חמים ובפינות בישול, בתשלום.
• הסוללה – עלייה לאתר במשך 15-20 ד', על גבי הסוללה שבנו הרומים. הסוללה ממערב למצדה נמצא אוכף הנמוך בכ-60 מ' בלבד מפסגת ההר. בשנת 73' לספירה, במהלך מצור הרומים על הקנאים שהתבצרו על ההר, ניצלו הרומים דרדרת טבעית שהייתה במקום הזה, בנו עליה סוללת עפר ותמכו אותה בקורות עצים. לאחר כמה חודשים עלה בידי הרומים להעלות בסוללה מגדל מצור שהרס את החומה. בתגובה בנו הנצורים שעל המצדה חומה מאולתרת, אך הרומים העלו אותה באש. מעל לסוללה חסר קטע בחומת הסוגרים. קטע זה נהרס במהלך המצור ומשם חדרו הרומאים למצדה.
• בורות המים הצפוניים – הורדוס בנה מערך איסוף מים מרשים בממדיו. סכרים שבנה בערוצי נחל מצדה היטו את מי השיטפונות לתעלות, והתעלות מילאו 12 בורות עצומים שנחצבו במדרון הצפוני של מצדה בשני מפלסים. קיבולת הבורות עמדה על 40,000 מ"ק. מהבורות הובילו את המים על בהמות משא דרך "שער המים" אל בורות אגירה שבבמת הר.
הגישה לגן הלאומי מצדה מכיוון ים המלח (כביש 90). כ-18 ק"מ דרומית לעין גדי או 12 ק"מ מכיוון עין בוקק הרכבל מכיוון מזרח (ים המלח). במבואה המזרחית פועלים גם מזנון, מסעדה, חנות מזכרות ונקודת עזרה ראשונה.
ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.
ביבליוגרפיה:
- בן תור אמנון, בחזרה למצדה, הוצאת יד בן צבי, 2009.
- חנן אשל, מצדה, הוצאת כרטא, 2009.
- האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בא"י – מצדה.
- ידין יגאל, מצדה– בימים ההם בזמן הזה, הוצאת מעריב, 1966.
- יעקב שביט, ההיסטוריה של ארץ ישראל (אנציקלופדיה) , תקופת בית II, הוצאת יד בן צבי, 1989.
קשור
