מע׳אר *

מֻעָ'אר – מרר – מג׳אר – المغار – אַלְמֻעָ'אר שוכנת מזרחית לכרמיאל על הגבול בין הגליל התחתון לגליל העליון, כ- 4 ק"מ מדרום לצומת חנניה. במורדותיו הדרומיים של הר חזון, בגובה כ-400 מ' מעל פני הים. מן הכפר נשקף היטב נוף הכנרת. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956. מרבית היישוב מעא'ר בנוי על מורדות הר חזון, כך שהכבישים בה תלולים יחסית.

במזרח מע'אר נמצאת שכונת מנסורה, שהייתה בעבר כפר נפרד. במע'אר מתגוררים כיום דרוזים (כמחצית מהאוכלוסיה), ערבים נוצרים  (כרבע מהאוכלוסיה),  וערבים מוסלמים (כרבע מהאוכלוסיה). דרוזים הם התושביו הוותיקים ביותר של הכפר. על תושבי הכפר נימנים גם בדווים שעיקר מגוריהם בשכונת ראס אלחביה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לסוף 2018, מתגוררים במע'אר 22,609 תושבים, 58% מהם דרוזים והם תושביו הוותיקים ביותר של הכפר. הנוצרים מהווים 22% והמוסלמים מהווים 20%  – דירוג של 2 במדד חברתי-כלכלי – אשכול לשנת 2015. על תושבי הכפר נימנים גם בדווים שעיקר מגוריהם בשכונת ראס אלחביה.

עד שנות ה- 1970 – 1980 לא היה הכפר מחולק לרובעים נפרדים ל- 3 הדתות. רק אז החלה ההפרדה. הנוצרים התיישבו בדרום הכפר, המוסלמים בצפון והדרוזים במזרח ובמערב. בשכונות החדשות הזוגות הצעירים הם מכל העדות.

מקור השם מע׳אר

יש האומרים כי השם "מע'אר" מקורו במילה "מערה" المغار , בשל המערות הרבות שביישוב. אמנם יש הטוענים שהשם מע'אר פירושו בערבית קרב והוא בא לציין שבמקום נערך קרב. בתקופה הרומית והביזאנטית נקרא הכפר מעריה.

הישוב היהודי במע׳אר

בתקופה הרומית והביזאנטית מעריה (מעריא) הייתה היתה אחת מ- 24 משמרות כהונה. היא הייתה אחד מיישובי הכוהנים בגליל אליהם נמלטו כהנים כאשר בית המקדש חרב. . במעריה התגוררה משפחת בילגה (נקראה גם מעדיה), משמרת כוהנים מספר 15 ,שהגיעה לכפר לאחר חורבן בית שני. נחשפו מימצאים לשרידי בית כנסת. צבי אילן, ארכיאולוג, מצא כאן תבליט של נשר שדומים לו נמצאו באתרי משמרות כהונה אחרים בגולן ובכפר דבורה.

תולדות מע׳אר

מע'אר הוא יישוב עתיק. החפירות הארכיאולוגיות שנערכו בכפר ע"י רשות העתיקות הביאו למסקנה שהיישוב הוקם בשלהי התקופה הפרסית, כלומר המאה ה- 4 לפנה"ס. בחפירות התגלה רובע הלניסטי עם קשרי חוץ מעבר לים. הרומאים קראו לישוב "זאר"

נמצאו אבני בזלת מתקופה הביזנטית נושאות כיתוב יווני, אולי שרידים של כנסיה קטנה. 

הכיבוש הצלבני של מע׳אר

מתקופת הצלבנים, נמצא מסמך שבו שני אבירים עושים עסקת חליפין נדל"נית, ומע'אר על אדמותיה נמסרת מיד אביר לאביר.

הדרוזים חיו כאן כבר במאה ה-16, ודאי בתקופתו של פאח'ר א-דין אל-מאני, האמיר הדרוזי ששלט באיזור מ-1590. בהתכתשות עם הבדואים של כפר סלאמה, ניצחו הבדואים, והדרוזים שחיו בסלאמה אספו את נשותיהם וטפם והיכו שורש בהר. זה קרה ב-1683, יש אומרים דווקא ב-1698.

בתקופה הצלבנית הוזכר שמה של מגאר וגם ציינו את מיקומה במפות. לאחר הכיבוש הצלבני נמסרו מע'אר ואדמותיה לידי אביר פרנקוני.

מע'אר נזכרת במפקד האוכלוסין העות'מאני מ- 1598. אין איזכור שהתושבים הם דרוזים. יש טוענים ש- 55% מתושבי הכפר היו דרוזים, אבל הפקיד התורכי רשם שהם מוסלמים.

ישראל

במהלך מבצע חירם, 29–31 באוקטובר 1948, נכנעה העיר לצבא הישראלי. רבים מהתושבים ברחו צפונה אך חלקם נשארו ולא גורשו על ידי החיילים הישראלים. העיירה נותרה תחת חוקי לחימה עד 1966.

שכונות

• מנסורה – שכונה דרוזית ותיקה במזרח היישוב הכוללת שכונה חדשה של חיילים משוחררים
• שכונה דרוזית במערב
• שכונה מוסלמית בצפון
• שכונה נוצרית בדרום
• שכונת ראס אלכאביה
• שכונת לחריק- בשכונה המערבית
• שכונת אלגמשה

ביקור ויקטור גרן

ויקטור גרן ביקר בכפר בסוף המאה ה- 19 , וכתב שמע'אר הוא כפר גדול המונה 1,200 נפש ויש בו 3 רובעים:דרוזי, מוסלמי ונוצרי. גרן הזכיר את המערות הרבות בסביבת הכפר וציין שחלקן שימשו לקבורה וחלקן לאיחסון או מגורים. Victor-Honoré Guérin ביקר בארץ ישראל שמונה פעמים, בשנים: 1852, 1854, 1863, 1870, 1875, 1882, 1884, 1888. גרן זכה בפרס האקדמיה הצרפתית למדעים על ספרו "ארץ הקודש – תולדותיה וזכרונותיה" שפורסם בשנים 1881–1883.

גרן הזכיר את המערות הרבות בסביבת הכפר וציין שחלקן שימשו לקבורה וחלקן לאיחסון או מגורים.

עתיקות במע׳אר

רשות העתיקות חשפה שרידים מהתקופה הרומית. נחשף מבנה מהמחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה שכלל 2 חדרים מרכזיים מוקפים בשלוש חצרות מצפון, מזרח ודרום. נמצאו בו כלי חרס, קערות, סירי בישול, קנקנים ובקבוקי זכוכית.כמו כן, נתגלו שרידי מבנה מהמחצית הראשונה של המאה השני לספירה. נחשפה רצפה ושפע של קרמיקה גלילית בצד כלי יבוא. והחשוב מכל, נמצאו פריטים ארכיטקטוניים שהיו מקובלים בבתי הכנסת בגליל ומימצאים אלה מוכיחים שמדובר בשרידי בית כנסת.
המערות שימשו לקבורה, לאחסנה ואף למגורים.
מהתקופה הביזאנטית יש שרידים ארכיאולוגיים עם כיתוב יווני וקיימת השערה שאלה הם שרידי כנסייה.

מונא סעד ממע'אר

מתי הגיעו הדרוזים למע׳אר

מתי הגיעו הדרוזים? רוב החוקרים סבורים שהדרוזים הגיעו לכפר במספר גלים מבקעת הלבנון.

ההיסטוריון אל- עותמאני, שחי במאה ה- 18 ,כתב שהדרוזים הגיעו במאה ה- 13 .

קיימת גירסה נוספת, שהגל הראשון הגיע לאחר ייסוד הדת הדרוזית ב- 1073 , כלומר בשלהי השלטון הערבי- מוסלמי.

נציג ממשפחת עריידי, כתב שמשפחתם הגיעו בתקופה הממלוכית בגל הראשון שהגיע לכפר לפני 600 שנים, כלומר, במאה ה- 15 או בראשית המאה ה- 16 , כלומר בשלהי התקופה הממלוכית או ראשית התקופה העות'מאנית.

גל נוסף הגיע במאה ה- 17. גל שלישי הגיע במגלי משנה ב- 300 השנים האחרונות.

מתי הדרוזים קיבלו את הדת הדרוזית?

עפ"י עדותו של בן המשפחה, קיבלה המשפחה את הדת הדרוזית בכפר ולא בהרי הלבנון או סוריה.

עפ"י מסורת אחרת, קיבלה משפחת עריידי את הדת הדרוזית בתקופת היווצרותה, כלומר, בשלהי המאה ה- 11 או בראשית המאה ה- 12. כלומר, יתכן, שיש בכפר דרוזים שהיו תושבי הכפר לפני שאימצו את הדת הדרוזית.

מוסלמים במע׳אר

המוסלמים הגיעו ב- 100 השנים האחרונות, כלומר בשלהי המאה ה- 19 או ראשית המאה ה- 20. למוסלמים לא היה מסגד עד לפני 20 שנה. כיום יש 3מסגדים. 

נוצרים במע׳אר

הנוצרים הגיעו למע'אר רק ב- 150 השנים האחרונות, כלומר, במאה ה- 19.  גג הכנסייה היחידה בכפר ניזוק במהלך אחת התקריות בין העדות ובמקומה נבנה בית ספר.

בכפר הזה התרחש על פי המסורת אחד הניסים של ישו: לפי אמונתם הוא הגיע לכאן, ראה הלוויה של ילד קטן והחזיר אותו לחיים. זוהי כנסייה יוונית-קתולית, פשוטה אבל עם חן משלה.

לזכרם של חללי צה״ל – מג'אר-מרר

רבים מבני העדה הדרוזית משרתים בצה"ל בשירות חובה ויש גם משרתי קבע בצבא ובמשטרה. החיילים המשוחררים מתקשים למצוא תעסוקה במקום ועל כן נוהגים להינשא בגיל מבוגר יחסית.

ספר החללים המונצחים – 40

מרכז חינוכי טיפולי לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים

שלוחת מע׳אר של מרכז חינוכי טיפולי לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים מהווה בית חם אשר נותן מענה לצרכיהם הרגשיים, החברתיים, השפתיים והלימודיים של תלמידים לקויי שמיעה מאזור מגאר והסביבה. בסניף מבחר תחומי פעילות העשרה.

פרסי יד ושם, מקיף א' מגאר

אקים – כפר מראר

מטרת אקים – כפר מראר – מגאר הינה מתן סיוע ושרות לילדים ומבוגרים עם פיגור שכלי, ולבני משפחותיהם. בנוסף, העמותה דואגת למיצוי הזכויות, להעצמת ולהעלאת רמת איכות חייהם של ילדים ומבוגרים עם פיגור.

סניף אנוש במראר

אנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש הוקמה לפני למעלה מ-40 שנה על ידי קבוצת משפחות אמיצה שביקשה לשפר את איכות חייהם של ילדיהם שהתמודדו עם מגבלה נפשית וכיום היא הארגון המוביל והגדול בישראל המעניק שירותי שיקום פורצי דרך. בסניף אנוש במראר קיים מועדון חברתי.

מפת מע׳אר

מירוץ מע׳אר

מה עוד ניתן לראות ולעשות ?

המיקום המיוחד של הכפר נותן תצפית על הכנרת וסביבתה, בנוסף לביקור בכפר העתיק אלמנסורה ובבתי בד עתיקים וחדשניים כך גם ניתן לבקר במפעל היחידי בצפון לתעשיית כלים מנחושת. לבקר בכנסיה ובמסגדים. https://easy.co.il/list/Everything?region=729452&order=5

הנס בכפר מע'אר