מערת התאומים (מע'רת אם אל-תואמין) היא מערה קרסטית שנוצרה בתהליך ארוך של המסת סלע הגיר על ידי מים. המערה נמצאת בגדה הצפונית של נחל המערה, בשוליים המערביים של הרי ירושלים, כ-1.5 ק"מ ממזרח למפגש נחל המערה עם נחל זנוח. המערה ממוקמת כשני קילומטרים ממזרח למושב זנוח באזור העיר בית שמש.
תיאור המערה
מערת התאומים נמצאת על הגדה הצפונית של נחל מערה הזורם מהרי יהודה לים התיכון, כ-10 מטר מעל גובה פני הנחל. רוחבה הוא 50 מטר ואורכה 75 מטר. בכניסה למערה מצוי עץ תאנה גדול.
המסת סלע הגיר על ידי מים יצרו הנטיפים והזקיפים הרבים. המערה כוללת חלל מרכזי גדול בעומק כעשרים מטרים שבקצהו ברכה קטנה מעשה ידי אדם המתמלאת ממיימי מעיין, ומערות קטנות יותר שמתפצלות מהחלל המרכזי.
ההליכה במערה הינה חוויה יוצאת דופן! זוהי מערה גדולה ורחבה ביותר, ניתן לשמוע ולראות את העטלפים במערה. ישנו שביל נוח להליכה בתוך המערה עד למעיין הקטן הנמצא בסופה. המערה קרירה מאוד ונעימה להליכה! יש להצטייד כמובן בפנס לצורך ההליכה בה!
נחל מערה – שמורת טבע נחל דולב
נחל מערה הוא אחד משלושה נחלים, הנמצאים בתחומי שמורת נחל דולב, לצד נחל דולב ונחל אוזן, יורדים מהרי ירושלים ממזרח למערב ומתנקזים אל נחל זנוח המתחבר לנחל שורק, שזורם עד לים התיכון.
Yair Aronshtam
חודשי סגירה לטובת העטלפים
האתר סגור למבקרים מתחילת חודש נובמבר עד סוף מרץ , והמטרה היא להגן על אוכלוסיית עטלפים הנמצאים בסכנת הכחדה ומצויים בתרדמת חורף. במערה חיים ערבעה מיני עטלפים משלש משפחות: נשפוניים, פרספיים, עטלפי פרי.
שם המערה – סיפור טיול
המערה קרויה מערת התאומים בזכות זקיף המזכיר בצורתו אישה עם ילדיה, הנקשר לאגדה. האגדה מספרת על אישה עקרה שהגיע הנה ושתתה ממי המעיין הנובע בתחתית המערה ומאוחר יותר ילדה לפתע תאומים. מכאן שמה של המערה מערת התאומים. עד היום אנשים רבים שותים כמה טיפות ממי המעיין בתקווה. המערה קרויה מערת התאומים בזכות זקיף המזכיר בצורתו אישה עם ילדיה.
הסלע בדמות אדם בסוף המערה
תושבי הכפרים הערביים ששכנו באזור פחדו להיכנס למערה בגלל השד הנורא ששכן בה. הערבים מספרים שבלילה מתכנסים במערה זו השדים, ולפיכך לא יעז איש לחדור לתוכה אחרי שקיעת החמה. פעם התכנסו אנשי הכפר הקרוב בבית האורחים שלהם, ודיברו על מעשי גבורה.
קם אחד ואמר: "רק לזה אשר יעז להיכנס בלילה יקראו 'גיבור'!
קם סעיד הצעיר ואמר: "אחיי, אני אכנס למערה בחשכת הלילה! אולם מה יהיה שכר?"
אמר ראש הכפר: "את בתי אתן לך לאישה, בלי מוהר; אולם מה יהיה האות כי אכן נכנסת פנימה?"
קם סעיד ואמר: "הנה לפניכם יתד. אני צריך לתקוע יתד זו במערה. בבוקר יבואו הזקנים, ואם ימצאו את היתד תקועה, ידעו כי היה חמדן במערה".
סעיד החליט להראות לכולם את אומץ ליבו. הוא נכנס למערה עד סופה, לא מצא שום שד וצחק על פחדם של חבריו. כדי להוכיח שהיה במערה החליט לתקוע יתד בקצה שלהם, שאותו יוכלו למצוא המפקפקים באומץ ליבו, תקע סעיד את היתד באדמה, ומבלי לשים לב העביר אותה גם דרך גלימתו. כשהחל לצאת החוצה הרגיש סעיד כי הנה השד האיום תפס אותו. הוא ניסה לרוץ אך לא יכול היה להתקדם. רגליו הכשילו אותו ומרוב פחד הוא התאבן בו במקום. מאז ניתן לראות את הסלע בדמותו אי שם בסוף המערה.
המגלשה
המגלשה נמצאת במרכזו של נחל המערה. בעקבות זרימה חזקה של מי הגשמים, חתרו המים בסלע ויצרו ירידה חדה, בה נוכל בזהירות להחליק.
איך מגיעים?
לבאים מרוב חלקי הארץ , נוסעים על כביש 38 ( שער הגיא – צומת בית ג'וברין ) עד הרמזורים שאחרי משטרת בית שמש, בצומת פונים שמאלה לכביש עוקף בית שמש ( כביש 3855) ממשיכים בנסיעה וחולפים על חמש כיכרות , הכיכר האחרונה היא כיכר זנוח , ממשיכים בנסיעה כ- 2 ק"מ עד הפנייה שמאלה למחצבות שפיר ומבצעים פניית פרסה וחוזרים צפונה , נוסעים כ-ק"מ עד השלט החום " מערת התאומים " ופונים שמאלה לדרך עפר , נוסעים כ חצי ק"מ עד למגרש חנייה ומחנים את הרכב , מכאן ממשיכים את המסלול בהליכה רגלית עוד כ- ק"מ לפי סימון שבילים אדום עד פתח המערה .
ממצאים ארכאולוגיים
- המערה נחקרה לראשונה בידי הארכאולוגים האנגלים קלוד קונדר והוריישו קיצ'נר, שנכנסו למערה ב-17 באוקטובר 1873 ומיפו אותה. מאז גילויה, עוררה המערה את סקרנותם של תושבי האזור וסביבה נרקמו אגדות עם רבות.
Public Domain
- בשנות 1970 חקר את המערה ואת הפיר שבתוכה גדעון מן, מטעם החברה להגנת הטבע.
גילוי מערת מפלט מתקופת בר כוכבא
בשנת 2009 החל מחקר האוניברסיטה העברית, בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן. במחקר התגלה כי המערה שימשה כמערת מפלט בתקופת מרד בר כוכבא – נמצאו בה שרידי עצמות של המורדים וכלי נשקם ומטמון מטבעות כסף וזהב, ביניהם עשרות מטבעות בר כוכבא. זהו מטמון מטבעות בר כוכבא הגדול ביותר שהתגלה על ידי ארכאולוגים ולא על ידי שודדי עתיקות.
מושב זנוח
מושב זנוח – נמצא סמוך לבית שמש ושייך למועצה האזורית מטה יהודה , הוא נוסד בשנת 1950 ומשתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל , המושב הוקם ע"י עולים מתימן שעם השנים ניטש ממייסדיו ובמקומם הגיעו עולים מצפון אפריקה.
המושב נקרא ע"ש עיר כנענית עתיקה שישבה בנחלת יהודה , בין צרעה לתפוח , והוא הוקם סמוך לחורבות העיר הכנענית העתיקה.
בתקופת נחמיה ושיבת ציון, התיישבו עולי בבל בזנוח והביאו לבית המקדש את מנחת העומר ושתי הלחם מהתבואה שגדלה באזור.
בית עיטאב
בית עיטאב ( بيت عطاب) היה כפר ערבי כ-15 קילומטרים מערבית לבית לחם (כ-2 ק"מ מערבית למושב בר גיורא). הכפר שכן על שרידי מבצר צלבני מימי הביניים. תושבי הכפר עזבו אותו במלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור לאחריה. כיום ישנם במקום אתר ארכאולוגי וגן לאומי בית עיטאב.
