מעיין עין יהודה *

עין יהודה YouTube

מעין יהודה (עין אום אל עמוד) הוא שמו של אגם קטן בכניסה לקיבוץ עין הנציב הסוכן עמק בית שאן. המעין מכונה לעיתים קרובות יותר מעין עין הנצי"ב. מעיין יפהפה עם בריכה גדולה של מי טורקיז. המעיין נמצא בשטחי הקיבוץ ולכן לעיתים אנשי הקיבוץ מקשים על הכניסה. ניתן לחנות גם מחוץ לשער ולהיכנס רגלית.

מעיין עין יהודה
צילום: שושי ביטון

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין

גן לאומי עין יהודה קרוי על שמו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, שעל שמו קרוי גם הקיבוץ. הרב כיהן כראש ישיבת וולוז'ין והיה מגדולי רבני יהדות אירופה במאה ה- 19. הרב אהד את מפעל ההתיישבות בארץ ישראל והיה חבר באגודת "חיבת ציון". הקיבוץ הוקם כאן בשנת 1946. שני מעיינות נוספים של הקיבוץ, עין נפתלי (נָאסרַה) ועין צבי (סַאבְּחָה) קרויים על שמו.

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין נחלת הכלל

מי המעין

מי המעיין צלולים ומליחים. לפיכך, אינם עדיפים לשתייה או חקלאות, ומנוצלים לבריכות הדגים שבקרבת הקיבוץ מכיוון שטמפרטורת המים גבוהה במשך כל השנה. דבר זה עוזר לשמור על הדגים בעיקר מסוג אמנון שפגיעים מאוד למחלות בקור.

אורכה של הבריכה הוא כ-35 מטר, רוחבה 15 מטרים ועומקה הוא בין 3.5 ל-4 מטרים. בשל עומקה הרב של הבריכה, ניתן לקפוץ אליה מגדותיו של המעיין, ולצורך כך אף הותקן קרש קפיצה מיוחד. סביב למעיין יש צל, אך אין מקומות ישיבה מסודרים. מכיוון שמ

עין הנצי"ב הוא קיבוץ דתי ולכן אין כניסה למעיין בשבתות וחגים (השער ננעל עם כניסת השבת). איספו את האשפה אחריכם.

מקורות המעיין

 מקורות המעין של מעין עין יהודה מחלחול המעינות שנמצאים במפלס העליון עמק בית שאן כגון: עין שוקקהסחנהנחל הקיבוצים ועוד. מקורותיהם של מעיינות אלה מאקוויפר עבדת שמתנקז ממרכז השומרון צפון מזרחה (באזור שכם וג'נין) ומאקוויפר יהודה שמתנקז מהרי בית אל בדרום צפונה לעמק בית שאן.

עין הנצי"ב

עֵעין הנצי״ב הוא קיבוץ (מופרט) בעמק בית שאן. משתייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

הקיבוץ נוסד בשנת 1946 על ידי עולים מגרמניה, צעירים ניצולי השואה, ובהמשך על ידי גרעיני בני עקיבא שונים.

היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים של הקיבוץ הדתי סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות).

ברייתת התחומין

מומלץ למבקרים לבקר גם בהעתק כתובת רחוב ("ברייתת התחומין") המוצב לצד בית הכנסת של הקיבוץ. זו הכתובת העברית הארוכה ביותר שהתגלתה בארץ, ונמצאה בבית כנסת קדום באתר הארכיאולוגי חורבת פרווה, כקילומטר מדרום לקיבוץ. בכתובת זו מפורטות הלכות שמיטה, בפרט רשימה של "העיירות האסורות" – ערים בקרבת "תחום עולי בבל" (לרוב בקרבת יישובים נוכריים כמו צור, סוסיתה וכמובן בית שאן) עליהן חלים דיני שמיטה.

רפליקת (העתק) פסיפס כתובת רחוב, ברחבת בית הכנסת בקיבוץ נחלת הכלPublic domainל
Public domain The floor mosaic of the Tel Rechow synagogue

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: