שוב נפגשנו ליומיים נוספים באיזור השומרון. הטיול היה ברובו בשוליים המזרחיים של מדבר שומרון. הטיול התקיים בימי רביעי – חמישי כ"ו-כ"ז חשון ה'תשע"א.
המדריך: נתנאל אלינסון, מהישוב קידה אשר השלים את תצפיות הנוף במחקרים אחרונים של הארכיאולוגיה של ארץ ישראל, בעיקר של אדם זרטל וד"ר יואל אליצור מעופרה וכן הרב יואל בן נון.
המסלול שלנו מתמקד בתא שטח קטן הכולל ארבעה חבלי ארץ שונים: ים תיכוני, איראני-טורני, סהרו-ערבי והסודני. תחילת המסלול בקו פרשת המים של השומרון וסיומו 1000 מטר נמוך יותר בבקעת הירדן.
יום ד'
אופן ההגעה של רוב המשתתפים לנקודת ההתחלה ביישוב קידה מוביל דרך כביש 60 . מסלול ההגעה בעצמה מרשימה ביותר ומעבירה אותנו דרך מיטב ההתישבות בשומרון. פונים לכיוון עלי. בשילה נכנסים לכביש שמיוחד לישובים אשר עובר דרך שבות רחל, אחיה, קידה, אש קודש, חוות ישוב הדעת ועדי עד.אנו התיצבנו בשעה 07:00 לתפילה בבית הכנסת בקידה. שוב חגגנו קידוש לרגל הולדת נכד חדש. צילום של בית הכנסת והפסיפס שלו מצ"ב.
בתחילת המסלול נתנאל העביר הסבר כללי והתחלנו ללכת לכיוון עדי עד.בדרך תיצפתנו על הכרמים של משק אחיה, שילה, תרמוס עיא (למטה) וסנג'יל (למעלה), הר בעל חצור עם המבנים העגולים בראשו של ההר הגבוה בשומרון וכן חוות ישוב הדעת.
משם התחלנו לרדת בירידה התלולה ביותר בארץ. בשביל הוצבו שלטי הדרכה והסברים על ידי נוער קידה. המתלול מוביל אותנו מן ההר אל הספר.
לקראת המדרגה עצרנו בתצפית מעל לכפר דומה לא רחוק מגבעה 844. משם ניתן לראות את הסרטבה מהטיול הקודם וכן כל איזור שער הגלעד- מקום נס מעבר הירדן.
בסוף הירידה הגענו למדרגת כביש אלון. משם המשכנו בשביל 5539 המסומן אדום מדרום לכפר דומה. השביל הוביל אותנו בין אחרוני המבנים הערביים וראשוני האוהלים הבדואים. כמה שמחנו למצוא מקום מוצל תחת עץ תאנים לאכול ארוחת בקר.
אז התחלנו את המסלול ב-ואדי רשאש (רסיסים). תחילה הלכנו בגדה הצפונית לבקר במעין דומא. חבל שתושבי דומה החליטו לפתוח שם גם מזבלה. שימו לב לגרפיטי בערבית: חלווה יא בלדי (את יפה ארצי.) ו-יא אחלה בלד בארד (הארץ היפה בעולם). הסמל מאד דומה לסמלו של החזית העממית לשחרור פלסטין. אם אני לא צודק תעירו לי.
מרחוק ראינו שורה של כבשים הולכים בשביל צר לאורך הצוק. כעבור כמה דקות אנו הלכנו בעקבותיהן. חזרנו בגדה הצפונית , עקפנו מפל והמשכנו בשבילים הצרים בגדה הדרומית עד מעין רשאש ובוסתן אל חג'. נתנאל סיפר לנו כיצד נהרסה הבריכה במאבק בין הערבים והבדואים באזור. בצל המענג של הצוק שמענו אודות השעיר לעזאזל בתקופת משכן שילה הסמוך. למדנו על הקשר בין שעיר-שד-ועזאזל. האם כפר דומה היא ג'בל מנטור? המשנה מציינת שהצוק ממנו נדחף השעיר אל מותו היה תשעים ריס מירושלים. כמה מעניין שלנחל זה קוראים רשאש! במנוחתנו השתעשענו ממשחקי "חנה ועליזה".
ירדנו בירידה מטורפת להציץ על המפל הגדול בנחל. והמשכנו לרדת עד לנחל. לדאבוננו מפצע חברנו היקר נחום, שיהיה בריא, והיה צורך לחלץ אותו. כל בכבוד למדריך נתנאל שלא חסך כל מאמץ לפתור את הבעיה. תחילה גייס חמור מרועה מקומי אך זה רק גרם לכאבים בלתי נסבלים לנחום. לבסוף התנדבו כמה תושבי קידה ומספר חיילים מבסיס צה"ל סמוך להעלות את נחום באלונקה במעלה התלול. ד"ר יצחק ליווה אותם כל הדרך ומספר חברי הקבוצה התנדבו להצטרף ולהחליף את נושא האלונקה. במאמץ עליון חזרו למעלה ונחום הועבר לאמבולנס אזרחי ליד ביתו.
עקב השעה המאוחרת הוחלט שאנו גם נחזור למעלה למעין א-רשאש, נעלה בשביל 5541 המסומן ירוק ונסיים את הטיול ליד ח'ירבת ג'בעית.
לינה: מדרשת עפרה. תודה למיכל שאיחרה את הקבוצה למרק חם בביתה. כמובן היתה הרצאה מאחד מותיקי המקום.
יום ה'
ביום חמישי, לאחר תפילת שחרית בעפרה, התחלנו את היום בחניון המחנה הצבאי ממנו באו לסייע לנו בפינוי של נחום. זה מבוא שילה שיושב על מקום היאחזות נח"ל. נצלנו את הצל לשמוע אודות אפשרויות זיהוי ח'ירבת ג'בעית וללמוד על הצעה שהיתה על "מסילה" דרך ראשית מירושלים לגלעד.
פנינו דרומה בהליכה על קו הרכסים כאשר משמאלנו דרכים שפנו לואדי מחמוד, נחל דליה וואדי אל בקר. עצרנו לתצפית מול כפר אל מע'יר (המערות) ולאחר מכן מול כפר מליק, לידו רואינו חורשת עצי אורנים טבעית. האם הכפר הזה הוא הר המלך המקראי? כאן ראינו את עין סמיה גדול המעיינות במדבר שומרון וקו המים העולה לרמאללה. ניסינו להבין את האפשרויות לזיהוי ח'ירבת מרג'מה הסמוכה.
בדרך פגשנו בדואים אורזים שקים של זבל למכירה בתרמוס עיא במחיר 7 ₪ לשק. יכולנו לקנות במחיר מציאה אבל לא יכולנו לסחוב הביתה על הגב. השקים בעצמם היו מאד מעניינים – כולם מארגוני צדקה בינלאומיים.
ארוחת בקר אכלנו במתקני אימון לוחמה בשטח בנוי.
ירדנו שוב בירידה תלולה – אך פחות מאתמול – לנחל ייט"בשביל מספר 5665 המסומן אדום המוביל לעין אל עוג'א. מדרגות, מפלים, בולדרים, סלעים, שבילים צרים וצוקים. השביל עובר בשמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר.
עברנו ליד הסדק של שביל מספר 5666 המסומן כחול. אני לא בטוח שהייתי עובר ב"סדק" זה. גם החלטנו לא להעפיל בשביל מספר 5667 המסומן שחור לכוכב השחר. הוא לא יברח לנו והיינו מוכרחים להגיע לאוטובוס לפני החושך. זה היה תחרות נגד הזמן, לא מעט באשמת כותב שורות אלו.
בנחל יש מפלים שמחייבים שיתוף פעולה וחשוב לציין את הסיוע ההדדי של החברים בקפיצות הללו.
במעקף מפל אחד זכיתי למצוא מאובן יפהפה. בסיום, ברדת הלילה הגעתי לעין אל עוג'א.
תודה למלווה-חובש, לירון, שסייע לכל מי שהיה צריך בצורה נעימה.
אוכל: הבאה עצמית של כל הארוחות. בכניסה לעפרה יש מסעדה שניתן להיעזר בה לארוחת. קוראים לה ש' אלי – ההיא מפתיעה לטובה.ח בנוי של צה"ל. גם כאן רואים את סמל החזית העממית – בצורה ברורה יותר.
ציוד למסע: 4 ליטר מים ליום, כובע, נעליים, פנס, אוכל ליומיים, תכשירי הגנה נגד שמש, נייר טואלט, תיק הליכה. ציוד מומלץ: מפת סימון שבילים מס' 5-6 בקעת הירדן ומזרח השומרון
