היכונו למסע צליינות וחיפוש אחר מקורות המשפחה שלי ברוסיה הלבנה – הן מצד אבא והן מצד אמא. הצטרפו למסע אשתי היקרה ואחי הבוגר שהגיע במיוחד מקליפורניה.
מינסק היא עיר הבירה של בלארוס (רוסיה לבנה) והעיר הגדולה ביותר בה. בני משפחתי לא היו תושבי מינסק, אבל מינסק היא נמל התעופה הראשי לכניסה ל״רוסיה הלבנה״. תולדות העיר משקפות ומשפיעות על בני משפחתי שהתגוררו בעיירה סמוכה (בוגושביץ) ומאוחר יותר בעיר סמוכה (בוריסוב). הפוסט הזה יסקור תולדות בלארוס, תולדות מינסק, הפלישה של גרמניה הנאצית, תולדות הקהילה היהודית במינסק, והשואה במינסק. אתרי הנצחת קרבנות השואה סביב מינסק:- אנדרטת הבור (יאמא), מאלי טרוסטינץ (Maly Trostenets Memoria) יוצגו בפוסט נפרד.
My brother, Prof. Benjamin Jerry Cohen, and I, have come to Belarus to reunite with the roots of our family. Our journey took us through Minsk (Yama and Maly Trostinets), Khatyn, Borisov, Shklov, Mogilev, Bogushevichi, and Smilavichy. This was our itinerary. Each city was reported in a separate post in this blog. One city has a sad "story" and another has a happy "story". Borisov was the home of all our aunts and uncles on the "Cohen" side. Not one of them survived the Holocaust. On the other hand, Shklov was the home of our family on the "Grossman" side who were all smart enough to leave Russia before WWI. All of them survived in Canada. Bogushevichi was the home of our father for 23 years until he escaped Soviet Russia and immigrated to the USA. All his siblings were murdered in the Holocaust. My brother and I both want to walk on the ground where our father grew up.
מה אומרים מורי דרך על מינסק – What do tour guides have to say about Minsk
שדה התעופה הלאומי של מינסק (Minsk National Airport) מודרני ונקי. אבל בביקורת הגבולות בודקים באטיות כל דף של דרכונך בזכותית מגדלת ומצלמים כל עמוד (אולי בשביל קג״ב?). הנהיגה במינסק ובכל בלארוס פראית. כאן מותר לעשות סיבוב פרסה באמצע כביש לאומי של ששה מסלולים. אין בעיה לדבר אנגלית:- פשוט אף אחד לא מבין. לעומת זאת העיר נקיה להפליא והתושבים ידידותיים.
There are more than 20,000 rivers and creeks and about 11,000 lakes in Belarus but is a landlocked country. One third of the territory of Belarus is covered by forests. It borders five other states. Belarus is sometimes called the 'Lungs of Europe' for its countless forests, rivers and lakes. Belarus is not a member of the Schengen Area and is not a member of the European Union (EU). Belarus was the smallest of the three Slavic republics included in the Soviet Union (the larger two being Russia and Ukraine).
Some places in Belarus would accept Dollars or Euros. Normal payment currency in Belarus is the local BYR, but bring in USD or EUR. Bank cards are widely used in Belarus. You can use them in shops, hotels, restaurants and self-service kiosks. The most widespread international payment systems in Belarus are Visa and MasterCard.
New Belarusian rubles can puzzle tourists who come with euros in the pocket. The reason is simple – the new banknotes are almost similar in size, design, and even colors to the currency of the EU. So be careful and don’t confuse the two! All major streets are wide and are illuminated when it gets darker. So, even at night, you can feel safe in the capital of Belarus. Minsk is definitely worth a visit.
Christianity is the main religion in Belarus, with Eastern Orthodoxy being the largest denomination. The legacy of the state atheism of the Soviet era is evident in the fact that a large part of the Belarusians are not religious. According to the 2009 national census, there were 12,926 self-identifying Jews in Belarus. The Jewish Agency estimates the community of Jews in Belarus at 20,000.
כלל גדול בהנצחה בבלארוס: אחד מכל ארבעה תושבי רוסיה הלבנה נרצח על ידי הנאצים ימ״ש. כאן נרצחו במחלחמת העולם השניה רק ״אזרחי רוסיה הלבנה״ ולמרות שרובם היו יהודים לא מציינים את דתם.
בתי כנסת בבלארוס – Synagogues in Belarus
בסיור שלנו נבקר בבתי כנסת בערים בוריסוב ומנסק. ביתר הערי בנן נשהה כבר אין בתי כנסת.
בית כנסת חב״ד Synagogue Chabad (פעיל-Minsk Jewish Community Synagogue – (Active
Synagogue Chabad Lubavitch of Minsk – ul. Kropotkina 22 – ул. Кропоткина, 22
בנין בית הכנסת הוקם בשנת 1910. במשך שנים רבות היה סגור. רק בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוחזר המבנה לקהילה היהודית באופן רשמי.
Phone: 375-29-330-6675 Local Time: 11:16 AM (GMT +3) www.JewishMinsk.com Rabbi Shneur Deitch, Chief Rabbi Mrs. Basya Deitch, Director Meal Hashgacha: Rav Sirota
מחוץ לבית כנסת חב״ד- Outside Minsk Jewish Community Synagogue
מחוץ לבית כנסת חב״ד – Inside Minsk Jewish Community Synagogue
Synagogue furniture
מפה לבית חב״ד – Map to Chabad House
בית כנסת בית ישראל – Synagogue Beis Yisrael (פעיל-Active)
Synagogue Beit Yisrael – Daumana St. 13 B Minsk, 220002 – Phone: +375-172-345612
Paintings of once Belarus Synagogues in Beis Yisrael Synagogue – צילומי בתי כנסת בבלארוס המקשטים בית כנסת בייס ישראל
(All photos with permission of Beis Yisrael Synagogue)
בית הכנסת הריפורמי – Association of Progressive Jewish Congregations
Association of Progressive Jewish Congregations – Internatzionalnaya St. 16
בית כנסת קורל – Choral Synagogue (לא פועל-No longer a synagogue)
Former Minsk Choral synagogue 5 Volodarskaya Street now Gorky National Drama Theatre
מינסק – צילום: Jewish-Tour
Where is Minsk – היכן מינסק
העיר מינסק ממוקמת על גדות הנהרות סוויסלאץ' – Svislač ו-ניאמיהה -Nyamiha. כבירה הלאומית, למינסק מעמד מיוחד בבלארוס והיא המרכז המנהלי של פרובינציית מינסק ושל מחוז מינסק. בעיר מתגוררים כ-2,002,600 תושבים, ושטחה הכולל הוא כ-305.47 קמ"ר.
Minsk is the capital and largest city of Belarus, situated on the Svislač and the Nyamiha Rivers. The population in January 2018 was 1,982,444, making Minsk the 11th most populous city in Europe.
The Name of the City – שם העיר מינסק
כתיב שם העיר משתנה בהתאם ללאום: בבלארוסית: Мінск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk. מקור שם העיר אינו נהיר. יתכן שזה קשור לנהר בשם Měn . אין קשר בין מינסק והעיר הפולנית מינסק.
Where did the Jews of Minsk come from?מאיפה באו יהודי מינסק
תולדות מינסק – History of Minsk
The earliest historical references to Minsk date to the 11th century (1067), when it was noted as a provincial city within the Principality of Polotsk. Mindaugas, the first known Grand Duke of Lithuania, extended his domain into regions southeast of Lithuania proper during the 1230s and 1240s. In 1242, Minsk became part of the Grand Duchy of Lithuania. During the summer of 1253 Mindaugas was crowned King of Lithuania. Minsk received town privileges in 1499. From 1569, it was a capital of the Minsk Voivodeship, in the Polish–Lithuanian Commonwealth. It was part of a region annexed by the Russian Empire in 1793, as a consequence of the Second Partition of Poland.
WW2-Holocaust-Europe.png
WW2-Holocaust-ROstland.PNG
יוצר
WW2-Holocaust-Europe.png: User:Dna-Dennis מפת מחנות המוות בבלארוס
ההיסטוריה של מינסק דומה לתולדות שקלוב ובוריסוב: נוסדה על ידי העמים הסלאביים המאות ה-6 וה-8 לספירה. בלארוס רואה את עצמה כאחת מיורשותיה (יחד עם רוסיה ואוקראינה) של רוּס" – הכינוי העתיק יותר לארץ הסלאבים המזרחיים שמרכזה היה בקייב.
מפה: SeikoEn מפת האיזור של בלארוס בשנים 1220-1240
במאות ה-9 וה-10 נכלל ב-פולאצק. ב-1129 סופחה על ידי קייב. ב-1146 השליטה בנסיכות חזרה לשושלת פולוצק. במאה ה-13 נכלל ב-הדוכסות הליטאית הגדולה. ב-1569, יצר איחוד לובלין את האיחוד הפולני-ליטאי.
ב-1569, יצר איחוד לובלין את האיחוד הפולני-ליטאי-רפובליקת שני העמים – The Polish–Lithuanian Commonwealth
יוצר: User:Mathiasrex Maciej
Szczepańczyk, based on layers of User:Halibutt – האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים
מינסק שרדה גלי הרס נוראים. אפשר להגיד שאלימות בדם שלה. (1) גל ההרס הראשון היה הפלישה המונגולית לרוס בשנים 1237–1239. (2) גל ההרס השני היה במלחמת רוסיה-פולין (1654–1667). (3) גל ההרס השלישי היה במלחמה הצפונית הגדולה ב-1708 וב-1709.
ב-1795 לאחר חלוקתה של הממלכה המאוחדת של פולין וליטא, עבר שטחה של בלארוס לאימפריה הרוסית. בני העם הבלארוסי, אוניאטים ברובם, אולצו להמיר את דתם לנצרות פרבוסלבית, ונערכה רוסיפיקציה של התושבים.
בסוף המאה ה-19 אוכלוסית היהודים היתה 45% של העיר מינסק. היו יותר בתי כנסת במינסק מכנסיות. היה רחוב יהודי בו (היום נקרא רחוב קולקטורנאיה) רוכזו גלי הילדים, בתי הספר
ב-1915, העיר הייתה עיר חזית. מספר מפעלים נסגרו והתושבים התחילו להתפנות למזרח. מינסק נהפכה למפקדה של החזית המערבית של הצבא הרוסי והייתה בית לבתי חולים צבאיים ולבסיסי אספקה צבאיים. לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 הוכרזה עצמאותה של הרפובליקה העממית של בלארוס. בשנים 1918-1921 מינסק ובלארוס עברו ידים בין האדומים, הלבנים, הגרמנים, והפולנים. ב-1921, לפי הסכם ריגה נמסרה העיר לרוסיה ונהפכה לבירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס – אשר ב-1922 הפכה לאחת המייסדות של ברית המועצות.
The First World War affected the development of Minsk tremendously. By 1915, Minsk was a battle-front city. Some factories were closed down, and residents began evacuating to the east. Minsk became the headquarters of the Western Front of the Russian army.
The Russian Revolution had an immediate effect in Minsk. A Workers' Soviet was established in Minsk in October 1917, drawing much of its support from disaffected soldiers and workers. After the Treaty of Brest-Litovsk, German forces occupied Minsk on 21 February 1918. On 25 March 1918, Minsk was proclaimed the capital of the Belarusian People's Republic. The republic was short-lived. In December 1918, Minsk was taken over by the Red Army. In January 1919 Minsk was proclaimed the capital of the Belorussian SSR. Later in 1919 (see Operation Minsk) and again in 1920, the city was controlled by the Second Polish Republic during the course of the Polish-Bolshevik War between 8 August 1919 and 11 July 1920 and again between 14 October 1920 and 19 March 1921.
Under the terms of the Peace of Riga, Minsk was handed back to the Russian SFSR (Russian Socialist Federative Soviet Republic) and became the capital of the Belorussian SSR, one of the founding republics of the USSR (Union of Soviet Socialist Republics).
הקהילה היהודית של מינסק – The Jewish Community of Minsk
- קהילת היהודים במינסק הייתה בין החשובות במזרח אירופה.התפתחותה דומה לזו של העיר שקלוב.
- ב-1489 יהודי התמנה על גביית מיסים בעיר מטעם השלטון הליטאי.
- יהודים התחילו להתיישב בעיר במאה ה-16.
- ב-1579 המלך סטפאן באטורי הוציא אישור ליהודים לסחור בעיר. המלך זיגמונט השלישי ואזה ביטל אישור זה ב-1606 בעקבות פניית הנוצרים. אולם ב-1609 היהודים שוחררו ממסים מיוחדים.
- ב-1616 הורשה להם לפרוס בעיר את מרכולתם.
- ב-1629 הורשו לפתוח חנויות.
- בזמן המלחמה הפולנית-רוסית (1667-1654) נטשו היהודים את העיר בעקבות הכיבוש הרוסי ב-1655, אך בחזרתה לפולין ב-1658 חזרו גם היהודים. עדיין ליהודים לא היה אישור להתיישב בעיר והם נאלצו לשכור בתים מאוניאטים, ועקב כך סבלו סבל כפול, שכן הופנתה נגדם שנאת הנוצרים האורתודוקסים, גם כלפי בעלי בתיהם וגם כלפי היהודים עצמם.
בלארוס הייתה ערש התרבות היהודית הליטאית, ובתחמה פעלו ישיבות מפורסמות. בהשפעת הגאון מווילנה (1720-1797) הוקמו בעיר מספר ישיבות. חלק גדול מהיהודים החרדים (אלו שאינם חסידים או ספרדים) שומרים עד היום את ההגדרה של 'יהודים ליטאים', שמבחינה היסטורית חלה על כל יהודי בלארוס.
- במפקד האוכלוסין שנערך ב-1766 חיו בתחומי בלארוס של היום 62,800 יהודים, כאשר שתי הקהילות הגדולות היו מינסק ופינסק עם כ-1400 יהודים בכל אחת.
- מפקד האוכלוסין שערכה רוסיה הצארית ב-1897 גילה כי בתחומי בלארוס של היום חיו 910,000 יהודים (הקבוצה האתנית השנייה בגודלה – 13.6% מתושבי הארץ כולה) היהודים היוו 21% בתחומי האימפריה הרוסית. הקהילה הגדולה ביותר הייתה במינסק (47,560 מתוך 91,494 – 52% מתושבי העיר). בתקופה זו היו היהודים הקבוצה האתנית העירונית הגדולה ביותר בבלארוס (59.4%).
עד למלחמת העולם הראשונה הייתה בבלארוס אוכלוסייה יהודית גדולה ובעלת תרבות מפוארת. הקהילות הגדולות היו במינסק, הרודנה, פינסק, הומל, מוהילב וויטבסק. בערים אלה היוו היהודים אחוז גדול מכלל האוכלוסייה. היה בה גם גרעין של השכלה כללית, שהבולט בחבריה היה חיים נחמן ביאליק. בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 שימשה מרכז לתנועת הפועלים היהודית.
בין שתי מלחמות העולם הייתה בלארוס מחולקת בין ברית המועצות לפולין. ב-1926 חיו בבלארוס (הסובייטית) 407,000 יהודים ומספר דומה של יהודים חי בחלקה הפולני של בלארוס.
בחלק הסובייטי היוו היהודים את הקבוצה האתנית השנייה בגודלה (8%) ואחת השפות הרשמיות של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית הייתה היידיש. בתחילת שנות ה-20 התקיימו חיי קהילה ענפים, אך הללו גוועו עם הקולקטיביזציה והרדיפות של תקופת סטלין.
ברבנות העיר כיהנו והתגוררו רבנים מפורסמים וביניהם: הרב יחיאל היילפרין – מחבר "סדר הדורות", הרב ירוחם יהודה ליב פרלמן שכונה ה"גדול ממינסק", הרב בנימין הכהן שקוביצקי שכונה "המגיד ממינסק", והרב גרשון תנחום ממינסק.
After the 1569 Polish–Lithuanian union, the city became a destination for migrating Jews (Ashkenazim, who worked in the retail trade and as craftsmen, as other opportunities were prohibited by discrimination laws). Many Minsk residents became polonised, adopting the language of the dominant Poles and assimilating to its culture. After the partition of Poland-Lithuania in 1793, Minsk became part of the Russian Empire. The Russians dominated the city's culture. At the time of the 1897 census under the Russian Empire, Jews were the largest ethnic group in Minsk, at 52% of the population, with 47,500 of the 91,000 residents. Between the 1880s and 1930s many Jews emigrated from the city to the United States as part of a Belarusian diaspora.
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב – The Molotov–Ribbentrop Pact
לפני השואה חיו בבלארוס כ-750,000 יהודים, מרביתם בחלקה המערבי, שהיה עד 1939 בשלטון פולין. לא פחות מ-5,295 ישובים בלארוסים נשרפו ונחרבו על ידי הנאצים. פעמים רבות כל התושבים נהרגו – עד 1,500 קורבנות כענש לשיתוף עם הפרטיזנים.
ב-1939 סיפחה ברית המועצות את מערב בלארוס אחרי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הקהילות בשני חצאי בלארוס היו שונות בתכלית האחת מהשנייה. יהודי מזרח בלארוס היו מעיקרם עירוניים, חילונים ודוברי רוסית – בעוד אלו מהמערב שימרו את תרבות השטעטל, היה בהם אחוז גבוה של דתיים והשפה העיקרית הייתה היידיש.
מקור http://commons.wikimedia.org/wiki/Image:Ribbentrop-Molotov.svg
יוצר: The Molotov–Ribbentrop Pact Peter Hanula
The Battle of Bialystok-Minsk – June 1941
This video examines a battle that involved over 1.4 million soldiers. The battle was one of the first engagements in Operation Barbarossa, and astoundingly decisive.
German Invasion Of Russia (USSR) – June 1941
A movie from "British Pathé" shows panning shot along road of advancing German troops passing retreating Russian prisoners. Various shots of German infantry advancing through smoke and rubble strewn town. Various shots of German tanks advancing through town (possibly Minsk) and across the bridge. Several shots of the German tanks advancing across Russian farmland. Burning Russian tanks seen in cornfields, prisoners walking along. Various shots of German heavy artillery shelling town of Brest-Litowsk. Various shots on outskirts of town, Russian troops with white flags surrender. Shots of large numbers of prisoners being rounded up and marched off. German troops in town mopping up snipers. Various shots of German antiaircraft guns in action. Flak in sky and Russian plane crashes into field. Close up shot of burning wreckage of plane in field.
השואה במינסק – The Holocaust in Minsk
כשהגרמנים פלשו לברית המועצות ב-22 ביוני 1941 כחלק ממבצע ברברוסה, מינסק נמצאה באופן מיידי תחת התקפה. העיר הופצצה ביום הראשון לפלישה ואחרי ארבעה ימים היא עברה לשליטת הוורמאכט. הגרמנים הפכו את העיר למרכז נציבות הרייך אוסטלנד. קומוניסטים נהרגו או נכלאו. ב-1942 מינסק נהפכה למרכז חשוב של תנועת ההתנגדות של הפרטיזנים הסובייטים. עד 1991 הייתה בלארוס "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס", כלומר רפובליקה סובייטית בברית המועצות. באוגוסט 1991, אחרי כישלון ההפיכה במוסקבה, הכריזה בלארוס סופית על עצמאותה.
Under the Nazi occupation of the Second World War, working through local populations, Germans instituted deportation of Jewish citizens to concentration camps, murdering most of them there. The Jewish community of Minsk suffered catastrophic losses in the Holocaust. From more than half the population of the city, the percentage of Jews dropped to less than 10% more than ten years after the war.
השואה בבלארוס הסובייטית החלה בקיץ 1941, במהלך התקפה גרמנית על עמדות סובייטיות במבצע ברברוסה.מינסק הופצצה והוורמאכט כבש אותה ב-28 ביוני 1941. ב-3 ביולי 1941, במהלך האקציה הראשונה במינסק, הוצעדו 2,000 יהודים בני האינטליגנציה ליער ונרצחו. האיינזצגרופן ביצע מעשי טבח מעבר לגבול הגרמני-סובייטי ותעד בכתב מעשים אלה.
Column of prisoners of the Minsk ghetto on the street. 1941
הארכיון הפדרלי הגרמני Blue pencil.svg wikidata:Q685753
Herrmann, Ernst – Bildbestand (N 1576 Bild)
מספר גישה N 1576 Bild-006 אסירים יהודים 1941
הארכיון הפדרלי הגרמני Blue pencil.svg wikidata:Q685753
Jews in forced labor in Minsk. February 1942 יהודים אסירים 1942
Allgemeiner Deutscher Nachrichtendienst – Zentralbild (Bild 183)
See this video: WWII guerilla fighter recalls rounding up of Jews in Minsk Ghetto
בשואה הושמדה מרבית הקהילה היהודית. עם כיבושה של בלארוס על ידי גרמניה הנאצית ב-1941 הצליחו חלק מן היהודים להימלט מזרחה (בעיקר מהחלק המזרחי, שהותקף מאוחר יותר), בעוד רוב הנשארים נרצחו. לפי נתונים היסטוריים שונים, בשואה נספו 86% מיהודי מערב בלארוסו-36% מיהודי מזרח בלארוס.
גטו מינסק -The Minsk Ghetto
The Soviet census of 1926 showed 53,700 Jews living in Minsk constituting close to 41% of the city's inhabitants.The ghetto was created soon after the German invasion of the Soviet Union and capture of the city of Minsk, capital of the Belorussian SSR, on 28 June 1941. On the fifth day after the occupation, 2,000 Jewish intelligentsia were massacred by the Germans; from then on, murders of Jews became a common occurrence. About 20,000 Jews were murdered within the first few months of the German occupation, mostly by the Einsatzgruppen squads. On 17 July 1941 the German occupational authority, the Reichskommissariat Ostland, was created. On 20 July, the Minsk Ghetto was established. A Jewish Council (Judenrat) was established as well. The total population of the ghetto was about 80,000 (over 100,000 according to some sources), of which about 50,000 were pre-war inhabitants, and the remainder (30,000 or more) were refugees and Jews forcibly resettled by the Germans from nearby settlements. In November 1941 a second ghetto was established in Minsk for Jews deported from the West, known as Ghetto Hamburg, which adjoined the main Minsk ghetto. Above the entrance to this separate ghetto was a sign: Sonderghetto (Special Ghetto). Every night the Gestapo would murder 70–80 of the new arrivals. This ghetto was divided into five sections, according to the places from which the inhabitants came: Hamburg, Frankfurt, Berlin, the Rhineland, Bremen, and Vienna. Most of the Jews in this ghetto were from Germany and the Protectorate of Bohemia and Moravia; at its height it had about 35,000 residents. Little contact was permitted between the inhabitants of the two ghettos. By August fewer than 9,000 Jews were left in the ghetto according to German official documents. The ghetto was liquidated on 21 October 1943, with many Minsk Jews perishing in the Sobibor extermination camp. Several thousand were massacred at Maly Trostenets extermination camp (before the war, Maly Trostenets was a village a few miles to the east of Minsk). By the time the Red Army retook the city on 3 July 1944, there were only a few Jewish survivors.
הגטו של מינסק – The Minsk Ghetto
בעיר מינסק הוקם גטו מינסק, שהיה הגטו שהחזיק הכי הרבה זמן בשטחי ברית המועצות הכבושים. יהודי הגטו הוצאו במספר אקציות להריגה בבורות ענק שנחפרו בקרבת הכפרים טוצ׳ינקה ומאלי טרוסטינץ (ראה מטה). ב-8 ביולי 1941 פקד ריינהרד היידריך לירות בכל היהודים הזכרים בשטח הכבוש בין הגילים 15 ל-45, כבפרטיזנים סובייטים. באוגוסט צורפו לנורים נשים, ילדים וקשישים.
Minsk During the Occupation – מינסק כבושה
כ-11,600 יהודים במינסק נלקחו במשאיות אל הכפר הסמוך טוצ'ינקה (טוצ'ינקי) ונורו בידי חברי האיינזצגרופה א'. ההיסטוריון מרטין גילברט כתב כי הקומיסר הכללי שלנציבות הרייך אוסטלנד, וילהלם קובה, השתתף אישית בהרג במרס 1942 בגטו מינסק.
פעולות חיסול בשטחים (כולל העיר מינסק) שנכבשו על ידי הגרמנים מאז יוני 1941 נערכו במספר מקומות בולטים בבלארוס של ימינו. הקורבנות הועברו ברכבת גם לאתר ההשמדה ברונה גורה.
******************
Museum of History and Culture of Jews of Belarus – מוזיאון תולדות היהודים בבלארוס ותרבותם
Museum of Jewish History and Culture in Belarus is a small museum in Minsk, Belarus. It was founded in 2002 by historian Inna Gerasimova in conjunction with the American Jewish Joint Distribution Committee. The Joint Committee and the "Union of Belarusian Jewish Organizations and Communities" supports the museum, along with the local Belarusian Jewish community. Offices for local Jewish community services are located in the same building. The entire exhibition of the museum consists of those items that were donated by local residents and their descendants. The earliest exhibits in it date back to the end of the 19th century. The present director is Julia Mikolutzkaya. [All photos with permission of the Museum]
28 V Khoruzhey Street Minsk, 220 123, Belarus
Tel: 375298018635, 375172867961 minskjewishmuseum@gmail.com Opening hours: Mon – Sun – By appointment – Free admission
A virtual tour of the museum is available in English.
**************
פרויקט הנצחת זכרון השואה – Project Anne Frank and the Memory of the Second World War in Belarus
Video was created in Minsk on 27-29 of August 2015 in the framework of the project Anne Frank and the Memory of the Second World War in Belarus supported by the Embassy of the Kingdom of the Netherlands and Konrad Adenauer Foundation.
*********
Belarusian State Museum of the History of the Great Patriotic War – מוזיאון בלארוס לזכר מלחמת העולם השניה
The Belarusian State Museum of the History of the Great Patriotic War was the world’s first museum to tell the story of the bloodiest war of the 20th century (founded 30 September 1943 in Moscow since Minsk had been evactuated). In August 1944 it was moved to the liberated Minsk to one of the few intact buildings in the destructed and looted Minsk. Today it is one of the most important and biggest war museums in the world, along with the well-stocked museums in Moscow, Kiev, and New Orleans. In those terrible years Belarus lost every third resident. More than 3 million people died, including about 50,000 partisans and underground fighters. Throughout the country there were 250 death camps, including the infamous Trostenets, one of the largest after Auschwitz, Majdanek and Treblinka. The museum does not mention Jews as such, only Belarus citizens. The audio guide does not include Yiddish.
Photo: Julian Nyča
*********
Minsk Holocaust Monument in Jerusalem – אנדרטת שואת מינסק בירושלים
אלפים מיהודי הגטו נמלטו ממנו ליערות הסמוכים ולחמו שם כנגד הגרמנים (למשל, מאשה ברוסקינה). אחרוני היהודים בגטו, שהועסקו בעבודות כפיה נשלחו אל מותם במחנההמוות סוביבור, או שנורו למוות בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1943. כנראה, רק 13 יהודים שרדו את הגטו.
Kiriat Shaul Cemetery' Israel
צילום: דוד שי
*********
Holocaust Monuments in Minsk – אנדרטות שואה במינסק
צילום:Vadim Sazanovich אנדרטה לקרבנות השואה במינסק
El Maleh Rachamim/G-D Full of Mercy/ Kaddish
שיקום הקהילה היהודית במינסק – Rebuilding the Jewish Community after the War
לאחר המלחמה חזרו חלק מן הניצולים לבלארוס. החיים היהודיים קמו לתחייה האופן יחסי בהשואה ליתר לברית המועצות. במינסק התנהל תיאטרון יהודי בהנהלת שלמה מיכאלס; בקהילות רבות הוסיפו להתקיים רבנים ובתי כנסת. בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 ידעה העיר התנכלויות של השלטונות לפעילות היהודית. בינואר 1948 על ידי סוכני הק.ג.ב. נרצח ראש התיאטרון היהודי שלמה מיכואלס, יושב ראש הוועד, בתאונת דרכים מבוימת . ב-1949 נסגר התיאטרון היהודי ועובדיו פוטרו. לאחר רצח מיכאלס ומשפט הרופאים ב-1953, חוסלה מרבית הפעילות. נוסף על כך, השלטונות הסובייטים עודדו יהודים רבים לעזוב את בלארוס ואוקראינה ולהתיישב בעומק רוסיה ומרכז אסיה, כדי לפתח את האזורים הללו מבחינה כלכלית.
ב-1959 הוחרם בית הכנסת הגדול, ובניינו עבר לידי תיאטרון גורקי. ב-1959 האוכלוסייה היהודית מנתה 38,842 נפשות. בשנות ה-60 נאסר על קבורה בבית הקברות היהודי, ולאחר מכן הוא נהרס ונהפך לאצטדיון דינמו.
בתקופת הפרסטרויקה התחדשה הפעילות הקהילתית. ב-1988 הוקמה "אגודת חובבי התרבות היהודית" על שם יצחק חריק. ב-1989 נפתח בית הספר היהודי החד שבועי על ידי יורי דורן, שלאחר מכן הקים את iro – התאחדות יהודי בלארוס. בלארוסים כחסידי אומות העולם. כל האותות הוענקו לאחר פירוק ברית המועצות. רבים מהמעוטרים באות הגיעו ממינסק, ועד כה כבר נפטרו.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 התעוררו החיים היהודיים שוב; הוקמו בתי ספר במקומות שונים, ושבו רבנים לעמוד בראש הקהילות. לפני תחילת העלייה גדולה של שנות ה-90 היו בבלארוס 112,000 יהודים. בין השנים 1990–2004 עלו לישראל כ-70,000 עולים מבלארוס.
כיום קיימים במינסק שני בתי כנסת של התאחדות יהודי בלארוס – האחד מתפלל בנוסח אשכנז, והאחר של חסידות חב"ד, בראשות שליח חב"ד במקום הרב שניאור זלמן דייטש. עד ינואר 2017 הכיר יד ושם ב-641 חסידי אומות העולם.
מינסק בשנות ה-30 Minsk in the 1930s
מינסק היום – Minsk Today
ביבליוגרפיה
IN AUGUST OF 1944 Russian-Belarusian WWII movie with English subtitles
יומנו השלם של אברהם זלמן כהן: Hebrew autobiograhy of Abraham Zalman Cohen describing Jewish life in Czarist White Russian village of Bogushevichi, Communist Revolution, escape and immigration to the United State, work in New York City and Peekskill, NY and building a family in the Jewish Community of Ossining, NY/
Forty Five Years on the Block – The Autobiography Of Abraham Zalman Cohen: אנגלית
מכתבים ששלח אליהו – צבי – הירש כהן – כגן מבלרוס אל בנו ואל קרובי משפחתו בארה"ב : Letters sent by Eliahu – Zvi – Hirsh Cohen – Kagan to his son, Avraham – Zalman Cohen, in 1927 through 1937
המלצה של הושבילים:- Jewish Tour Agency
The Jewish Tour Agency was founded in 2005 to provide the Jews from different countries of the world with the possibility to discover, to explore and to study the rich Jewish heritage of Belarus, offering offers group and individual tours over Belarus, Lithuania, Poland, Russia and Ukraine.
Minsk, 220002 Belarus Daumana 13B, office 7 Tel: +375 17 288 69 58 + 375 29 65 65 965 info@jewish-tour.com
*********
All the links to our pilgrimage to Belarus
מאלי טרוסטינץ – Maly Trostinets
