סיפור הקרבות ״מיהושע בן נון עד מבצע בן נון״ מתאר קרבות ישראל במשך הדורות. מתחילים ביהושע פרק י, ממשיכים בקרב אמאוס של המכבים, ומסתיים במבצע בן נון א׳-ב׳. במלחמת השחרור.
נבי סמואל
נבי סמואל (קבר שמואל הנביא – אַ-נַבִּי צַמְוִיל) הוא אתר המקודש לשלוש הדתות המונותיאיסטיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא. האתר משמש כיום כבית כנסת אורתודוקסי, עם חדרי תפילה נפרדים לגברים ונשים, וכן אתר עלייה לרגל של בני הדתות השונות בימי מועד ועלייה לרגל; עבור היהודים בכ"ח באייר הנחשב, על-פי הדעה הרווחת במסורת היהודית, כיום פטירתו של שמואל הנביא.
יוצר: שאול הורנשטין (הארנשטיין)
מצפה
מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין. ידועה כעיר מרכזית בארץ ישראל, ואחת מערי שפיטתו של שמואל. המלכתו הפומבית של שאול התקיימה במצפה. מיקומה של מצפה משוער על ידי חוקרי ארץ ישראל והמקרא בתל א-נצבא או בנבי סמואל, שני אתרים מצפון לירושלים.
בית חורון המקראית
בֵּית חוֹרוֹן הייתה עיר מקראית בנחלת שבט אפרים בגבול נחלת שבט בנימין, אשר נזכרה במקורות, ונודעה על שני חלקיה – בית חורון תחתון ובית חורון עליון.
שמה נבע כנראה מפולחן האל המצרי-כנעני חורון (הורוס) שהתקיים במקום, בדומה ליישובים מקראיים נוספים ששמם מתחיל ב"בית".
שם העיר נשתמר עד ימינו בשם הכפרים בית עור א-תחתא (בית חורון תחתון) ובית עור אל-פוקא (בית חורון עליון). על שמה קרוי היישוב בית חורון שהוקם בסמוך לאתרה של בית חורון עליון.
העיר נודעה במקורות בשל הדרך מן השפלה לירושלים שעברה בה עוד מימי קדם, ובשנים האחרונות התגלו באזור ממצאים ארכאולוגיים רבים.
גבעון
גבעון הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווי בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".
עמק איילון
בתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל היישוב הגדול באזור היה יאלו שבמזרח העמק, המוזכר במכתבי אל עמארנה (המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס) כיישוב החולש על צומת הדרכים הראשית בין השפלה להר. מקורו של שם העמק "אילון" הוא בשם היישוב "יאלו".
בתקופת הברזל בארץ ישראל המשיך העמק להיות צומת דרכים חשוב. העמק מוזכר בתנ"ך כמקום קרב מלחמת מלכי הדרום נגד מלכי האמורי.
אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן (יהושע י', י"ב)
קרב אמאוס
קרב אמאוס הוא הקרב השלישי בסדרת הקרבות בין החשמונאים לממלכה הסלאוקית במסגרת מרד החשמונאים שהתרחש בסתיו של שנת 165 לפנה"ס ליד אמאוס. לאחר שתי מפלות של הצבא הסלאוקי, יצאו ניקנור בן פטרוקלוס וגורגיאס, בראש צבא גדול וכוח עזר רב למבצע לדיכוי המרד, נגד יהודה ואנשיו. קרב אסטרטגי מזהיר זה גילה כישורים צבאיים מעולים אצל החשמונאים, והסתיים בניצחון מובהק של יהודה המקבי ואנשיו, שנשק ושלל רב נפל בחלקם.
מבצע בן נון א'
מבצע בן נון א', היה הראשון בסדרה של מתקפות ישראליות כושלות על מתחם לטרון, שהוחזק על ידי צבא עבר הירדן, במסגרת החזית הירדנית במלחמת העצמאות. מטרת המבצע, שנערך ב-25 במאי 1948, הייתה השתלטות על עמדות הלגיון הערבי באזור לטרון – שער הגיא, ששלטו על הכביש מהשפלה לירושלים, על מנת לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה, ולהעביר אליה אספקה חיונית. כוחות צה"ל שהשתתפו במבצע ספגו מפלה קשה, ונאלצו לסגת לאחר שספגו אבדות כבדות.
מבצע בן נון ב'
מבצע בן נון ב' היה אחד ממבצעי צה"ל במלחמת העצמאות. המבצע, שנערך בליל 30/31 במאי 1948, היה הניסיון הכושל השני לכבוש את מתחם לטרון, כדי לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה. כישלון ההתקפה אילץ את צה"ל להגביר את המאמצים לפריצת דרך עוקפת לירושלים (דרך בורמה).
