מחצבה עתיקה בערבות יריחו *

בזכות מורה הדרך חן כץ זכיתי לבקר במחצבה עתיקה בערבות יריחו. השטח סגור ומסוגר ורק יודעי דבר יודעים כיצד למצוא אותה. צעדנו דרך מטעי התמרים אל מערת המחצבה הרומאית המרשימה ובתוכה גם מחצבה תת-קרקעית במערה מלאכותית. מחצבה זן הפכה בתקופה הביזנטית לאתר עליה לרגל של נוצרים אשר זיהו כאן, ככל הנראה את גלגל המקראית – או לפחות אחת מן הגלגלים המקראיות.

המחצבה העתיקה בערבות ירוחו

מעבר לגדרות מטעי התמרים הצעירים של מושב נעמ״ה משתרעים לאורך כמה קילומטרים שרידי מחצבת אבני בניה – אבן גיר (המורכב בעיקר מ-קלציט אחד המינרלים הנפוצים ביותר על פני כדור הארץ). המחצבה היתה פעילה במשך 400-500 שנה וסיפק אבני בניה לארמונות של הורדוס באיזור יריחו, למקדשים רומים ואולי גם נוצרים.

השאלה הגדולה היא מדוע חפרו גם מחצבה תת-קרקעית במערה מלאכותית?

גילוי המערה בתוך המחצבה

במהלך חפירות של החוג לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, הראשות פרופ' אדם זרטל נחשפה מערה תת-קרקעית מלאכותית מרהיבה מתקופת בית שני.

זו היתה המערה המלאכותית הגדולה ביותר בישראל. המערה מסתרעת על פני שטח של כארבעה דונם (4,000 מ״ר) – אורכה כ-100 מטרים, גובהה 3 מ׳ (במקור 4 מ׳) ורוחבה כ-40 מטרים.

המערה נתמכת הנתמך על ידי 22 עמודי ענק. על העמודים נתגלו 31 סימני צלב, גלגל המזלות, ואותיות רומיות וכן חריתה דומה לנס הליגיון הרומי. נחשפו גם גומחות ששימשו להצבת נרות שמן, וחורים ששימשו לקשירת בהמות שנשאו החוצה את האבנים שנחצבו. הארכיאולוגים תיארכו את המערה למאה הראשונה לספירה.

למרבה הפלא מצאתי מעט פירסומים אודות החשיפה בעברית והרבה דווקא ברוסית.

״שתים עשרה האבנים״ במפת מידבא

פרופ' אדם זרטל סבר שאתר זה הוא גלגל המקראית. אמנם היו אתרים רבים בשם זה. ראו רשימת ״הגלגלים״ בפוסט שלי על ״כף רגל ארגמן״. כנראה גם היוצרים של פסיפס מפת מדבא סברו שפה היה אתר גלגל. אבות הכנסיה – אוסביוס איש קיסריה (Eusebius) ו-סופרוניוס אוסביוס הירונימוס (Jerome) כתבו שגלגל ליד יריחו נחרב. גם בתקופת הצלבנית דיוחו שגלגל הרוסה. הנרי בייקר טריסטראם (Henry Baker Tristram), אחד החוקרים האירופאים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל דיווח על ביקור במחצבה והתפלא מדוע חצבו במערה.

"מפת מידבא" – מפת פסיפס מהתקופה הביזנטית שנמצאה בבכנסיה היוונית-אותדוקסית של ג׳ורג׳ הקדוש בעיר מדבא בממלכת ירדן, היא המפה הקדומה ביותר של ארץ ישראל. במפה משורטטים ירושלים ואזור הבקעה בדיוק רב ומופיע אתר בשם גלגלה ולידו הכתובת ביוונית-קוֹינֶה  Γαλγαλατοκαι Δωδεκαλίθων – DODEKALITOL שמשמעותה "Galgalatokai of the Twelve Stones". מה זה שתים עשרה האבנים? יש שתי אפשרויות:

• שתים עשרה האבנים שהניחו בני ישראל בגלגל המקראית מזרחית ליריחו. חג פסח הראשון בארץ ישראל חגגו בגלגל. לפני העברתם לשילה עמדו המשכן והארון בגלגל.
• אתר במחצבה ששימש כמקום התפילה המוקדם ביותר של הנצרות או אולי מנזר בתקופה מאוחרת יותר שהוקמה במקום שבו זיהו הביזנטים כגלגל המקראית. אם אמנם היה באתר מנזר או בית תפילה נצטרך להמתין לעונות רבות של חפירות ארכיאולוגיות.

בנוסף המספר 12 מזכיר את שנים עשר השליחים וכמובן 12 שבטי ישראל. ו״אבן״ מזכיר את השליח פטרוס (סלע).

שתים עשרה האבנים בספר יהושע

יהושע בנה מצבת זיכרון למעבר הירדן ולכניסת ישראל לארץ. שתים עשרה אבנים מסמלות את שנים עשר שבטי ישראל. יהושע מקיים תחילת את רצון ה׳: לקיחת 12 אבנים מהירדן, והנחתן במקום שבו ילינו בלילה הבא (בגלגל, על חוף הירדן). לאחר מכן יהושע מקיים את המטרה שלו: בנית מצבה באפיק הירדן שהתייבש, במקום הראשון שבו דרכו ישראל בכניסתם לארץ.

• וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-תַּמּוּ כָל-הַגּוֹי, לַעֲבוֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן;  וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר. קְחוּ לָכֶם מִן-הָעָם, שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים–אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד, מִשָּׁבֶט.  (יהושע ד׳ א׳)
• וַיֹּאמֶר לָהֶם, יְהוֹשֻׁעַ, עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶל-תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן; וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת, עַל-שִׁכְמוֹ, לְמִסְפַּר, שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל.  לְמַעַן, תִּהְיֶה זֹאת אוֹת–בְּקִרְבְּכֶם:  כִּי-יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם. וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם, אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה–בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן, נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן; וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל–עַד-עוֹלָם.  (יהושע ד׳ ה׳-ז׳)
• וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל-הַמָּלוֹן, וַיַּנִּחוּם שָׁם. (יהושע ד׳ ח׳)
•  וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן–תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית; וַיִּהְיוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  (יהושע ד׳ ט׳)

נוף הסביבה

כמה מילים אודות נעמ״ה

המושב הוקם ב-1982 כ-3 ק"מ צפונית לח'רבת אל-מפג'ר (ארמון הישאם – قصر هشام). תושבי היישוב רצו לקרוא לישוב "נעמה" עקב הקירבה לישוב הערבי נועמה ולואדי נועימה. אך ועדת השמות העדיפה "נעמי" בטענה ששם עברה נעמי בדרכה עם רות המואביה חזרה לבית לחם שביהודה. לאחר מאבק מצד התושבים, שונה השם באופן רשמי לנעמ"ה – נוער עברי מיישב הבקעה.

עוד על שמות ערים במדינת ישראל – Toponymy – טופונומיה של ארץ ישראל

אתרים סמוכים

מגלש נחל ייט״ב – ואדי עוג'א – وادي العوجا חי וקיים

מבדד דיר חג׳לה – אתרי המתבודדים בערבות יריחו

אנדרטת הנ״ד