מחנה ישראל (עמק יזרעאל)*

בית "מחנה ישראל", 2010 צילום: Almog

מחנה ישראל היה קומונה שהתארגנה לקראת חיי קיבוץ. אנשי הקבוצה התיישבו על אדמה שנרכשה על ידי אגודת ישראל בשנת 1925 בעמק יזרעאל, ליד קיבוץ דברת של היום.

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912). מטרתה המוצהרת של האגודה הייתה "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל".

הגרעין הראשון

השטח נרכש מערביי הסביבה. האדמה חולקה ל-300 חלקות. אלו נמכרו ליהודים במזרח אירופה, רובם מהעיר לודז'. בשנת 1925 עלו ארצה 18 משפחות אשר ניסו להקים במקום משק חקלאי. קבוצה זו עזבה את המקום עקב בעיות פרנסה וביטחון.

המבנה ההיסטורי בלב השדות צילום: מיכאלי

שריד מ"מחנה ישראל" נותר עד היום: מבנה בסגנון הבין-לאומי, מסויד לבן, בן שתי קומות, מערבית לפונדק דברת. כעבור שנים אחדות תכננו פעילים באגודת ישראל להקים במקום ישוב חרדי שבו תתגוררנה 300 משפחות אשר תעסוקנה בחקלאות ובתעשייה זעירה.

הצלם נפל בסוף הסרט

הניסיון לא צלח, האדמות הועברו לחזקת הקרן הקיימת לישראל. במוזיאון קיבוץ דברת ישנם מסמכים ותמונות העוסקים במחנה ישראל.

החרדים החלוצים צילום:שימוש חופשי

המבנה נקרא על ידי תושבי המקום (אחוזת ברק ודברת) ״הבית הלבן״

הגרעין השני

אז הוחלט ליישב במקום גרעיני התיישבות חרדיים ולמקום עלו כשלוש קבוצות של חלוצים. האחרונה שבהן עזבה את המקום בשנת 1938. המתיישבים התפזרו, חלק קטן מהם הצטרף לקיבוצים החילוניים בסביבה, עקב אכזבתם מטיפול מוסדות אגודת ישראל בארץ בהם.

נסיון ההתישבות השלישית

ניצול הבית הלבן לשירות הציונות

המבנה נמסר לנוטרים ממשטרת היישובים העבריים אשר שמרו על קו צינור הנפט כירכוכ-חיפה, שהוצת פעמים במאורעות 1939-1936. כן שימש הבניין בסיס ליציאה של פלוגות הלילה של אורד וינגייט שפעלו נגד הכנופיות באותה תקופה.

מחנה ישראל (דברת) היה קומונה של פועלי אגודת ישראל שהתארגנה לקראת חיי קיבוץ. אנשי הקבוצה התיישבו על אדמה שנרכשה בשנת 1925 בעמק יזרעאל, ליד קיבוץ דברת של היום. צילום: Avisara8

הבית הלבן הועבר ללגיון הערבי

בתום מלחמת העולם השנייה הוחרם הבניין על ידי הממשלה הבריטית ונמסר ללגיון הערבי שהיה אז בתפקידי שיטור בארץ ישראל. עם יציאת הבריטיים את הארץ המבנה נעזב.

תצפית להר תבור ממגדל התצפית של הבניין צילום: 2000
יוצר הקובץ
ונטורה – שימוש עצמי

חקמת קיבוץ דברת

אחר דחיות מספר עלינו ביום 31.10.1946 (ז‘ חשוון תש"ז) על אדמת דבוריה, היא דברת של היום.  דברת היא נקודת שמירה בלבד ורק מתחילים בעיבוד ראשוני של 1300 דונם פלחה. מרבית החברים והמשק נשארו ליד המעין.

וכך תוארה העליה באחד העיתונים היומיים, שכולם הקדישו מקום רב למאורע : "אתמול עם שחר הונחה אבן היסוד ליישוב החדש – הראשון בשנת היובל של העמק, בעלות קבוצת "זרעים" על אדמת הקק"ל בדברת .

רק באמצע 1947 עוברים כמחצית חברי הקבוצה לדברת. באוקטובר 1947 הקרן הקיימת רוכשת 292 דונם של דברת עילית מקום הקיבוץ כיום.

בתחילת אפריל 1948 עוזב הלגיון הירדני את "מחנה ישראל" ובמקביל עולים לדברת עילית. במהלך החודשים הבאים עוברים כל החברים לדברת. ב-6 באפריל 1948 הגיעו אליו חברי קיבוץ דברת, שהקימו את הקיבוץ החדש על גבעה קרובה.

משרד המכירות של מגרשי אחוזת ברק

בסוף שנות ה-90 הוקם במקום יישוב קהילתי בשם אחוזת ברק. משרד המכירות לבתי היישוב שוכן במבנה של מחנה ישראל.

המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות

המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות נטלה את המבנה תחת חסותה, אולם עד כה לא נעשו במקום פעולות תחזוקה.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: