מוזיאון קרית אתא *

מוזיאון קרית אתא - בית פישר

קריית אתא היא הקריה הגדולה באזור הקריות ובעלת עתודות הקרקע הגדולות ביותר. בני משפחתי נולדו בכפר אתא, עבדו בבית חורשת אתא, ״תעמיה״, ו-״צבע״. יש לנו מניות בקרית אתא. ביקרתי בבית פישר – מוזיאון קרית אתא.

בית פישר – המוזיאון העירוני בקרית אתא

IMG_3045

IMG_3046

IMG_3047

IMG_3048

IMG_3049

IMG_3050

IMG_3051

IMG_3052

IMG_3053

IMG_3058

IMG_3059

IMG_3062

IMG_3063

IMG_3064

IMG_3065

IMG_3043

IMG_3044

IMG_3060

IMG_3061

IMG_3055

הרב ישעיהו שפירא, האדמו״ר החלוץ

הרב ישעיהו שפירא (1891 – 1945) היה מנהיג חסידי ציוני נלהב, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית. הוא כונה "האדמו"ר החלוץ". בעידודו הוקמו בפולין שלוש קבוצות חסידיות להתיישבות בארץ. שתיים מקבוצות אלו הקימו מאוחר יותר את "כפר חסידים" והשלישית את כפר עטא.

הרב שפירא זכה להנצחה צנועה מאד בקרית אתא בכניסה לבית הכנסת של הפועל המזרחי ברחוב פינסקר 9.

בשנת 1942 עזב את עיסוקיו הציבוריים והתיישב בכפר פינס. ביתו בכפר פינס הפך למרכז לעלייה לרגל של קהל אוהדיו. כמנהג האדמו"רים, היה מלהיב את שומעיו בניגונים חסידיים פרי יצירתו. אחד משיריו הוא השיר "אילו היה לי כח". תשמעו את ״הניגון״ כאן…..

הקמת קרית אתא

החלום של ישוב חקלאי דתי צמח בוורשה, פולין. בוורשה התארגנה קבוצת חסידים שיחד עם הרב ישעיהו שפירא, שהגיע מישראל, ייסדו את חברת "עבודת ישראל – ורשה". הם שאפו ליזום שיטת ההתיישבות של ה"אחוזה" כלומר מושבה.

בשנת 1925 הצליחו  חברת "עבודת ישראל – וורשה", חברת הון פרטי אמריקאית "קהילת ציון", בתיווכו של יהושע חנקיןלרכוש מאלכסנדר סורסוק מביירות, לבנון, באמעות שתיים מחברות הבת – "חברת משק" וחברת "הכשרת מפרץ חיפה", רצועת החוליות לאורך שפת הים בחכירה. באותו הזמן התגוררו במקום 75 משפחות אריסים. מתוך 44,500 דונם שנרכשו בעמק זבולון יועדו 10,000 עבור אגודת "עבודת ישראל – וורשה". כבר בקיץ 1914 נרכשו אדמות תל-עדס (בלפוריה), ב- 1924 נרכשו אדמות ג'ליל (הרצליה), ובשנת 1925 אדמות עפולה, ואדמות עמק זבולון.

אדמות חברת "עבודת ישראל – וורשה" יועדו להקמת מושבה בשם "כפר עטא" (או כפר עטה) كفر عطا – על שמו של כפר האריסים הערבי "כופרתא" (Kufrata – Kufritta), שאדמותיו נקנו מן האפנדי – משפחת סורסוק, בעל הקרקעות הערבי.

המשפחות המיישבות

מייסדי כפר היו משפחות אברמסקיטבצניקלנדאופדרבושפישרגולדברגדרמןונחוצקרסימנהאוזפלינט ופרלמןבתחילה התיישבו החברים על הגבעה עליה נבנה אח"כ בית חרושת "אתא", לבד ממשפחת אברמסקי שבנתה לה אחוזה משלהברחוב חפץ חייםמאוחר יותר התרכז הישוב באזור המרכזסמוך לבאר המים הנמצאת היום ברחבת העיריהאנשי הכפר ישבו באזור שבו נמצאים היום הרחובותיהודה הנשיאשדרות הציונותהעצמאותשבטי ישראלירושלים (כולל הרחובות ביתלחם והמייסדים). 

בית פישר

בית פישר, שנבנה בשלהי המאה התשע עשרה, היה הבית המרכזי בכפר הערבי כפרתא. הוא נודע בשם "בית הבק".

בית הבק - בית פישר
בית הבק – בית פישר

כאשר הוקם כפר עטה גר כאן המוכתר, יהושע פישר, מי שעמד בראש הישוב. היום בית פישר מאכסן את מוזיאון עירוני והיסטורי לתולדות קריית אתא.

כפר עטא העתיקה

בעת כיבוש הארץ התנחל באזור שבט אשר (ולא זבולון). לא נשמר את שמו מאז.

בכניסה הדרומית לעיר תל פאר זוהה כאתר שבתקופה המקראית נקרא 'בטן' (יהושע י"ט 25). הכפר הערבי איבטין, שנמצא על הגבעה דרומה וממול משמר את השם המקראי הזה. תל נחל הנמצא מדרום לשכונת עיר גנים בעיר זוהה כ'מישאל" (יהושע י"ט 25). תל שאראטי, המתנשא ממזרח לגבעת הרקפות בואכה גבעת רם (ראה בהמשך).

  • הארכיאולוגים מרדכי אביעם ודן ברג (1935–2009) מזהים את כפר עטא עם Capharatha – Καφαραθ שהוזכרה על יד יוספוס (חיי יוסף 185 § 37) בגליל התחתון. זו אחת מכמה זיהויים של Capharatha.
  • מקור השם: יש טוענים שמקור השם כופרתא נובע מישוב מתקופת התנאים בשם ״כפר עצה״. מלומדי ספר אמרו כי יתכן וזהו שיבוש השם העתיק של המקום "כפר עצה" בעברית ל״כפר עטה״ בארמית ומשם לערבית. הם סיפרו כי שם זה ניתן למקום משום שבו התכנסו חכמי הסהנדרין בזמן גזרות אדריאנוס כדי לטכס עצה בענייני הלכה. אני באופן אישי מעדיף את מקור השם כפר עצה – מהלעשות פירוש זה לא נתקבל.

בתקופה הביזנטית – מרכזיית בזק 

בראשית נובמבר 1988 ,בעת הקמת מרכזת הטלפונים בצומת רח' שדרות הנשיא (שדרות הציונות) ורחוב הרצל בכפר-אתא, נתגלה במקום פסיפס צבעוני. רצפת הכנסייה נמצאה בעומק של כ-84-34 ס"מ מתחת לפני השטח, ומקירות הכנסייה נשתמר נדבך אחד בלבד. בכנסייה אולם שאורכו כ-8 מ', במזרחו אפסיס , שרצפתו עשויה פסיפס לבן וגבוהה ב-14 ס"מ מרצפת האולם. האולם מרוצף בפסיפס צבעוני: לבן, שחור ואדום. דגמי העיטור הם גיאומטריים וכוללים קווים גליים מצטלבים. כנראה, נהרסה הכנסייה בשרפה בסוף המאה ה-6 לספירה.

בתקופת הצלבנית

בתקופת הצלבנים האתר מוזכר בשנת 1283 לספירה בשם ״ Kafrata״. הכפר שוקם בתקופת בית אומיה; שהותירה שרידי מבנים ובתי בד. על רצף הישוב בתקופה הצלבנית אנו למדים; מחוזה שביתת הנשק שנחתם בין השולטן הממלוכי קלאון לבין הפרנקים בעכו, בשנת 1283. כפרתא , הנמצאת בקרבת שפרעם, נותרת בתחומי שלטון הפרנקים.

בתקופת העות׳מאנים

  • במפקד (defter) העות׳מאני בשנת 1596 גרו במקום 15 משפחות מוסלמיות.
  • ״Koufour Tai״ בתקופה העות'מאנית במפת ז'אקוטן (Pierre Jacotin) מ-1799.
חיפה בתקופה העות'מאנית במפת ז'אקוטן מ-1799
חיפה בתקופה העות'מאנית במפת ז'אקוטן מ-1799 – ראו "Koufour Tai"
  • במפקד של 1859 גרו במקום 100 נפשות.
  • בביקור של ויקטור גרן (Victor-Honoré Guérin) עמדו 50 בתים.
  • בשנת 1881 Palestine Exploration Fund מצאו בתים, מעיין ועצי זיתים.
  • במפקד של שנת 1887 בישוב Kh. Kefr Etta היו 250 מוסלמים.

בשלהי המאה ה – 19 רכשה משפחת סורסוק, נוצרי לבנוני עשיר, שטחים גדולים ונרחבים בעמק יזרעאל וגבעות אלונים שפרעם. בעמק זבולון הוקמו חמישה יישובי אריסים שעיבדו את האדמה: דאר אל-בידה (קרית חיים), ג'ידרו (קרית ביאליק), מג'דל (רמת יוחנן), הרבג' (אזור רכסים), והגדול מכולם כופרתא.

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד של 1922 נמצא 393 מוסלמים, 7 נוצרים אורתודוקסים.

  • במאורעות תרפ"ט נפגעה קשות על ידי פורעים ערבים וננטשה כמעט כליל. בשנת 1930 חזרו אליה התושבים וחידשו את היישוב במקום.
  • קריית פרוסטיג הוקמה בסוף שנת 1933. שכונה עירונית דתית קטנה מצפון לקריית בנימין שנקראה על שם מקימה אוסקר פרוסטיג, שהיה גם בעל הקרקעות עליהן הוקמה השכונה.
  • קריית נחום, שנקראת גם "עיר גנים", נוסדה בסביבות שנת 1933 ונקראה על שם נחום סוקולוב.
  • ביה"ס הראשון נוסד בשנת תרצ"ה-1935 ע"י הרב אוסקרן-חניאל ז"ל. בית הספר מנה בימיו הראשונים פחות מעשרה תלמידים מכל הזרמים.
  • בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט, ב-1939, בעת שביקר אצל משפחת בתו בקרית בנימין, כנופיה של ערבים, חטפה ורצח את בנימין גולדשטאוב. הוא היה הקורבן הראשון של "המאורעות". אירוע זה חידד את הצורך בהתארגנות ושמירה מסודרת בכפר עטה.
  • בשנת 1937 הוקמה קריית בנימין מערבית לכפר עטה, על ידי פועלים ממפעל "נשר" שחיפשו מקום זול וקרוב לבנות בו את ביתם.
  • קריית שטנד היא שכונת משקי עזר של רחוב אחד שהוקמה בשנת 1939.
  • שכונת התימנים הוקמה על יד קריית בנימין הוותיקה באפריל 1945.

בית הכנסת האשכנזי הגדול – מסגד הכפר

בית הכנסת הגדול (שאינו גדול) עדיין שוכן במסגד של כפרתא.

בית הכנסת האשכנזי הגדול - מסגד הכפר
בית הכנסת האשכנזי הגדול – מסגד הכפר

גורל האריסים הערבים

ב-1925 ו-1926 האריסים הערבים של כופרתא עברו לכפר ראס עלי (גבעת עליל) ולכפר א-דאמון (כ-3 ק"מ צפונית לטמרה). בשנים 1926-1927 הועברו לקק"ל 19,300 דונם, ולחברה הכלכלית לא"י 8,000 דונם. השאר נותר בידי החברה ובידי אנשים פרטיים. מתוך עשרת אלפי הדונם של "עבודת ישראל – ורשה" בכפר אתא הועברו כ- 5,000 דונם לקק"ל, שהחליטו בגלל הלחץ של העלייה הרביעית להיכנס גם לקנייה של אדמות להתיישבות עירונית בניגוד לעמדתם במשך שנים.

כפר עטא במלחמת השחרור

כפר אתא וגוש ההתיישבות היהודי סביבה, השכונות והקיבוצים עמדו מול גוש הכפרים הערבי שהורכב מארבעת הכפרים הוותיקים: ווערת אל סריס (מרכז שביט), הושע (ליד יער קרית אתא), כסאיר (ליד גבעת רם) וסעסע (להבדיל מסאסא בגליל -דרומית מערבית להושע וכסאייר). בזמן מלחמת העצמאות שימשה כבסיס היציאה של הכוחות הלוחמים ב"מבצע דקל". באפריל 1948 נטשו אריסי הכפר הסמוך ערת אל סריס – عرة السريس. שטחיה התופסו לכפר עטא. הושע, סעסע וכסאייר עדיין עומדים בשממונם.

עירית קרית אתא

בשנות ה-50 הוקמו במקום שלוש מעברות בקרבת המועצה – מעברת כפר אתא, מעברת קריית נחום ומעברת שפרעם (מעברת גילעם). לאחר האיחוד עם קרית בנימין וכפר אתא צימצמו את השם לקרית אתא.

באר כופרתא

ממערב ל'בית הבק' נחפרה באר הכפר כופרתא. היום ממוקם ברחוב העצמאות 48.

בית חרושת "אתא"

בשנת 1934 הקימו במקום בית חרושת להכנת לטקסטיל שנקרא "אתא" ("אריגים תוצרת ארצנו"). שם המושבה שונה ל"כפר אתא". אתר בית חרושת "אתא" ההיסטורית שוכנת בשכונת ביתוגן, רחוב העצמאות 1.

IMG_3042

IMG_3066

IMG_3067

IMG_3068

IMG_3069

IMG_3070

IMG_3073

קניון עזריאלי

קניון עזריאלי קרית אתא
קניון עזריאלי קרית אתא

גן משהבית הבד המשוחזר

בשדרות יהודה הנשיא פינת רחוב ירושלים נמצא גן משה ובו בית בד משוחזר. גן משה הוקם בשנת 1911 לזכרו של משה לדרמן – אשר הקדיש ממיטב שנותיו להגנת המקום. משה נשלח לכפר-אתא בשנת 1946 מטעם ארגון "ההגנה, במטרה לאמן את צעירי הכפר בשימוש בנשק ולהקנות להם ערכים ציוניים.

הגת המשוחזרת בגן משה
הגת המשוחזרת בגן משה

אנדרטת הלח״י בקרית אתא

ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה בוצעה ביום שלישי, י"ט בסיוון תש"ו (17 ביוני 1946) על ידי אנשי ארגון לח"י במסגרת תנועת המרי העברי נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. ההתקפה היתה במקבילך ליל הגשרים שבוצע ב-16 ביוני 1946 על ידי "ההגנה". ההתקפה הסבה נזק כבד לבתי המלאכה של הרכבת. 11 מלוחמי הלח"י נהרגו בפעולה. הבריטים טענו שהעבודה במקום חודשה יממה אחרי ההתקפה ושהנזק לא עלה על 10,000 לירות ארץ ישראליות. לעומת זאת, הלח"י טענו שהיקף הנזק מגיע עד מיליון לא"י. עשרים ושניים מהלוחמים (אחד הפצועים לא היה יכול להגיע בגלל מצבו הרפואי) נידונו למאסר עולם בכלא עכו.בפריצת כלא עכו ב-4 במאי 1947 נהרגו שניים ממשתתפי ההתקפה על בתי המלאכה. ב-1970 נחנכה אנדרטה לזכר הנופלים בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת. האנדרטה נמצאת בקריית אתא, סמוך לצומת דשנים, במקום ההתקלות עם הבריטים בו נהרגו תשעה מן הלוחמים. באנדרטה נוסף לאחד עשר הלוחמים שנהרגו בפעולה מונצחים גם שמותיהם של שניים ממשתתפיה שנהרגו בפריצה מכלא עכו ושניים שנפלו במלחמת העצמאות.

אנדרטה לתשעה לוחמי הלח"י שנפלו בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת ב-1946
אנדרטה לתשעה לוחמי הלח"י שנפלו בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת ב-1946

חורבת שרטה (תל שאראטי)

שני תלי חורבת שרטה שוכנים בצפון-מזרח קריית אתא על שלוחה קירטונית המכוסה בסלע נארי. הגבעה המערבית נסקרה לפני בניית מבני מגורים. נמצאו באתר מערות קבורה. ממצאי החפירה מלמדים על אזור חקלאי, ובו מתקנים אחדים: מתקנים חצובים בסלע לעיבוד תוצרת חקלאית (גתות ומתקן הסחיטה), ומתקנים שנועדו להקל על העיבוד החקלאי (מדרגות חקלאיות וערמות סיקול), ומתקנים לבנייה כגון מחצבת האבן. הממצאים מתוארכים לתקופות: הברונזה, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטינית, והערבית. הגבעה המזרחית טרם נחשפה אך בולט בשטל קיר אבן באורך 150 מטר ושני גתות. חורבת שרטה היתה האתר הראשון בצפון בו נתגלה חותמת ״למלך״ – ידיות קנקני אגירה שבהן הוטבעה הכתובת "למלך" בכתב עברי עתיק (למלכ) בעזרת חותמות.

חותמת "למלך", שורה ראשונה: "למלך"
חותמת "למלך", שורה ראשונה: "למלך"

תל אל-אידהם

תל אל-אידהם שוכן בחורשת ברנדס, מאחורי שכונת נווה חן. נחשפו ממצאים מתקופה הכנענית המאוחרת.

%d בלוגרים אהבו את זה: