מוזיאון יד לשריון – לטרון – אתר הנצחה *

קרב לטרון של משפחתי

במשפחה שלנו אסור להגיד את המילה ״לטרון״. שם לחם חותני, דן ארליך הגיבור במלחמת השחרור. לדן היה נסיון משירותו כחייל בצבא צרפת במלחמת העולם השניה בעת פלישת הגרמנים לצרפת. צה״ל קיבל חייל מנוסה כאשר התגייס בשבת ו׳ באייר תש״ח, למחרת הצהרת העצמאות. חבריו ליחידה באו ישירות מן האניה, ללא כל רקע צבאי. בלטרון חבריו נהרגו מימין ומשמאל. מדוע בן גוריון התעקש כל כך על משימת הנפל לכבוש את לטרון?

לטרון וירושלים

בן-גוריון דרש לא לוותר למרות מספר הנופלים הרב, משום שהאמין שרק כיבוש לטרון, יבטיח את הדרך לירושלים.

בנין משטרת לטרון המנדטורית

אתר יד לשריון מצוי במתחם של בניין משטרת לטרון המנדטורית – מצודות טגארט  Tegart, בלב עמק איילון. את המצודה הקימו שלטונות המנדט הבריטי בשנים 1940-41 על גבעה השולטת על הכביש מתל-אביב לירושלים. במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את המתחם, שהחל לשמש כאתר למפגשי מורשת של חיל השריון. במאי 1948 נתפסה בידי הלגיון הערבי על המשטרה הבריטית ששלטה על הדרך הראשית לירושלים וניתק אותה. כל ניסיונות הכיבוש של צה"ל נהדפו ונכשלו ולטרון נשארה בשליטה ירדנית עד מלחמת ששת הימים. ב-1980 הוכרזה משטרת לטרון כאתר ההנצחה הרשמי של חיל השריון.

לטרון הוא שיבוש השם מצרפתית של מבצר צלבני שנקרא " לטורון דז שבאלייר " שפרושו " מגדל האבירים ". המבצר נבנה ע"י הטמפלרים לאבטח את הדרך העולה לירושלים. המבצר נהרס בתקופה המוסלמית. מנזר השתקנים שבלטרון נבנה בשנת 1890 והוא שייך למסדר הטראפיסטי.

מגדל המים במשטרת לטרון

רבים מהמבקרים במוזיאון לטרון (מוזיאון יד לשריון) לא שם לב לוודאי שהמגדל עליו ניצב הטנק בכניסה, למעשה הינו מגדל מים בריטי שראשו הוסר לשם העמדת הטנקשרמן מתוצרת ארה"ב במקום. לימים הפך הטנק על מגדל המים כסמל מוזיאון יד לשריון וזה ניצב שם עד ימים אלו.

מוזיאון יד לשריון

אתר ההנצחה בלטרון, המכונה, יד לשריון, שואף להנציח זכרו של כל הנופלים בשריון במערכות ישראל, לרבות פירוט העיטורים וצל״שים בצה"ל וסיפור הלוחמים שזכו בעיטורים במסגרת חיל השריון. מוזיאון מרשים ומכובד משמר תולדות השריון בצה"ל לאורך השנים – כולל פרטים על עוצבות, אוגדות וחטיבות השריון הווי החיל. המוזיאון נושא אופי אוניברסלי למרות הדגש הלאומי. יד לשריון היא מכלול הנצחה הכולל בין היתר: חדר הדגמים,חדר מסלול,חדר מורשת קרב,תצוגת בולים,תערוכת קריקטורות וספרייה.

כותל השמות – גלעד לזכרם

חקוקים שמותיהם של כל חיילי חיל השריון (מעל 4800) שנפלו בעת שרותם. ליד השמות לא מצוינת הדרגה הצבאית שכן כולם שווים בפני המוות.

חיפוש חברים בכותל השמות

מיד אחרי שהתייצב ביחידתו, נשלח ידידי, רב סרן יעקב קליין הי״ד בראש פלוגת טנקים, שיצאה לקו הראשון ברמת-הגולן, כדי להשתתף בבלימת הכוחות הסוריים. ב- 7 באוקטובר 1973 נפגע הטנק שלו והחל לבעור. רס"ן יעקב קליין הי״ד נפצע, אולם בקור רוח הצליח גם לחלץ את התותחן שנפגע קשה. לאחר שכיבה את הדליקה, פונה לבי"ח, וכבר למחרת "ברח" משם וחזר ליחידתו. ב- 19 באוקטובר 1973, בעת ההתקפה וכיבוש "תל – ענתר", נפגע אחד הטנקים בפלוגתו של רס"ן יעקב קליין הי״ד והחל לבעור. רס"ן יעקב קליין הי״ד קפץ מהטנק שלו, כיבה את הדליקה וחילץ את הצוות. מאוחר יותר, כשפיקד על פלוגתו והוא חשוף בצריח, נפגע יעקב מפגז ונהרג. במעשיו אלה גילה אומץ-לב, תושייה, קור-רוח ודבקות למופת – הוענק לו עיטור המופת.

המבואה קומת הכניסה של בנין המשטרה – מוזיאון יד לשריון

מיצג אורקולי מרהיב במבצר המשטרה הבריטית הנמשך כ-20 דקות ומתחיל כל שעה עגולה החל מ- 9:00 ועד 16:00.

 שער הגבורה

על קירותיו מוקרנים באופן אקראי תמונות חללי השריון.

מגדל הדמעות

בנוי אל תוך מבנה המשטרה הישן – יצירתו של דני קרוון.

מעמד היזכור היומי

מנציח את הנופלים באותו יום.

בית הכנסת "צרור החיים"

בבית הכנסת ארון קודש שהיה בקהילת יהדות פיזה במאה ה-18 העשוי מעץ אגוז מגולף.

גלעד תולדות החיים – מוזיאון יד לשריון

מאגרי מידע ממוחשבים המאפשרים לראות תמונה, לקרוא ולהדפיס את סיפור חייו של כל נופל.

אולם המרכבה – מוזיאון יד לשריון

אודיטוריום בו תצוגות אורקוליות וכן סרט על חיל השריון הישראלי בכיכוב טנקי המרכבה וכן סרט על ההיסטוריה של החיל.

אמפיתאטרון מוזיאון יד לשריון

משמש בעיקר לטקסים צבאיים ולאומיים

תערוכת טנקים ורק״ם

במוזיאון יד לשריון קיים אוסף של מגוון טנקים ורק״ם (רכב קרבי משוריין -גשרים ניידים, זחל"מים, נגמ"שים ושריוניות, נגמ"שי אכזרית ונמ"ר) הגדול ביותר בעולם. במוזיאון תערוכת דגמים בינלאומית של למעלה מ-160 טנקים וכלי רכב קרבי משוריין (רק"ם) אחרים מכל צבאות העולם, מאז השתתפותו של הטנק במלחמת העולם הראשונה.

פארק עוצבות השריון

פארק עוצבות השריון חבוי מעט לבאים בכניסה הראשית לאתר יד לשריון. הפארק נועד לשמש מרכז האוצֵר בתוכו אנדרטות הנצחה של כל עוצבות השריון – עם פינות ישיבה למשפחות.

מוזאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה

בפינה זו יש לי גאוה משפחתית כי דודי שירת בצבא האדום במלחמה נגד הנאצים ובן דוד נלחם במלחמה נגד יפן. מוזיאון זה מציג את פרק הגבורה היהודים בתקופת מלחמת העולם השניה שתרמו לבניית הכוח הצבאי ולפיתוח אמצעי לחימה, את הפרטיזנים היהודים ומורדי הגטאות. כמו כן מוצגת התנדבותו של היישוב היהודי בארץ ללחימה באויב הנאצי.

מרכז בינלאומי לחקר נדידת ציפורים

המצויד במכ"מ מיוחד שנראה כמו כדור ירוק גדול , המשמש למעקב אחרי נדידת ציפורים

 

מרכז של"ח

בו משרתות מורות חיילות שמדריכות סיורים בבתי ספר באזור.

לינה במקום

במקום יש 250 מקומות לינה שנמצאים בביתני מגורים . הביתנים קרויים בשמות טנקים ועופות דורסים. במתחם הלינה ישנו בניין כיתות שניתן לערוך בו שיעורים וסדנאות.

מידע למבקרים

שעות פתיחה:

• בימים א-ה':        8:30 – 16:00 (האתר נסגר ב-16:30)
• בימי ו' וערבי חג: 8:30 – 12:00 (האתר נסגר ב-12:30)
• בשבת ובחגים:   9:00 – 15:30 (האתר נסגר ב-16:00)

כמובן שגם כאן יש מסחור……

יש לטעם ביקור ביד לשריון עם אשרת, מנהלת מרכז המבקרים:
דוא"ל: res@yadlashiryon.com
טלפון: 08-6307407,08-9784300/2      פקס': 08-9281059

• דמי כניסה
• מומלץ לגיל חמש ומעלה
• המסלול מתאים ל- קבוצות , משפחות , ילדים , נוער ,זוגות
• אורך המסלול – מסלול מעגלי , כ- 2 ק"מ
• זמן הליכה – ביקור באתר כשעתיים
• אין כניסה לבעלי חיים, למעט לכלבי נחייה
• האתר נגיש לבעלי מוגבלויות
• שירותים ציבוריים במקום
• חניה בשפע.
• מסעדה כשרה בשרית ומזנון חלבי צמודים לאתר

תחילה בוכים

תחילה בוכים
מילים: אברהם חלפי

תחילה בוכים,
אחר כך הבכי מתאבן.
אחר כך זוכרים דבר אחד ויחיד:
את נפילת הבן.

ואין אומרים דבר.
או מדברים על גשם ועל מה נשמע.
ועל משהו עוד. ועוד על משהו
והאוזן בין כה לא תשמע.
ושותקים.
וקמים מן הכסא. ויושבים.
וקמים. ושוב.
ויודעים דבר אחד ויחיד:
לא ישוב.

 

מסלול המומלץ:

אתר ההנצחה בלטרון, "דרך בורמה", שער הגיא, שלוחת שיירות, אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, הקסטל , בית הקברות הצבאי בקרית ענבים

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

1. תשעה קבין, יצחק לוי (לוויצה), הוצאת מערכות, 1986.

2. אטלס כרטא מתש"ך לתש"ח, מתל חי עד קום המדינה.

3. דרך בורמה, אריה יצחקי.

4. חברים מספרים על ג'ימי, הוצאת אריאל.