מוזיאון המוזיקה העברי – Hebrew Music Museum שוכן ברחוב יואל משה סלומון 10 נחלת שבעה, בלב ירושלים. המוזיאון פרי חזונם המשותף של המוסיקאי אלדד לוי ואיש העסקים, לורנט לוי שהשקיע במוזיאון כ-20 מיליון ₪. זהו המוזיאון היחידי מסוגו בארץ ובעולם, המציג אוספי כלי נגינה עתיקים ומקוריים, בשילוב תוכן איטראקטיבי. מוזיאון המוזיקה העברי זוכה בהמלצה של הושבילים.
מטרת המוזיאון
מוזיאון המוזיקה מפגיש את המבקר בתרבויות שונות שעיצבו את ההיסטוריה היהודית ועולם המוזיקה העברי. המוזיאון הוקם על מנת לתת במה לתרבות העשירה של המוסיקה העברית בכל הגלויות.
- להנגיש פיתוח מוסיקה יהודית מתפוצות השונות ובארץ ישראל
- לגלות השורשים של מוסיקה יהודית בתפוצות
- להציג אמצעי שימור והעברת מוסיקה מדור לדור
- להעצים תודעת התרבות המוזיקלית היהודית
צריך לקחת בחשבון שמוזיאון המוזיקה העברי אינו מוסד אקדמי. מטרת המוזיאון היא חוויה ולאו דווקא ידע מדויק.
אוסף כלי נגינה במוזיאון בשבעה חדרים/חללים
בשבעה חללים שונים ברחבי המקום מייצגים שבעה תפוצות:
- מרוקו-אנדלוסיה: כולל משחק זכרון ״מוזיקה ויסודות״, סרט מוזיקלי, אתגר NFC) NFC זה סריקת הטאבלטים בסיור עצמאי)
- מרכז אסיה: משחק תחרותי ״סיטארק הירו״, סרט מוזיקלי, אתגר NFC
- אפריקה-ותימן: משחק מעגל תופים אפריקאי דיגיטלי, אתגר NFC
- ארצות הבלקן: משחק כלי נשיפה דיגיטלי, אתגר NFC
- אירופה-אשכנז:משחק ספר שירים דיגיטלי, סרט מוזיקלי, אתגר NFC
- עירק-סוריה: משחק טריוויה חווייתי, סרט מוזיקלי, אתגר NFC
- החלל העברי: החדר בו ניתן לחזות בכלי נגינה עתיקים של העם היהודי בבית המקדש. סרט מוזיקלי, אתגר NFC
כל חלל מעוצב בסגנון שמאפיין את התרבות, כלי נגינה וכתבי יד מתקופות שונות בהיסטורית העם היהודי.כל חדר, או חלל, מוקדש לאזור גאוגרפי אחר בו חיו, שרו וניגנו יהודים החדר מעוצב בסגנון אופייני לתרבות אותה הוא מייצג, כולל כלי נגינה וכתבי יד עתיקים מתקופות שונות בהיסטוריה של העם היהודי, ארכיטקטורה ייחודית, וסרטון קצר המתעד את התרבות ואורחות החיים. בין המיצגים ברחבי המוזיאון נמצאים אוספי כלי נגינה עתיקים ומקוריים.
- לא ברור לפי איזה קנה מידה חילקו את תפוצות עם ישראל. מה הקשר בין אתיופים ותימנים?
- משום מה בחוברת המודפסת שמקבלים בכניסה ובאתר האינטרנט של המוזיאון משתמשים בראשי תיבות לועזיים שאינן מובנים ואינם ידידותיים למבקר: NFC, VR. ומה זה אוקולוס?
סיור מודרך
המבקר יכול לבחור בסיור מודרך או סיור עצמאיעם טאבלט. הסיור המודרך מתאים לקבוצה שאין לה זמן ליהנות מכל המוזיאון. מומלץ להזמין מראש. באופן אישי אני התאכזבתי מרמת הידע השטחית של המדריכה.
סיור עצמאי עם טאבלט
הסיור עם טאבלט מתאים לקבוצה: למשפחה, כיתה, תנועת נוער. כל משתתף מקבל טאבלט ואוזניו. המסייר סורק ברקוד (QR Code) מצילומים על כל הקירות. אז נפתח בפניו בטאבלט עולם של ידע, מנגינות, והתנסות. הטאבלט מאפשר להתעמק במה שמעניין את האורח. במשחקים מתפתחת אינטראקציה בין המסיירים.
כל חלל מעוצב בסגנון שמאפיין את התרבות, כלי נגינה וכתבי יד מתקופות שונות בהיסטורית העם היהודי. בכל חלל ניתן לראות כלים שונים, לשמוע את צליליהם, לשחק ולנגן במשחקי מולטימדיה בטכנולוגיות חדשניות.
ביקור מציאות מדומה בבית המקדש
בחדר/חלל השביעי מתקיים סיור וירטואלי בין כותלי המקדש באמצאות טכנוטלוגיית VR – מציאות מדומה. הסיור הוירטואלי היה מצוין!! אסור לפספס אותו. אבל כיצד הוא מתישב במטרות המוזיאון? זה פשוט תחרות לדוידסון, מנהרות הכותל, מכון המקדש, אריאל-המרכז לתולדות ירושלים בימי הבית הראשון.
צילום: Skydeas
האטרקציה המרכזית של המוזיאון היא ביקור מציאות מדומה (Virtual reality) אותו חווים דרך משקפי אוקולוס ריפט (Oculus Rift) ואוזניות. המשקפיים מעצבים סיור תלת-מימד בבית המקדש. מדובר בסיור עצמאי בתוך ‘בית המקדש’ המלווה במוסיקה וסרטי תלת מימד.
פרטים
כיכר המוזיקה
בכיכר ממגוון מסעדות איכות. אני יודע….אכלתי שם.