מוזיאון אוצרות קיסריה קיבוץ שדות ים הוקם על גבי שרידי קיסריה העתיקה. ממצאים של קיסריה מפוזרים בכל המשק, משרידיו, פינות ה"מחנה״ והסביבה , בשדות ובקרקעית הים וליד רבים מן הבתים. אי אפשר לבנות כאן בלי לערוך חפירת חירום.
מוזיאון אוצרות קיסריה בשדות ים – Caesarea Antiquity Museum
במוזיאון מוצגים ארכיאולוגים שהתגלו באזור על-ידי חברי קיבוץ ומשלחות שחפרו בקיסריה. מייסדו ומנהלו הראשון של המוזיאון היה חבר קיבות שדות ים אהרון וגמן. האדריכל, בוגר בית ספר "באוהאוס", שמואל מסטצ'קין, תיכנן את מוזיאון עתיקות קיסריה.
החצר הפנימית
המוזיאון נבנה כדוגמת מבנה רומי עם חצר גדולה ובה עמודים עם כותרות קורינתיות, פסלים רומיים, כתובות הנצחה ומגוון פריטים ארכיטקטוניים. לרבים מן הפסלים נמצאו ללא ראש. הסיבות לכך רבות. חלק הושמדו על יד דתות (מוסלמים ואיקונוקלסטים) שהתנגדו ליצירת פסל בדמות אדם. מכיוון שלעתים ראש פסל של אליל היה מצופה זהב הראש נגנב בשביל הזהב. חלק הם סתם בלאי.
ממצאים בשפות רבות
אולמות התצוגה
באולמות התצוגה שמור אוסף ייחודי של מטבעות קיסריה, נרות שמן, פיסול זעיר בברונזה ובשיש, אבני חן, כתובות על גבי מצבות יהודיות, קנקנים שנמשו מהים, וחפצי נוי ופולחן. קיימים שלשה אולמות תצוגה – שנים מהם סגורים לשיפוץ (11/2018)
החצר החיצוני
אהרון וגמן – מייסד מוזיאון אוצרות קיסריה ומנהלו הראשון
אהרון נמנה בין עשרת החברים הראשונים שעלו להאחזות בקיסריה. ראשית קשריו של אהרון עם הארכיאולוגיה החלו כתוצאה מהעימותים עם המנדט הבריטי, שהיה מעוניין להכשיל את ההתיישבות היהודית בקיסריה, וניצל את חוקי העתיקות כדי למנוע בנייה אשר תהפוך את שדות ים ממחנה אוהלים ליישוב קבע. לקט עתיקות מאז הגיע לקיסריה. הוא הקים את המוזיאון במו ידיו, כשהוא אוסף פריט אחר פריט באורח אישי במשך עשרות שנים; בוחן ולומד כל חפץ, בהתמדה ובסבלנות, בעזרת ספרים ותוך התייעצות עם מומחי ארכיאולוגיה ואנשי אקדמיה. כל זאת עשה לאחר שעות העבודה. חבריו זוכרים את ההילוך המיוחד של אהרון בשטח המחנה או בשדות, כאשר נעלו מחטטת בקרקע והופכת את השכבה העליונה לשם גילוי חרס או מטבע. מהתחלה קבע את הנורמה שהוא עצמו נתן לה דוגמא, שאין אוספים עתיקות לשימוש פרטי וכי האוסף הוא נכס של הקיבוץ ושל הכלל.
יצירת קשר
רות יורובסקי, מנהלת ואוצרת 053-5201680 – 04-6364367
קיבוץ שדות ים
הקיבוץ הוקם במקור בשנת 1936 ליד קריית מוצקין. במאי 1940 עלו על חלק מן הקרקעות של שפיק"א רכשה מהכפר הבוסני-מוסלמי קיסאריה.
העות'מנים איבדו את בוסניה לאוסטרים ב-1878, ובעקבות זאת הייתה הגירה של פליטים בוסנים-מוסלמים לאזורים שונים באימפריה ובפרט לארץ ישראל. הבוסנים (בושנאקים – בוסניאקים) הקימו סמוך לעתיקות קיסריה כפר דייגים וחקלאים. קצתם נטשו את המקום ואדמותיהם נרכשו על ידי פיק"א. במלחמת העצמאות נטשו אחרוני המוסלמים את המקום.
במקביל, המשיך להתקיים המחנה של שדות ים ליד קריית מוצקין. בראשיתו התבססו חברי הקיבוץ על דיג. בסוף 1938 קיבלו חברי הקיבוץ את ספינת פלד של נחשון לתפעולם. נחשון כזרוע ביצועית-ימית של ההסתדרות, הייתה שותפה בבניית נמל תל אביב, ייסוד קואופרטיב "העוגן" בנמל חיפה וחברת "הפריקה" בנמל תל אביב. קיבוץ שדות ים שימש כבסיס הפלי"ם, הפלוגה הימית של הפלמ"ח, מ-1943 עד 1948. מעפילי חמש ספינות הצליחו לרדת בחוף הקיבוץ. עיקר פרנסת הקיבוץ מתבססת על מפעל השיש אבן קיסר, העוסק בייצור ושיווק של משטחי קוורץ.
ייחוס: Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel
בקיבוץ מפוזרים פסלים של הפסלת יעל ארצי.
בית הזכרון של חנה סנש
בית הזכרון של חנה סנש שוכן סמוך למוזיאון אוצרות קיסריה. האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר בית ספר "באוהאוס", תיכנן את בית הזכרון. בית הזכרון סגור כעת (11/2018) לשיפוץ יסודי. חנה סנש (Szenes Anikó), משוררת יהודייה, מצנחני היישוב, שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגדגרמניה הנאצית. צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג.
אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם – חנה סנש
אנדרטה חנה סנש בשדות ים
גם האנדרטה לזכר חנה סנש ממוקמת ליד הוזיאון אוצרות קיסריה.
