קורא נאמן, משה בן-דרור, שלח למערכת ״הושבילים״ תגובה מעניינת ומושקעת לאיזכור שרידי חאן ליד חורבת ענן – על שם הכפר הערבי כפר ענאן המשמר את שמו של היישוב הקדום כפר חנניה
?מהו מבנה זה
משה כותב:
הטריד אותי מהו במבנה ליד צומת חלפתא, כפר חנניה. הסתקרנתי וסיירתי בחורבת ענן וצילמתי רבות ובהמשך ערכתי מצגת. התפלאתי ושמחתי למצוא מערות קבורה רבות ובעיקר שלא מצאתי צלבים מעל הכניסה.
בהמשך התחלתי לחפש בויקיפדיה ובגוגל עמוד ענן …מהו המבנה העותמני אך אין התייחסות.
באתרך הנך מציין שהמבנה עם הקשתות הוא שרידי חאן.
אני חולק עלי משום:
1. מבנה מספר חאנים בארץ שאני מכיר (בין השאר בעכו בה יש מספר חאנים, בצפת,
ליד כדורי, במזרעה ליד בית הקולונל) הם בצורה מרובעת\מלבנית, כלומר יש 4 כנפיים
מחוברות עם כניסה בודדת.
לפי שרידי המבנה יש כנף בודדת ולא 4 כנפיים. אמת שכל הפתחים לכיוון אחד
(מזרח).
מצאתי שקצה אחד של הכנף בנוי\מחובר לסלעים במדרון הגבעה והקצה הכנף יש קיר
ישר ולא קיר בצורת האות ריש (בהנחה שהמבנה היה מלבן\מרובע).
2. בחאנים שאני מכיר היו 2 קומות. בקומת הקרקע שכנו את הבהמות ואילו האנשים היו
בקומה ה-2\מעל.
כנגד אכן המקום מתאים למיקום חאן, בבקעה שמחברת את עכו עם צפת ו\או רמת
הגולן\דמשק.
אשמח לקבל תשובה. אשמח לקרוא את המקור עליו הנך מסתמך בקביעתך ואשכיל.
בן-דרור משה
moshebenderor@gmail.com
בצומת חלפתא היה יישוב יהודי גדול בתקופת המשנה-במאות הראשונה והשנייה לספירה. במקום נמצאו מערות קבורה החפורות בשתי גבעות חורבת חנניה (חרובת ענן ובאר שבע הגלילית) הצמודות לכביש 85 (עכו-צפת\צומת עמיעד). שתי הגבעות מהוות נקרופוליס – עיר מתים יהודית. אין צלבים על פתחי המערות. סגנון הבניה זהה בכולן: שלשה קירות בהם כוכי קבורה. רועים ערביים השתמשו בהם כדיר לעיזים וכבשים ואילו אנשי "הוועד להצלת קברות צדיקים" בונים בתוך מערות הקבורה ומייעדים אותם למקומות תפילה.
קוראי "הושבילים" מוזמנים לנסות לפתור את החידון הארכיאולוגי של משה.
