המסלול המוצע: מההר אל פתחת ניצנה
צריף בן גוריון, מדרשת בן גוריון, עבדת, עין עבדת, אשלים, שבטה, ניצנה, חקלאות בקדש ברנע
אשלים – מההר אל פתחת ניצנה
אשלים – פנינה מדברית – הישוב אשלים הוא ישוב קהילתי המונה כ 100 משפחות צעירות. אשלים החלה בתור היאחזות נח"ל – סמוך לגדתו המזרחית של נחל הבשור, בין הרי הנגב הצפוני למישורי חולות חלוצה. ההיאחזות הוקמה בשנת 1956 כחלק מהניסיון להבטיח את גבול ישראל-מצרים. מושב אשלים הוקם בשנת 1976. שמו של היישוב נגזר מהאשל – שהוא הצמח הנפוץ ביותר באזור ובנגב כולו. בשנת 1979 הצטרפה קבוצת צעירים שהיו מעוניינים להקים ישוב שיתופי ותחילה התיישבה בגבעת ביר עסלוג’ (בסמוך לפארק גולדה).לאחר מכן המושב הפך לישוב קהילתי ופרח. אשלים משתייך למועצה האזורית רמת הנגב וממוקם על כביש 211, במרחק של כחמש דקות מצומת טללים לכיוון ניצנה.

כפר הסטודנטים אשלים – כפר עדיאל
כפר עדיאל, הראשון מבין הכפרים שנבנו על-ידי עמותת “איילים”,, על שמו של עדיאל צוובנר ז”ל, שוכן בסמוך ליישוב אשלים ברמת נגב כ-35 ק”מ דרומית לבאר שבע. הכפר הוקם בשנת 2003. הסטודנטים הגרים בכפר לומדים באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללות שונות בבאר-שבע ולוקחים חלק בפעילויות שונות ברחבי הנגבכגון עבודה עם ילדים ונוער בדואי בפרויקט חממה ובמרכז לילדים, פעילויות בבית השנטי, חונכויות אישיות לילדי בית הספר האזורי וכן הפעלת מרכז “עופרים” למשפחות ומועדון נוער (שהוקמו ע”י הסטודנטים) בישוב אשלים עצמו. הכפר נבנה מתוך ראיה אקולוגית והבנייה במבני הקבע מתבצעת באמצעות לבני אדמה דחוסה מאדמת לס מקומית.

תחנת הכח התרמו-סולארית באשלים
לכשתושלם הקמת התחנה הכח התרמו-סולארית בשנת 2018, תהיה תחנת הכוח של נגב אנרגיה התחנה התרמו-סולארית הגדולה בישראל ומהגדולות מסוגה בעולם. התחנה מתוכננת לספק כ-121 מגוואט, ותפיק כ-440 ג'יגהוואט-שעה של חשמל נקי לרשת החשמל הארצית, למשך 25 שנים מתום ההקמה.
תחנת הכח הפוטו-וולטאית באשלים
מאידך, מחיר האנרגיה של התחנה התרמו-סולארית נקבע על 95 אגורות לקוט"ש, מחיר גבוה פי שלוש ממחיר לקוט"ש של תחנת PV (הפוטו-וולטאית) המודרנית המוקמת בשכנות באשלים. התחנה הפוטו-וולטאית תציע מחיר הנחשב כנמוך על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר, אולם המחיר גבוה ביותר מ-50% ממחיר לקוט"ש של תחנת PV מודרנית.
שבטה
שבטה הייתה מיושבת בין המאה ה-1 למאה ה-9. שבטה שמשה תחנה בדרך הבשמים עד שהמסחר בדרך הבשמים פסק במאה ה-4 לספירה והמשיכה להתקיים ככפר חקלאי גדול אם כי שבטה ממוקמת בלב אזור מדברי ללא מקורות מים טבעיים. היישוב לא היה מבוצר.
גן לאומי שבטה – אתר מורשת עולמית, מציג לראווה שרידים מרשימים של עיר ביזנטית. הכניסה לגן לאומי שבטה הוא אתר ללא תשלום. יש שומר באתר, אבל באופן עקרוני ניתן לבקר באתר בשעות גמישות יותר. במקום שירותים, ומסעדה שניתן לבקר בה בתיאום מראש.
מה יש לראות בגן לאומי שבטה?
- שרידי עיר ביזנטית, חלקה משוחזרת
- כנסיות מהתקופה הביזנטית
- שחזור בוסתן על פי שיטות הגידול הנבטיות
- שרידי מבני קולומבריה (שובכי יונים)
כיצד מגיעים לשבטה?
מצומת טללים נוסעים מערבה לכיוון ניצנה (כביש 211) ולאחר כ-19 ק"מ, בצומת שבטה, פונים דרומה ונוסעים כ-9 ק"מ עד האתר.
ראה גם:
ניצנה
Jewish Agency Nitzana Educational Community
כפר הנוער ניצנה נוסדה של הסוכנות היהודית ב-1986 ע"י חתן פרס ישראל לובה אליאב. כפר הנוער הוא למעשה מוסד קליטה עבור נוער עולה. אפשר להתארח במקום ברמה של בית ספר שדה, להזמין ארוחות והדרכות. 40 חדרי האכסנייה בניצנה המדברית מתאימים לאירוח עד שישה איש. שימושן העיקרי הוא לסמינרים וטיולים שנתיים של בני נוער, אך בסופי השבוע ובחגים אפשר גם לבוא בזוג או כמשפחה. במקום גם פארק סולארי שנתרם על ידי מכון ויצמן וניתן לבקר בו.
כן לפיתוח ההתיישבות – לא להרס הטבע בפתחת ניצנה
טיול לחאן ניצנה
חקלאות בקדש ברנע (נִצָּנֵי סִינַי)
נִצָּנֵי סינַי הוא מושב עובדים, סמוך לגבול מצרים, ליד ניצנה ומעבר הגבול ניצנה. הישוב מאוכלס על ידי מפוני קדש ברנע בסיני. השם "ניצני סיני" ניתן למקום בשל קרבתו לחצי האי סיני, אך התושבים קוראים למושב קדש ברנע.
יקב רמת הנגב התחיל כיקב בוטיק של משפחת צדוק לייצור יין שיתבסס רק על בציר ענבים מהכרמים. היקב התרחב והתמקצע תחת השם החדש יקב רמת הנגב תוך הקפדה על שמירת הטבע והסביבה.
לינה מומלצת: בית ספר שדה- שדה בוקר – 08-6532016.
ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה ליום הראשון, כובע, קרם הגנה.
ביבליוגרפיה:
1. שמואלי אבשלום, ארץ הנגב (2 כרכים) , משרד הבטחון, 1979.
2. ערי הנבטים בנגב – אריאל 62-63.
3. נגב אברהם, אדוני המדבר, תולדות הנבטים וממלכתם, הוצאת כתר, תשמ"ג.
4. מנחם מרכוס, הר הנגב המרכזי ומכתש רמון, סקר נוף ומסלולי טיול, רשות שמורות הטבע, 1983.
5. דרכי הבשמים – מדרשת שדה בוקר, החלה"ט ורשות העתיקות, 1991.
ראו גם: Nitzana