The Aluminum Show
הכל התחיל כשאילן עזריאל ביקר בחנות חומרי בנין והמציא את השימוש במינורות אלומיניום בריקוד אמנותי. הרעיון התגבש במוחו ונוצר המופע The Aluminum Show שהופיע בפעם הראשונה בפסטיבל ישראל בשנת 2003. עזריאל משתמש בטכנולוגיה מודרנית, תאורה יצירתית, מוזיקה פעילה, פעלולים, הפתעות אויר ומים כדי להקסים ולשתף את הקהל במופע שכבר ביקר ב-20 מדינות. תצפו איך זה צריך להיות….
טיוביקס Tubix
השנה לקראת חופשת הקיץ 2015, מדעטק בחיפה בשיתוף עם The Aluminum Show מציגים תערוכת טיוביקס Tubix האמורה לעסוק בעולם הקסום של הצינורות, זרימה ומעברים סודיים והכל מתוך מפגש קסום בין מדע, טכנולוגיה ואמנות. גורמי תכנון, עיצוב, הנדסה וטכנולוגיה השקיעו מאמצים להכין את התערוכה במועד. תוכלו לראות כאן כיצד יצרו את טיוביקס…
הצד המדעי של הטכניון מתבטא בליווי הסברים מוקלטים בכל תחנה אודות צינורות בעולמות ה- מים, חשמל, מידע, טבע, תעשיה וגוף האדם – כפי שמתבטא בפרומו. מי שחסר בצוות התכנון הם מחנכים ופסיכולוגים שאמונים על הנגשת חומר לימודי לילדים.
כאן הביקורת
יחד עם התלהבותי מן החזיון המקורי של טיוביקס חייבים להודות שה- venue של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה אינו מפותח דיו כדי לנהל מופע בסדר גודל זה. צריך לדייק.
- בנין התערוכות הדו-קומתי (בנין הטכניון ההיסטורי) הוא נהדר. המוצגים מושכים תשומת לב הילדים ומגרים את סקרונותם – כמו שצריך במוזיאון למדע.
- גם פארק נובל אנרג׳י למדע מתוכנן להפליא ומעוצב תוך התחשבות בנגישות.
- אך בנין החינוך המיועד לאירוח תערוכות מתחלפות לא תוכנן להיות מוזיאון ובוודאי אינו עושה צדק לאיכויות של The Aluminum Group.
הילדים האורחים מובלים ברעש נוראי ובצפיפות בין ששת החללים (יער האשליות – עולם הצומח, עולם התעשיה – מפעל הכדורים, אוקיינוס המידע- עולם התקשורת, צינורות החיים- עולם החי, מסוע הזרימה). איש אינו שומע ואיש אינו מקשיב להסבר המדעי המלומד שברקע. זה כאילו יוצאים לידי חובת החינוך על ידי השמעת ההקלטה. בכל חלל הקטנים, ההורים וסבים המלוויהם מצווים מהר לשבת על הריצפה או לרוץ או לרקוד או לבצע איזו פעילות סתמית ללא כל הסבר או סיבה. ואז מהר לקום ולהצטופף במנהרה ולהתקדם לחלל הבא. המופע מקיים רמת פעילות עצבנית המתאימה למקרים של קשיי ריכוז.הנכד שלי ואני ברחנו דרך ה- exit כשהתחילו להשפריץ עלינו.
אודות האטרקציה של קולנוע 3D "סינמטריקס״
במרחק של 5.9 ק״מ בלבד ממדעטק ב״יס פלנט חיפה״ קיים מרכז קולנוע גדול, נקי, המציג סרטים חדישים גם 4D, המספק משקפי תלת-מימד חדשים חד-פעמיים סטרילים. כל האמור לעיל אינו בנמצא ב״סינמטריקס״ של מדעטק. לכל ילד יש גישה לסרטים איכותיים באינטרנט ובכבלים. אם קולנוע אינו ממש חוויה – חבל על המאמץ.
ב״סינמטריקס״ האולם מאד shabby. הסרטים מאד מיושנים. אני כבר ראיתי חלק מהם בסיבוב הקודם שלי עם נכדים גדולים יותר לפני כמה שנים. משקפיי ה- 3D הם מלוכלכים ואינם חד פעמיים.
הבנתם?
משהו על בטיחות
- הגענו ל״סינמטריקס״ לאחר השפריץ של החלל השישי – רטובים לגמרי. כמו בפרטצ׳יה, בכניסה לקולנוע ״סינמטריקס״ הדיילת הודיעה שאין כניסה לילדים רטובים כי יש חשמל מתחת לכסאות.
- המדריך של הקבוצה שלנו חזר כמה פעמים שעלינו להוריד עגילים וצמידים שלא ייתפסו חלילה בצינורות האלומיניום.
- במפעל הכדורים יש סימן על הריצפה שאסור לעמוד מתחת למשפך הכדורים בתקרה. גם המדריך הזהיר אותנו. זה ממש משדר סכנה.
כמה חללים?
באתר מדעטק באינטרנט מדברים על ששה חללים בתערוכת טיוביקס, אך אני סופר שם רק חמישה. האם זה רמת המתמטיקה של הטכניון? הם כנרא שכחו לציין את המבוך. כבר הייתי במבוך יותר מרשים בשדה תירס.
עוד ביקורת
- לרמת הנגישות יש מה לשפר למרות שמישהו עשה מאמץ. מה לעשות? המבנה לא תוכנן להיות מוזיאון ציבורי. אין חניה. המגרש בשיפוע חד. יש המון מדרגות ומעברים בין בניינים.
- הצפיפות בתוך המבנים נוראה. גם מי שהזמין כרטיסים באינטרנט חייב לעמוד בקופה. ליד הקופה יש שולחן מודיעין אבל אין מי שמכוון את התנועה.
- אין מספיק שרותים שלא לדבר על נקיון.
- המזנון אינו ראוי – אלא כוך במרתף.
- יש חנות מוזיאון שאינו שונה מכל מוזיאון אחר בארץ – מזכרות תיירותיות. הייתי מצפה מן הטכניון שתהיה רמה אינטלקטואלית גבוהה יותר.
בקיצור:
פעם מדעטק היה יחיד במינו – one off. בישראל היום יש מוזיאוני מדע צעירים יותר ויפים יותר- אפילו בבאר שבע. מוסד שקורא לעצמו המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל צריך להתאמץ יותר.
יש גם צד חיובי
פקח בדק את האוטו שלי בחניה בהדר וקיבלתי הודעה משמחת מ״פנגו״. איזה מזל!
