מדוע לבקר בכפר סמיע?

מטרת הביקור בסמיע היתה מפגש עם כמיליה פלאח, אלמנתו של המנוח ד"ר סלמאן פלאח, מנהלת את המרכז למורשת הדרוזית ומדריכה את המבקרים.

המרכז למורשת הדרוזית בכפר סמיע על שם ד"ר סלמאן פלאח

המרכז מנציח את תרומתו של אבי המשפחה ד"ר סלמאן חמוד פלאח, שהיה איש רב פעלים, בן העדה הדרוזית, שמצד אחד שמר על ישראליותה של העדה הדרוזית ומצד שני דאג לטפח את המורשת הדרוזית בעיקר בקרב בני הדור הצעיר של העדה.

במרכז ספרייה עשירה המתמקדת בתולדות המורשת הדרוזית היסטוריה של המזרח התיכון, היסטוריה של הדרוזים בישראל, מדעי הדתות, ומדעי הרוח.
חדר עיון והשאלת ספרים המאפשר לימוד במקום.
ההדרכה במקום
מצגת פעלו של ד"ר סלמאן פלאח בהטמעת המורשת הדרוזית בתוכנית הלימודים

המעוניינים לצפות בסרטון מלא של גב׳ כמיליה פלאח, אלמנתו של ד״ר סלמאן פלאח, לחץ כאן המרכז למורשת הדרוזית (20 דק׳)

סלמאן חמוד פלאח

ד"ר סלמאן חמוד פלאח (1935 – 2016), היה איש חינוך, סופר, היסטוריון ומייסד תנועת הצופים הדרוזים בישראל. שימש כממונה על החינוך הדרוזי שנים רבות וכסמנכ"ל משרד החינוך והתרבות. פלאח כתב מעל 80 ספרים בערבית, עברית ואנגלית, בעיקר בתחומי ההיסטוריה והחינוך.

סיפור חייו של ד"ר סלמאן חמוד פלאח הוא חזון והגשמה של בן העדה הדרוזית בחברה הישראלית שבניה ממלאים תפקידים בכירים בארצנו.

כסרא-סמיע

כסרא-סמיע ( كسرا-سميع) הם כפרי דרוזים מאוחדים מועצה מקומית אחת הוכרזה בשנת 1990. הישוב נמצא בקרבת דרך צבאית ומסחרית מובילה בין עכו לדמשק, והתושבים הפיקו תועלת מהקשר עם הנוסעים במסחר, בלינה, במכירת אוכל .

הישוב נמצא בגליל העליון בגובה של 590-770 מטר מעל פני הים ממערב לפקיעין על כביש 854. נכון לסוף 2018, מתגוררים בכסרא-סמיע 8,649 תושבים.

היסטוריה של כסרא ו-סמיע

המקורות מספרים כי הישוב היה קיים בתקופה הכנענית, נכבש על ידי המצרים. נמצאו בתוך הישוב בתי קברות מתקופות הכנענים. נמצאו גם כלי זכוכית מתקופת הצלבים.

יש חוקרים המזהים את כפר סמיע עם כפר סמי ( בנוסח אחר – כפר סאסי ) , שעליו נחלקו חכמים בדעותיהם אם הוא בתחום צפורי , ודיני שביעית חלים עליו , או בתחום עכו , ולפיכך לא חלים עליו דינים אלה כי הוא"בארץ העמים"וכאילו בחו"ל ( ירושלמי , גיטין מג , ע"ג ) .

מסופר על "יעקב איש כפר סמא"( בנוסח אחר – איש כפר סכניא ), שבא, "משם של ישו פנדירא [ פנטירא ]", לרפא את אליעזר בן דמה ( שנשכו נחש ), אך דודו של אליעזר , רבי ישמעאל , לא הניח לו (ירושלמי , שבת עז , ע"ב )

בשנת 1266 הגיע הממלוק אלדאהר ביברס כבש את הישובים באזור, הרס, שרף את כסרא וכפר סמיע. גשרידי כנסיה שנשרפה ע"י הממלוכים נמצאים בכפר. השרידים מרוכזים במרכז הכפר שעליהם בנו הדרוזים את בתיהם . מצפון לכפר מצויה ברכת מים עתיקה.

בדרום מערב כסרא נמצאת חרבת אל מחוז ששוכנה ע"י הצלבנים ליד מבצר תפן שמשקיף על העיר עכו.

רוב התושבים של שני הישובים הגיעו למקום מלבנון בתקופת שלטונו של האמיר פח'ראלדין אלמעני, ומשפחות אחדות הגיעו מהכפרים הסמוכים ומהם הדרוזים בתקופות שונות בזמן העות'מנים ובימי המנדט הבריטי .

תקופת המנדט הבריטי

בסוף השלטון הבריטי היה מספר התושבים כ- 450 נפש, כולם בני העדה הדרוזית וכיום מגיע מספר התושבים 4800 נפש .

מקור השם

מקור השם ״כסרא״ לא ידוע, יתכן שנקרא על שם אחד ממלכי פרס, או מהשם הלועזי Castle (מבצר). ואחד הזקנים אמר שהשם בא לאחר שסלאח אלדין נצח את הצלבנים.

כסרא ו-סמיע במלחמת השחרור

במהלך מלחמת העצמאות הם היו באזור שבשליטת צבא ההצלה, אולם נטייתם הייתה שלא לשתף פעולה עם צבא ההצלה בהתאם למדיניות הדרוזית שנקבעה בג'וליס שהיה תחת השפעה ישראלית.

במשך שנים רבות התנהלו הכפרים ללא רשות מוניציפלית בגלל מיעוט התושבים. שני הכפרים לא רצו להיכלל במועצה אזורית מעלה הגליל ולהיות מיעוט במועצה יהודית. שני הכפרים צורפו בין 1968 – 1990 במועצה אזורית מרכז הגליל עד פורק המועצה האזורית. מאז כסרא וסמיע היו יחד למועצה מקומית.

מגפת חצבת

בינואר 1964 כאשר מגפת חצבת תקפה מאות ילדים בכסרא והביאה למותם של מספר תינוקות בכסרא וביאנוח, אשר בגלל מזג האוויר והעדר כבישי גישה לא הצליחו להגיע אליהם צוותים רפואיים. הוחל בסלילת כביש גישה. הכביש הסלול נקרא בידי התושבים "כביש החצבת".

בעית רישום קרקעות כסרא-סמיע

בגלל המיסוי הכבד שהונהג בימי השלטון העות'מאני, כשליש מאדמות כסרא היה רשום על שמות של אנשים עם קשרים שלטוניים שדאגו לתשלום המס. מכיוון שהאזור הררי, חלקים נכבדים מהקרקעות שימשו למרעה. משמת 1960 החלה מדינת ישראל ברישום הקרקעות. פניות התושבים הביאו להתערבות של ראש הממשלה יצחק רבין, ובעקבות זאת נרשמו כל האדמות המעובדות כאדמות הכפר והבעלות על שאר האדמות נקבעה למשא ומתן עתידי.