המסלול:
מגבעה למשכן ולמקדש: גבעת שאול- תל אל פול (אין לעלות לגג), עין פרת, תצפית לנחל מכמש, תל שילה, הר גריזים.
ארץ בנימין והשומרון
גבעת שאול
העיר גבעה מופיעה במקרא גם בכינויים אחרים: "גבעת בנימין", "גבעת שאול", "גבעת האלוהים", "גֶבַע" ו"גֶבַע בנימין". גבעה שכנה מצפון לירושלים והייתה העיר המרכזית ביישובי שבט בנימין בתקופת ההתנחלות בארץ.
במקרא מסופר שבתקופת ההתנחלות עמדה העיר גבעה במוקד פרשת "פילגש בגבעה". על פי המסופר בשופטים יט-כ, הגיעו לעיר גבעה איש משבט לוי, נערו ופילגשו ואנשי העיר שהיו בני שבט בנימין לא הזמינו אותם להתארח בבתיהם – בניגוד למקובל באותם ימים. לבסוף הזמין אותם לביתו אדם משבט אפרים שגר בעיר. תושבי גבעה דרשו מן המארח להוציא אליהם את האורחים. כוונתם הייתה לנהוג באלימות כלפי האורחים וכנראה גם לאנוס אותם. המארח ניסה להניא את אנשי העיר מכוונותיהם הפסולות אך מאמציו נכשלו. פילגשו של האורח הוּצְאה אל אנשי העיר והם אנסו אותה עד מוות. בעקבות האירועים האלה ובעקבות סירובם של אנשי שבט בנימין להסגיר את הגברים תושבי העיר, נאסף צבא שבטי ישראל ונלחם בשבט בנימין. שבטי ישראל ניצחו בקרב וכל הגברים מגבעה נהרגו.
מאוחר יותר, כאשר השתלטו הפלישתים על היישובים הישראליים באזור בנימין, הפכה העיר גבעה למרכז השלטון הצבאי הפלישתי. חיל המצב הפלישתי קבע את בסיסו בעיר זו ושם גם ישב הנציב הצבאי הפלישתי. כאשר עלה שאול לכס מלוכה, רצח יונתן בנו את הנציב הפלישתי ובעקבות זאת פרץ המרד בצבא הכובש הפלישתי. בעקבות הרצח נערך קרב מִכְמָשׁ שהובסו בו הפלישתים, ובעקבות הקרב הזה – הוסר הכיבוש הפלישתי על ישראל.
עם עליית שאול לכס המלוכה הפכה גבעה, עיר הולדתו של שאול, למרכז שלטון דתי. בתקופה זו החלה העיר להיקרא גם "גבעת שאול" על שם המלך שקבע בה את מושבו.
לאחר התפלגות הממלכה, שמרה גבעה על מעמדה כאחת הערים החשובות ביהודה. על פי המסופר במקרא, בנה אסא מלך יהודה את גֶבַע בנימין (העיר גבעה) כמבצר המגן על ירושלים מצפון (ראו מלכים א טו 22). הביצורים האלה והעיר כולה נהרסו עם חורבן יהודה בידי הבבלים במאה השישית לפני הספירה.
על פי הזיהוי המקובל היום על מרבית חוקרי המקרא והארכיאולוגים, נחשפו שרידי העיר גבעה באתר המכונה תֵּל אֶל פוּל, כשישה ק"מ צפונית לירושלים. האתר הזה נחפר כמה פעמים החל מן המאה התשע עשרה ועד ימינו.
תל אל פול
נ.צ. 636696 / 221984 804 מ'
המקום מזוהה עם מקום היוולדו של שאול המלך ושמו התנ"כי הוא גבעת שאול.
מקום נמצא שלד מרשים של מבנה בשלבי בניה – זהו ארמון שבנו למלך חוסיין בתקופת הירדנים ובשל שחרור העיר על ידי ישראל במלחמת ששת הימים (67') הבניה הופסקה והשלד הושאר. הגבעה שוחררה ע"י חטיבה 10 (שריון) בפיקוד אורי בן ארי. שרמנים ישראליים הביסו את הפטונים הירדניים.
במקום היתה עיר של שבט בנימין בשם "גבעה" ובה התרחש סיפור "פילגש בגבעה" המסופר בספר שופטים יט ואשר הוביל למלחמת השבטים בבנימין וכמעט להכחדת השבט.
מרחוק ניתן לזהות דרומית מערבית לשרידי הארמון מאגר מים משמעותי של חברת "הגיחון".
עין פרת
עין פרת הינו מעיין שכבה, שנביעתו היא תוצאה של התחתרות הנחל בשכבות סלע הגיר הקשה של חבורת יהודה. התחתרות נחל פרת במסלע הקשה יוצר את המצוק שנגלה לעיננו. שפיעת המעיין קבועה, והשפעת עונות השנה מעטה ביותר, הספיקה היומית הרב שנתית היא כ- 1500 קוב ליום בממוצע. מי המעיין הם בעלי מליחות נמוכה ביותר, ואכן עין פרת סיפק במשך עשרות שנים את מי השתייה של השכונות המזרחיות והצפוניות של ירושלים. כיום המים אינם ראויים לשתייה.
כיצד להגיע:
מצומת הגבעה הצרפתית (ירושלים) נוסעים לכיוון פסגת זאב. עוברים את מחסום חיזמה, ועולים על כביש 437 מזרחה המוביל לעלמון (ענתות), נכנסים ליישוב, פונים מיד דרומה לשער צדדי, יוצאים דרכו, נוסעים כ 500 מ' בדרך עפר, ועולים על כביש סלול- זהירות יש לנסוע לאט- הכביש מפותל מאד. חניה ליד הנחל, וחניה עליונה מרוחקת יותר.
לאוטובוסים- חניה עליונה בלבד- בחגים אין גישה לאוטובוסים
משך הסיור: בין 3-8 שעות עונה מומלצת: כל השנה לא לוותר: מעיין שזורם כל השנה מה עוד? מצוקים, בעלי חיים יחודיים.
שעות פתיחה
שימו לב!
טלפון: 02-5715859
למידע נוסף על עין מבוע ניתן לפנות לאתר בטלפון 02-6339263
קבוצה (מעל 30 איש כאשר התשלום במרוכז): מבוגר 23 ₪, ילד 14 ₪.
נחל מכמש
נחל מכמש (המוכר גם בשמו הערבי ואדי סווינית) הוא היובל העיקרי של נחל פרת. הנחל יורד מהעיר רמאללה, ונשפך לנחל פרת, סמוך לכפר אדומים. אורכו הכולל של הנחל כ-20 ק"מ. הנחל מפתח קניון משמעותי, במקום בו הוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה.
שמו של הנחל, מכמש, ניתן לו על שם היישוב המקראי מכמש אשר הנחל עובר לידו. כיום משמר את השם המקראי הכפר הערבי מוחמוס וכן היישוב מעלה מכמש הסמוך.
מיקומו של הנחל, ממזרח לדרך האבות, היקנתה לו מעמד איסטרטאגי. תחילתו של הנחל, בין מכמש המקראית (היום הכפר הערבי מיכמס) לבין גבע-בנימין (היום הישוב גבע-בנימין -אדם) היה האתר היחידי בו ניתן לעקוף את "דרך ההר" במעבר מדרום הארץ לצפונה: מזרחה – אפיק הנחל לא היה ניתן למעבר ומערבה – הרי יהודה היקשו על המעבר. כנראה זהו "מעבר מכמש" .
התוצאה, שתי מערכות לחימה התקיימו במקום:
- מלחמת שאול ויונתן בפלישתים בימי מלכות שאול המלך.
- בהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה בעת כיבוש ארץ ישראל על-ידי הבריטים.
במערה שבקניון הנחל, מערות אל-עליליאת נמצאו שרידים של מקווה טהרה, אשר , כנראה שימוש פליטים יהודים שהגיע לכאן בימי מרד בר-כוכבא. בין השאר נמצאה במערכה הכתובת : ""יועזר אתעקר עלו מטרנ[א], פרושו : יועזר נעקר המשמרות נכנסו. לדעת החוקרים הקטע נכתב לאחר שהממרות הרומאים הגיעו ןיועזר נפצע (נעקר)." המערה כונתה: "מקלט מצוקים" והתגלה בה כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, מקווה טהרה
תל שילה
יוחאי גרינגליק בג'אמע א סיתין
IMG_38191
IMG_38191
דגם המזבח
כנסיה ביזנטית
IMG_3826
"ג'מע א-סיתין" (מסגד השישים)
שימיש משני
עפר שריפה
מקום משכן שילה
Warning: A non-numeric value encountered in /home/customer/www/hoshvilim.com/public_html/wp-content/plugins/slideshow-satellite/views/orbit/jsinit.php on line 17
שילה המודרנית
הר גריזים
הר הברכה
בתורה מצווים בני ישראל בהיכנסם לארץ ישראל לערוך את טקס הברכה והקללה על הר גריזים ועל הר עיבל: "והיה כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" (דברים יא, כט).בהמשך מובאים דברי הברכה והקללה וחלוקת השבטים (דברים כז, יא-כו).
ישנה עוד הזכרה של הר גריזים במשל יותם, עליו נאמר: "וילך ויעמוד בראש הר גריזים" (שופטים ט, ז).
חוקרים רבים חלקו על דבריו אלה של יוסף בן מתתיהו בשל סיפור דומה שמובא בספר נחמיה.
על הר גריזים נחשפה עיר גדולה מן התקופות הפרסית והלניסטית והיא נבנתה סביב המתחם המקודש. העיר היתה מחולקת לארבעה רובעי מגורים: דרומי, מערבי, צפון-מערבי וצפוני.
כיצד להגיע:
הר-גריזים נמצא ליד הישוב ברכה. לבאים מאריאל , הגעה מכביש 505 או מירושלים, נוסעים בכביש 60 צפונה, עד צומת תפוח. מצומת תפוח וממשיכים צפונה עד צומת מחנה חורון, שם פונים אל הישוב ברכה. בשער הכניסה לישוב ברכה פונים ימינה וממשיכים דרך שכונה השומרונית אל האתר. (לפי השילוט)
משך הסיור: שעה וחצי עד שעתיים
מומלץ! לשלב ביקור באתר עם סיור מקדים בשכונה השומרונית.
מוזיאון, אתר זבח הפסח, מפעל הטחינה, וכן באתרים סמוכים עין מחנה ושמורת נבי איסמעיל (שמורת האלות האטלנטיות) בעליה לברכה.
האתר פתוח בימים ב'- ו'
שעות פתיחה:
אפריל-ספטמבר 8:00-17:00
אוקטובר-מרץ 8:00-16:00
ימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
דמי כניסה:
מרכז חינוך והסברה שומרון
טלפון: 03-7942481
הר עיבל
הר עיבל (המכונה גם הר הקללה) הוא שמו הר מצפון לעיר שכם, דרומית להר נמצא הר גריזים. פיסגת ההר היא בגובה של 940 מטר מעל פני הים. הר עיבל הוא הגבוה מהרי שומרון. מההר שליטה על העיר שכם. על פיסגת ההר מתקן צבאי שבאתר בו היה ממקום אתר דומה בתקופת המנדט הבריטי. פיסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית ( אזור B). הדרך להר יוצאת מהיישוב שבי שומרון ועוברת בשיפולי העיר שכם. אתר מזבח יהושע נמצא בשליטה פלשתינאית מלאה (אזור C). עם זאת מתקיימים בהר וב"מזבח" ביקורים, המתואמים עם שלטונות הבטחון.
ביבליוגרפיה
הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה
מדריך:חיליק אברג'יל
