מבדד דיר חג׳לה – אתרי המתבודדים בערבות יריחו *

מבדד דיר חג׳לה

ביקור באתר הנזירים המתבודדים – מבדד דיר חג׳לה (לאורה – Λάυρα) יחד עם מנזר דיר חג׳לה מאפשר להכיר את שלבי התפתחותה של נזירות הנוצרית בארץ ישראל.

מנזר דיר חג'לה – دير حجلة של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מוקדש לגרסימוֹס – Gerasimus הקדוש, שעל פי המסורת, הקים במקום לָאוּרַה-Λάυρα-מבדד (מרכז לנזירים מתבודדים) בתקופה הביזנטית.

פסיפס האריה של גרסימוס בכנסיית דיר חג'לה צילום: אבישי טייכר
פסיפס האריה של גרסימוס בכנסיית דיר חג'לה – האריה הוא הסמל של גרסימוס הקדוש
צילום: אבישי טייכר

גרסימוס

גרסימוס נולד בליקיה באסיה הקטנה וחי במאה החמישית לספירה, היה מראשוני הנזירים בארץ ישראל. גרסימוס היה נזיר בארצו לפני שעלה לארץ ישראל. הוא ייסד לאורה (Λάυρα) וקוינוביון (cenobium) ממזרח ליריחו במקום המזוהה היום כמנזר דיר חג'לה, ונחשב כמייסד נזירות בקעת הירדן. גרסימוס נחשב דור שני של נזירי המדבר. מורו היה הנזיר אותימיוס (אבטימיוס) – Euthymius‎ שייסד מנזרים במדבר יהודה. החוקרים סבורים שהיצירה "חיי גרסימוס" שיוחסה לקירילוס מסקיתופוליס, לא נכתבה על ידו אלא על ידי נזיר אחר מן הלאורה של גרסימוס. נראה שקירילוס שילב בין כתביו סיפורים על גרסימוס, ומכאן הטעות.

ציור של גרסימוס ממנזר דיר חג'לה
ציור של גרסימוס ממנזר דיר חג'לה

הלאורה של דיר חג׳לה

סופרוניוס אוסביוס הירונימוס הקדוש (Saint Jerome) ייסד את מנזר דיר חג׳לה (Μονὴ τοῦ Αγίου Γερασίμου), ב-455 לספירה בתקופה הביזנטית, במרחק של כק"מ וחצי מן הירדן. גרסימוס הקדוש ניהל את מנזר דיר חג'לה ואת הלאורה. המנזר עצמו שימש כמקום תפילה וסעודה רק בימי שבת וראשון, ובשאר ימי השבוע שהו חברי הלאורה בבדידות בתאים ובמערות באזור.

הירונימוס, צויר על ידי אלברכט דירר
הירונימוס, צויר על ידי אלברכט דירר

בצד הצפון מזרחי של המנזר, ממזרח מגרש החניה, יש דרך עפר עבירה לכל רכב הממשיכה לעין נוחיל. שיחי מלוח רבים צומחים בו. מגיעים לגבעת הטנק. המסלול חוצה לאורכו אזורים עם תצורות חוור, תופעת התחתרות, תצפית על ככר הירדן ועבר הירדן. בגבעת הטנק יורדים אל תוך הוואדי. בירידה מגבעת הטנק לנחל ניתן להבחין בכוכי נזירים הנקראים לאורות. שם נהגו נזירים שגרו במנזר דיר חג'לה להתבודד במהלך השבוע ובסופו היו כל הנזירים  נפגשים במנזר לתפילות משותפות וחידוש אספקת המזון והמים לשבוע נוסף. מסלול למבדד הינו מדברי מישורי-חשוף ללא סימון בשטח או במפות סימוןיש להיזהר מהחלקה/הדרדרות לואדי. 

המבדד של דיר חג׳לה כולל 11 תאי לאורה בחלקם חצובים ובחלקם בנויים. אמנם ניתן להגיע למערות מלמעלה, אבל לא מומלץ מפני שיש לשמור על הלאורות. לאורה יוצאת דופן הוא תא מס' 3 החצוב בגדת ואדי נוחיל, ממנו נראים צמרות הדקלים. התא כולל מספר חדרים וקפלת תפילה.

עצי דקל הגדלים בסביבה הקרובה סיפקו תמרים. את ענפי התמרים לקחו הנזירים לקליעת סלים.

דקלי מבדד דיר חג׳לה
דקלי מבדד דיר חג׳לה

אתרי המתבודדים של דיר חג׳לה נשתמרו באופן מפליא.

מבדד דיר חג׳לה
מבדד דיר חג׳לה

הקוינוביון של דיר חג׳לה

המקום מזוהה היום מעט מזרחית למנזר דיר חג'לה, ששימר את מקום הקוינוביון.

לאורה

לאורה (Λάυρα) או מבדד היא קבוצת נזירים שמתבודדו בימות השבוע ומסתגרו מן העולם. הם נפגשו במקום משותף רק בימי התפילה, שבת וראשון לצורך תפילה, סעודה והחלפת פרי עמל כפיהם של הנזירים בחומרי גלם לעבודה במהלך השבוע הקרוב. משמעות המונח "לאורה" היא מסדרון. לאורות התפתחו במהלך המאה הרביעית בארץ ישראל כשילוב בין שני סגנונות חיים שהיו נהוגים אצל הנזירים – ההתבודדות והחיים המשותפים.

קוינוביון

הקוינוביון התפתח מן הלאורה. קוינוביון – cenobium משמעותו חיים משותפים. הוא מנזר שיתופי, בו חיו, למדו, התפללו, ואכלו הנזירים, תוך חיי שיתוף. כל עוד היו הנזירים מתבודדים, היה בעל סמכות רוחנית שאפשר היה להתייעץ איתו. אבל לא הייתה כפייה להתייעצות או חובת מימוש העצה שקיבלו. במנזרים הצייתנות הפכה לעיקר, כל נזיר חייב בצייתנות מוחלטת לאב המנזר.

איקונין קופטי של פכומיוס, מייסד מנזרי הקוינוביון - St. Pakhom
איקונין קופטי של פכומיוס, מייסד מנזרי הקוינוביון – St. Pakhom

אתרים סמוכים

מגלש נחל ייט״ב – ואדי עוג'א – وادي العوجا חי וקיים

מחצבה עתיקה בערבות יריחו

אנדרטת הנ״ד

%d בלוגרים אהבו את זה: